מספרי ההערות מפנים להרחבות שניתן לקרוא בקובץ ה-PDF המצורף

א. 'ונתנה תוקף'
לרגל ראש השנה, נבאר שני קטעים מתפילות ראש השנה- אחד מנוסח האשכנזים והשני מנוסח הספרדים.
התפלה המפורסמת 'ונתנה תוקף' מיוחסת לרבי אמנון ממגנצא.
ה'אור זרוע' שהיה מגדולי ההלכה באשכנז (נפטר בסביבות שנת 1270) מביא בספרו את סיפור המעשה שמאחורי תפלה זו.
רבי אמנון היה גדול הדור, עשיר ומיוחס. הנוצרים ניסו לגרום לו להמיר את דתו, אחרי שלחצו עליו הרבה ענה להם רבי אמנון שיתנו לו ארכה של שלשה ימים להשיב תשובה. מיד אחרי שענה תשובה זו הצטער והתחרט על שהיה משמע מדבריו כאילו יסכים להמיר דתו, לכן בהגיע היום המיועד סירב לבוא לפי ההגמון, משהביאוהו לפני ההגמון והלה רצה להענישו, ביקש רבי אמנון לגזור את עונשו בעצמו וביקש שיחתוך את לשונו. ההגמון סירב לבקשתו והעניש אותו באופן אחר- חתך את רגליו ואת אצבעות ידיו.
בהגיע ראש השנה ביקש רבי אמנון ממקורביו שייקחוהו לבית הכנסת, כאשר הגיע שליח הצבור לקדושה אמר לו רבי אמנון: "המתן מעט ואקדש את ה' הגדול"- ואז אמר את תפלת ונתנה תוקף "וכשגמר כל הסילוק נסתלק ונעלם מן העולם לעין כל ואיננו כי לקח אותו אלקים ועליו נאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (לשון האור זרוע) 1.

ב. 'עת שערי רצון להפתח'
אחד הפיוטים המרכזיים והמרגשים בנוסח התפלה של עדות המזרח הוא הפיוט 'עת שערי רצון להפתח'.
פיוט זה חובר על ידי רבי יהודה בן שמואל אבן אבעס שנולד בפס ונפטר בחאלב (בסביבות שנת 1167) הפיוט סובב סביב פרשת העקדה, תוך חריזת המדרשים הרבים העוסקים בפרשה זו.
הקשר בין פרשת העקדה לראש השנה מתגלה לנו בכמה הלכות הקשורות בחג. ראשית מצוות תקיעת השופר שאחד מטעמיה על פי רס"ג הוא להזכיר את עקדת יצחק2. כמו כן קריאת התורה ביום השני של ראש השנה היא בפרשת עקדת יצחק "כדי שתזכר לנו היום במשפט" (לשון רש"י)3.
את הפיוט נהוג לשיר אחרי קריאת התורה ולפני התקיעות.