בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת הדף היומי
לחץ להקדשת שיעור זה

למי להחזיר את הגזלה?

undefined

הרב אריאל כהן

תשע"ד
3 דק' קריאה
בגמרא (ביצה כ"ט ע"א) מובא: "גזל ואינו יודע למי גזל - יעשה בהם צרכי רבים. מאי נינהו? - אמר רב חסדא: בורות שיחין ומערות". רש"י (ב"ק צד ע"ב) מבאר שמדובר בבורות שתיה, "דהוי דבר הצריך לכל, ויהנו מהן הנגזלים...". והוסיף הסמ"ג (לאוין קנב) שאף שאינה תשובה גמורה, כיוון שאינו משיב לבעלים, מכל מקום הוא עושה מה שאפשר לו לעשות. יש לציין שמדברי רבנו בחיי (ויקרא ה, כד) עולה שאף אם הנגזל לא ייהנה מהשבת הגזלה, עדיין אדם מוזהר שלא להשכין בביתו עוולה, וצריך להוציא את הגזלה מביתו.

הרי"ף והרמב"ם לא הביאו הלכה זו במפורש, אך הרמב"ם (תשובה ד, ג) מונה זאת (שאינו יודע למי להשיב את הגזלה) כאחד מחמישה דברים שהעושה אותם "אי אפשר לו שישוב תשובה גמורה", ודייק הבארות מים (שם) שאף שהגמרא כתבה שיעשה צרכי רבים, מכל מקום זו אינה תשובה גמורה. הרא"ש (ב"ק ט,ב) הביאה, וסייג שמדובר רק בגזלה קיימת (לאור הגמרא בב"ק צה ע"א שתקנו "תקנת השבין" שאם באו לעשות תשובה לא לקבל מהם דמי הגזלה). השו"ע (חו"מ שסו, ב) פסק דין זה להלכה, והרחיב שבורות זהו רק דוגמא בעלמא לצרכי רבים, אך השמיטו את הסיוג שמדובר רק בגזלה שעדיין קיימת (ובמפרשים שם דנו בכך).

א. תוקף התקנה:
האחרונים נחלקו בתוקפה של תקנה זו:

1. השיבת ציון (קיב, לרבי שמואל בן יחזקאל לנדא, בנו של הנודע ביהודה) כתב שהגוזל ולא יודע למי גזל – 'מדינא צריך לעשות צרכי רבים'. וכך משמע מדברי האגרות משה (חו"מ א,פח).
2. הגרש"ז (מנחת שלמה תנינא קלה) סובר, שזו רק מידת חסידות, שרק מעט מהתשלום יגיע לנגזל.
הציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל כז) כתב שרצוי שאדם לפני מותו יפריש מהונו לצרכי רבים, מכיוון שרבים נכשלים בעוון גזל, 'ואולי יש בידו איסור גזלה ממה שאינו יודע למי ישיב ויתכפר לו'.

ב. הגדרת 'צרכי רבים':
הטעם בעשיית צרכי רבים, הוא כפי שפסק הסמ"ע (שם ס"ק ה) שכך גם הנגזל ייהנה מהדברים שנעשים בדמי הגזלה. ובפוסקים מצאנו כמה השלכות לדבר זה:
1 . "צריך שיהיו צרכי רבים הללו במקום שהנגזל או יורשיו עלולים להיות נהנים מזה" (הראי"ה קוק שו"ת אורח משפט חו"מ סי' יח). אמנם ערוך השולחן (חו"מ שסו, ג) ציין שכשאדם עושה את הצעד מצדו, ומשיב את הגזלה על ידי שעושה צרכי רבים – "יסבב ה' שכל אחד מהנגזלים או מיורשיהם יהנה כפי ערך גזילתו ושימחלו לו והבא לטהר מסייעין אותו מן השמים".
2. צריך שיהיה דבר מתקיים, שקרוב לוודאי שייהנה בהם הנגזל או צאצאיו ברבות הימים. ולכן הגמרא ציינה כדוגמא לצרכי רבים דווקא בורות מים, כיוון שזהו דבר מתקיים לאורך זמן (שו"ת ישמח לבב או"ח ג לרבי ישועה שמעון חיים, מגדולי פוסקי מרוקו בדור הקודם, וכך משמע משו"ת אבקת רוכל קפח).
3. עקרונית יש לתת את הכסף דווקא לצרכי רבים ולא לצדקה, שכך גדל הסיכוי שהנגזל ייהנה ממנו. אבל יש אומרים שבמקרה שברור שהבעלים או יורשיהם אינם לפנינו, עדיף יותר לתת לצדקה מאשר לצרכי רבים. והטעם הוא, שגם במצווה שאדם עושה ללא ידיעה הוא מתברך (ע"פ ספרא,דבורא דחובה יב, נלמד משכחת עומר בשדה שנשאר לעני), כך שבנתינת הכסף לצדקה יגיע תועלת לנגזל. ומטעם זה פסק החלקת יעקב (חו"מ טז) לאדם שהפקידו אצלו סכום כסף גדול בזמן מלחמת העולם השנייה, ואחר
המלחמה ניסה לאתר את המפקיד, אך לא מצא זכר למפקיד או ליורשיו, שייתן הכסף לצדקה, ובכך תגיע תועלת למפקיד, אף שהוא אינו יודע על צדקה זו. אמנם האגרות משה (חו"מ ח"א פח) כתב שבמקרה בו אין הגנב מכיר את בעל הגנבה, אין לתת את הכסף לצדקה, אלא רק לצרכי רבים, ולא חילק בדבר.
4. יש להקפיד שהנתינה לצרכי רבים תעשה בסתר, שלא יחזיקו לו טובה ויכבדוהו על נתינתו, שבזה לא יצא ידי חובת השבת הגזלה (אגרות משה חו"מ א,פח).

סיכום: בגמרא (ביצה כ"ט ע"א) מובא: "גזל ואינו יודע למי גזל - יעשה בהם צרכי רבים", וכדוגמא מציינת עשיית 'בורות שיחין ומערות', לצורך מי שתייה עבור הציבור (רש"י ב"ק צ"ד ע"ב).
הרי"ף והרמב"ם לא הביאו במפורש הלכה זו, אך הרא"ש (ב"ק ט,ב) הביאה, וכך נפסק בשו"ע (חו"מ שס"ו,ב).
אך האחרונים נחלקו בתוקף תקנה זו:
I. השיבת ציון (קיב) ואגמ"ש (חו"מ א,פח) סברו שזו חובה גמורה.
II. הגרש"ז (מנחת שלמה תנינא קלה) כתב שזו רק מידת חסידות.
בגדרי התקנה: מרש"י (גמרא שם) והסמ"ע (שם ס"ק ה) עולה שהעיקרון בעשיית צרכי רבים הוא כדי שבסופו של דבר יגיע הנאה לנגזל. בפוסקים מצאנו השלכות לעיקרון זה:
1. צרכי הרבים ייעשו במקום שמסתבר שהנגזל או יורשיו יהנו מזה (אורח משפט חו"מ סי' יח).
2. יש לעשות דבר המתקיים לאורך זמן, כך שהסיכוי שהנגזל יהנה ממנו יגדל. (ישמח לבב או"ח ג).
3. עדיף לתת הכסף לצרכי רבים מאשר לצדקה (חלקת יעקב חו"מ טז, אגרות משה חו"מ פח).
4. הנתינה תהיה בסתר, כדי שלא יחזיקו לו טובה על נתינתו (אגרות משה שם).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il