עיקרי ההלכות
א. חובה על כל אדם מישראל ללמוד תורה ביום ובלילה.
ב. הלימוד הבסיסי ביותר בו אנו מחויבים הוא לימוד ההלכה, ומי שיש בידו זמן נוסף ישלש לימודו, שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד.

א. חובת לימוד תורה בכל יום
רגע לפני שנכנסו ישראל לארץ אמר הקב"ה ליהושע, "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". מכאן למדו שיש חובה לעסוק בתורה בכל יום ובכל לילה.
[ראוי להעיר, שפסוק זה נאמר כשעמדו ישראל לפני מלחמת הכיבוש של ארץ ישראל, ממילא הדברים מקבלים משנה תוקף בתקופה זו בה אנו במלחמה].
התלמוד מספר לנו על כמה תנאים ואמוראים שעסקו בתורה גם מתוך עוני גדול או מחלות וייסורים, מתוך כך פסק הרמב"ם, "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה"1.

ב. מה ללמוד?
חז"ל הורו לנו שעל האדם לחלק את לימודו שבכל יום לשלשה חלקים- מקרא, משנה, תלמוד. הרמב"ם נותן כדוגמא אדם שלומד תשע שעות ביום- יחלקן באופן שלכל נושא יקדיש שלש שעות2.
הש"ך מבאר שהרמב"ם מדבר דווקא על מי שיש לו פנאי גדול ללמוד, אבל מי שרוב יומו עוסק במלאכה ואין לו זמן רב ללמוד, עליו לקיים את חובת 'תלמוד תורה', בלמוד הלכות פסוקות על מנת שידע כיצד לנהוג. הדבר מקבל משנה תוקף על פי תנא דבי אליהו המפורסם "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"3.
בימינו שהרבה לומדים שיעור 'דף יומי', ודאי יוצאים בזה ידי חובת תלמוד תורה, אולם ראוי להוסיף לימוד של הלכות פסוקות במהלך השיעור או בסופו.