- הלכה מחשבה ומוסר
- יסודות האמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
24. משמעות העולם - הבא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לאחר שהחבר הסביר למלך כוזר את מעלתם המיוחדת של ישראל שהם הסגולה בבני אדם כי חל עליהם העניין האלוקי, יש להם תכונות אלוקיות, הם שייכים לדרגת הנבואה, אם אינם נביאים בני נביאים הם, הם בני העולם הבא, "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב". על הדבר הזה האחרון, על היות ישראל בני העוה"ב הגיב מלך כוזר: דווקא ידוע לי שיעודי הדתות האחרות עשירים יותר ומשופעים יותר, הם מרבים להבטיח שכר בעוה"ב בגן-עדן, יותר מכם.
אמר החבר: כל ההבטחות שלהם, כל היעודים שלהם, כולם לאחר המוות, ואין דבר שיוכיח עליהם כאן, בעוה"ז. אמר הכוזרי: נכון הדבר, עדיין לא ראיתי איש מן המאמינים ביעודים ההם שמתאווה עליהם. לא ראיתי מי שרוצה למות מהר, על מנת לזכות בעוה"ב הטוב והנהדר, אלא להיפך: אילו היה יכול לדחותם ולאחר את בואם אלף שנים, ולהישאר עד אז כאן בעוה"ז עם כל יסורי העוה"ז, עם כל הצרות שבו והעצבות שבו, היה בוחר בכך. זה מורה שאין להם ביטחון אמיתי בהבטחות של היעודים שלאחר המוות.
אמר החבר למלך כוזר: אך מה לדעתך יאמר האיש שראה בעיניו את המעמדים הגדולים בהם נגלה כבוד מלכות שמים, ושמע בעצמו ממש את דבר ה'? אמר הכוזרי: איש כזה, בלא ספק ישאף כי תישאר נפשו נהנית תמיד מן הזיו ההוא של ראיית פני השכינה. איש כזה בודאי מתאווה למות. מי שאינו מתאווה לכך, כנראה שלא נוכח במעמדים הגדולים ולא נגלה אליו כבוד מלכות שמים.
אמר החבר: אצלנו, בעמ"י, ההבטחות אינן כאלו שאי אפשר להוכיח אותן. אין בתורה הבטחות של שכר לאחר המוות. בתורה שבכתב לא נזכר העוה"ב, לא נאמר בתורה: אם תעשו ככל המצווה הזאת, אביאכם אחרי מותכם לגינות, ואל מקום תענוגות, לגן-עדן. היעודים שלנו להידבק כאן, בעוה"ז בהקב"ה, להתחבר אל העניין האלוקי ע"י הנבואה, וכאן בעוה"ז יתגלה אלינו הקב"ה באותות גדולים, במראות כבוד ה', בנפלאות. הקב"ה אומר לישראל: "והייתם לי סגולה ואני אהיה לכם לאלוקים". וכאן אנהיג אתכם, ואנשים מכם יהיו עומדים לפני ועולים לשמים כאותם שהיו מתהלכים בחייהם בין המלאכים, והמלאכים קוראים לכל אחד מאלה: "בן-אדם" - להבדיל בינו לבנם כמו שנזכר ביחזקאל. וגם מלאכים יהיו מתהלכים בקרבכם בארץ, ותראו אותם באים בודדים או במחנות לשמור עליכם ולהילחם לכם, כמו שהיה אצל יעקב: "ויפגעו בו מלאכי א-לוהים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה א-לוקים זה ויקרא שם המקום מחניים".
הוי אומר, כאן בחיים אנחנו מיועדים להידבק בשכינה, לשמוע את דבר ה', לראות מראות א-לוהים, לחיות חיים עליונים על-טבעיים. העוה"ב הוא המשך טבעי של אותם חיים עליונים שאנו קשורים בהם כבר בעוה"ז.
