עיקרי ההלכות
א. בישיבה בסוכה, בנוסף לכוונה הבסיסית שמכוון בכל מצווה לקיים מצוות ה', ראוי לכוון שאנו יושבים בסוכה זכר לניסים שנעשו ביציאת מצרים.
ב. בלילה הראשון של סוכות יש מצווה מהתורה לאכול בסוכה לפחות כזית. בשאר החג אין מצווה לאכול בסוכה (אך יש חובה בסעודת קבע. אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה).
ג. ירדו גשמים בלילה הראשון, לדעת השו"ע מותר לאכול בבית, לדעת הרמ"א חובה לאכול בסוכה בכל מקרה- והכריעו האחרונים שיאכל כזית ולא יברך לישב בסוכה. לדעת הגר"א יש להמתין שיפסקו הגשמים- עד הבוקר.

א. כוונה מיוחדת בישיבה בסוכה
כלל ידוע הוא ש"מצוות צריכות כוונה" זאת אומרת שעל מנת לצאת ידי חובה במצוות, יש להתכוון לצאת ידי חובה1. לכן גם בישיבה בסוכה צריך להתכוון לצאת ידי חובה- כלומר להתכוין לקיים את מצות הסוכה כי כך ציווה ה'.
אמנם, הב"ח כתב שבישיבה בסוכה יש לכוון כוונה נוספת והיא: "שצוונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים, וגם זכר לענני הכבוד שהקיפן אז להגן עלינו מן השרב והשמש".
טעם הדבר הוא שבפסוקים המדברים על חיוב הישיבה בסוכה כתוב- "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", משמע שעיקר המצווה הוא זכרון אותו נס2.
למעשה בדיעבד אף אם לא כוון כוונה זו יצא ידי חובתו אם כוון לצאת ידי חובה3.

ב. שיעור האכילה המינימלי בסוכה
במשנה יש מחלוקת תנאים כמה סעודות יש לאכול בסוכה. לדעת רבי אליעזר יש לאכול שתי סעודות בכל יום (בוקר וערב) שהן ארבע עשרה סעודות סה"כ. לדעת חכמים החובה לאכול בסוכה היא רק בלילה הראשון של החג4.
ונחלקו הראשונים מהו שיעור האכילה בלילה הראשון. יש אומרים שהשיעור הוא אכילת קבע, אך לדעת רוב הראשונים וכך נפסק להלכה השיעור הוא כזית פת.
טעם המקלים הוא שחכמים (במשנה) למדו את דינם בגזרה שווה מפסח- וכמו ששם די בכזית על מנת לצאת ידי חובה, כך בסוכות די בכזית על מנת לצאת ידי חובה5.
לכן יש להקפיד לאכול לפחות כזית פת בלילה הראשון של סוכות, אחר כך אין חובה לאכול פת כלל6.
ירדו גשמים בלילה הראשון, לדעת השו"ע מותר לאכול בבית.
לדעת רמ"א יש לאכול בסוכה אפילו שהוא מצטער, וכתבו האחרונים שיאכל כזית פת ולא יברך ברכת לישב בסוכה.
לדעת הגר"א יש להמתין שיפסקו הגשמים- עד הבוקר7.