- הלכה מחשבה ומוסר
- יסודות האמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
30. המשך ביאור מעלת א"י
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
בשיעור הזה נמשיך בביאור מעלתה של א"י כפי שהחבר אמר למלך כוזר. כשם שעמ"י הוא עם ה', כך א"י היא ארץ ה'. הארץ הזאת הוכנה להיות לנחלה לעם ה' מאז הציב הקב"ה גבולות עמים. לארץ יש תפקיד אלוקי. אברהם אבינו לא הוכשר להידבק בעניין האלוקי, אלא לאחר שהגיע לארץ הזאת. רק כאשר הגיע לארץ, כרת ה' איתו ברית אמנה היא ברית בין-הבתרים.
אמר החבר למלך כוזר: ראה כמה השתדלו האבות לגור בארץ בעודנה בידי עובדי ע"ז, כמה השתוקקו אליה כאשר רחקו ממנה, עד שדאגו להעלאת עצמותם אליה כמו שמצינו אצל יעקב ויוסף. כמה התחנן משה רבנו להיכנס לארץ, וכמה קשה היה לו לקבל את הגזירה שלא יכנס לארץ, ומה גדול היה בעיניו החסד כאשר ניתן לו לראותה כמו שנאמר: "עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך". עצם הראיה של א"י, אפילו בלי להיכנס אליה היא דבר גדול מאד בשביל משה.
אפילו בני עמים אחרים יודעים את מעלתה של א"י, והם היו שולחים קרבנות שיקריבו בעבורם ויתפללו בעדם בבית הגדול ההוא. וראה כמה מכבדים היום את הארץ אם כי פסקה השכינה מלהראות בה, שכן כיתות דתיות עולות לרגל אליה עוד היום, וחומדות אותה כידוע.

ומפני מעלתה אמרו חכמים: "הכול מעלין לא"י ואין הכל מורידין הימנה". ולפי זה פסקו כי האישה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לא"י תצא שלא בכתובה, בעלה רשאי לגרשה ואינו חייב לתת לה את כתובתה. וכן להיפך: אם האישה רוצה לעלות ובעלה אינו רוצה, הוא חייב לאפשר לה לעלות, לתת לה גט ולשלם את כתובתה.
ועוד אמרו דבר חריף באופן מיוחד על המעלה של א"י, ועל החיסרון של חוצה לארץ: "כל הדר בא"י דומה למי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה למי שאין לו אלוה". וכך אמר דוד כאשר נאלץ לברוח לחו"ל: "כי גרשוני מהסתפח בנחלת ה' לאמור לו עבוד אלוהים אחרים". גרוש מהארץ משמעותו: "לך עבוד אלוהים אחרים". ומה כבר אפשר להוסיף אחרי המאמר הזה?
אפילו למות בא"י זו מעלה, לא רק לחיות בה. אמרו חכמים: "כל הקבור בא"י, כאילו קבור תחת המזבח". וכאשר נשאל רבי חנינא אם מותר לאדם לצאת לחו"ל ליבם את אשת אחיו, כלומר לצאת לדבר מצווה אמר רבי חנינא בלשון חריפה: "אחיו נשא גויה, ברוך המקום שהרגו! והוא ירד אחריו?!" אחיו שירד לחו"ל והתחתן שם, זה כל כך חמור - כאילו נשא גויה. ואיך יעלה על הדעת שאחיו ירד ליבם את אשתו?
וכן אסרו חכמינו למכור קרקע בא"י לנכרי, וכן אמרו: "אווירא דא"י מחכים". ומאהבתה לארץ אמרו: "כל המהלך ד' אמות בא"י, מובטח לו שהוא בן העוה"ב.
אלה מעלות הארץ שסיפר עליהן החבר למלך כוזר.
אמר החבר למלך כוזר: ראה כמה השתדלו האבות לגור בארץ בעודנה בידי עובדי ע"ז, כמה השתוקקו אליה כאשר רחקו ממנה, עד שדאגו להעלאת עצמותם אליה כמו שמצינו אצל יעקב ויוסף. כמה התחנן משה רבנו להיכנס לארץ, וכמה קשה היה לו לקבל את הגזירה שלא יכנס לארץ, ומה גדול היה בעיניו החסד כאשר ניתן לו לראותה כמו שנאמר: "עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך". עצם הראיה של א"י, אפילו בלי להיכנס אליה היא דבר גדול מאד בשביל משה.
אפילו בני עמים אחרים יודעים את מעלתה של א"י, והם היו שולחים קרבנות שיקריבו בעבורם ויתפללו בעדם בבית הגדול ההוא. וראה כמה מכבדים היום את הארץ אם כי פסקה השכינה מלהראות בה, שכן כיתות דתיות עולות לרגל אליה עוד היום, וחומדות אותה כידוע.
יסודות האמונה (51)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
29 - 29. "מצאת מקום חרפתי" - החיים בגולה
30 - 30. המשך ביאור מעלת א"י
31 - על בית המקדש
טען עוד
ועוד אמרו דבר חריף באופן מיוחד על המעלה של א"י, ועל החיסרון של חוצה לארץ: "כל הדר בא"י דומה למי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה למי שאין לו אלוה". וכך אמר דוד כאשר נאלץ לברוח לחו"ל: "כי גרשוני מהסתפח בנחלת ה' לאמור לו עבוד אלוהים אחרים". גרוש מהארץ משמעותו: "לך עבוד אלוהים אחרים". ומה כבר אפשר להוסיף אחרי המאמר הזה?
אפילו למות בא"י זו מעלה, לא רק לחיות בה. אמרו חכמים: "כל הקבור בא"י, כאילו קבור תחת המזבח". וכאשר נשאל רבי חנינא אם מותר לאדם לצאת לחו"ל ליבם את אשת אחיו, כלומר לצאת לדבר מצווה אמר רבי חנינא בלשון חריפה: "אחיו נשא גויה, ברוך המקום שהרגו! והוא ירד אחריו?!" אחיו שירד לחו"ל והתחתן שם, זה כל כך חמור - כאילו נשא גויה. ואיך יעלה על הדעת שאחיו ירד ליבם את אשתו?
וכן אסרו חכמינו למכור קרקע בא"י לנכרי, וכן אמרו: "אווירא דא"י מחכים". ומאהבתה לארץ אמרו: "כל המהלך ד' אמות בא"י, מובטח לו שהוא בן העוה"ב.
אלה מעלות הארץ שסיפר עליהן החבר למלך כוזר.
42. מעלות לשון הקודש
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
8. מחלוקות חכמים מחזקות את האמון בדבריהם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | חשון ה'תשס"ב
44. תאור דמותו של עובד האלוקים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התשס"ה
ברית אבות וברית התורה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
הנהגת ה' את עולמו
לנתיבות ישראל - מאמר נצח אומתינו - המשך
כ"ב כסלו תשפ"ג
הגדה של פסח - ורחץ
עולת ראי"ה פסח - שיעור 4
כ"ב אדר תשפ"ג
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
דיני קדימה בברכות
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
הכל מתחיל בפנים
האם מותר לפנות למקובלים?
הכוח המיוחד של שבת שובה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"ד
הגבול הצפוני של ארץ ישראל 2 - לבנון נחלת אבות
גבולות הארץ - שיעור 10
הרה"ג חיים שטיינר | יב' אלול תשס"ח