אמר החבר: כל ההבטחות שלהם, כל היעודים שלהם, כולם לאחר המוות, ואין דבר שיוכיח עליהם כאן, בעוה"ז. אמר הכוזרי: נכון הדבר, עדיין לא ראיתי איש מן המאמינים ביעודים ההם שמתאווה עליהם. לא ראיתי מי שרוצה למות מהר, על מנת לזכות בעוה"ב הטוב והנהדר, אלא להיפך: אילו היה יכול לדחותם ולאחר את בואם אלף שנים, ולהישאר עד אז כאן בעוה"ז עם כל יסורי העוה"ז, עם כל הצרות שבו והעצבות שבו, היה בוחר בכך. זה מורה שאין להם ביטחון אמיתי בהבטחות של היעודים שלאחר המוות.
אמר החבר למלך כוזר: אך מה לדעתך יאמר האיש שראה בעיניו את המעמדים הגדולים בהם נגלה כבוד מלכות שמים, ושמע בעצמו ממש את דבר ה'? אמר הכוזרי: איש כזה, בלא ספק ישאף כי תישאר נפשו נהנית תמיד מן הזיו ההוא של ראיית פני השכינה. איש כזה בודאי מתאווה למות. מי שאינו מתאווה לכך, כנראה שלא נוכח במעמדים הגדולים ולא נגלה אליו כבוד מלכות שמים.
אמר החבר: אצלנו, בעמ"י, ההבטחות אינן כאלו שאי אפשר להוכיח אותן. אין בתורה הבטחות של שכר לאחר המוות. בתורה שבכתב לא נזכר העוה"ב, לא נאמר בתורה: אם תעשו ככל המצווה הזאת, אביאכם אחרי מותכם לגינות, ואל מקום תענוגות, לגן-עדן. היעודים שלנו להידבק כאן, בעוה"ז בהקב"ה, להתחבר אל העניין האלוקי ע"י הנבואה, וכאן בעוה"ז יתגלה אלינו הקב"ה באותות גדולים, במראות כבוד ה', בנפלאות. הקב"ה אומר לישראל: "והייתם לי סגולה ואני אהיה לכם לאלוקים". וכאן אנהיג אתכם, ואנשים מכם יהיו עומדים לפני ועולים לשמים כאותם שהיו מתהלכים בחייהם בין המלאכים, והמלאכים קוראים לכל אחד מאלה: "בן-אדם" - להבדיל בינו לבנם כמו שנזכר ביחזקאל. וגם מלאכים יהיו מתהלכים בקרבכם בארץ, ותראו אותם באים בודדים או במחנות לשמור עליכם ולהילחם לכם, כמו שהיה אצל יעקב: "ויפגעו בו מלאכי א-לוהים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה א-לוקים זה ויקרא שם המקום מחניים".
הוי אומר, כאן בחיים אנחנו מיועדים להידבק בשכינה, לשמוע את דבר ה', לראות מראות א-לוהים, לחיות חיים עליונים על-טבעיים. העוה"ב הוא המשך טבעי של אותם חיים עליונים שאנו קשורים בהם כבר בעוה"ז.
יסודות האמונה (51)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
23 - 23. מדוע נתנה התורה לישראל בלבד?
24 - 24. משמעות העולם - הבא
25 - 25. בביאור עניין עולם הבא
טען עוד
48. החסיד - היהודי האידיאלי המושלם - המשך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
45. תאור מעשה החסיד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
3. המעשה הרצוי ומימוש הרצון
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | חשון ה'תשס"ב
17. עבודת ה' לפי הדרכה אלוקית
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
למה היתה שואה?
לנתיבות ישראל - מאמר "אמונת עתנו" - המשך
כ"ז טבת תשפ"ג
עם ישראל לא נשבר
לנתיבות ישראל - מאמר "גאון עוזנו''
ג' חשוון תשפ"ג
"גדול המעשה יותר מהעושה"
ב' טבת תשפ"ג
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
דיני פרשת זכור
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לאן שבים ולמה מתוודים?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מי צם ומי פטור
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשע"ח
מי צם ומי פטור
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשע"ח

הנהגות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
מי צם ומי פטור
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשע"ח
תורת אמת אנושית
עין איה שבת א' פרק א' פסקה נ"ד
הרב משה גנץ | ה' תשרי תשפ"ד
מהות התשובה
הרב אליעזר בן פורת | ו' תשרי תשפ"ג
