ביעור ירקות בשמיטה

שאלה:
קשה לי לעקוב אחרי התאריכים השונים של ה'ביעור' בשמיטה, לכן אני מעדיף מיד לאחר שאני קונה פירות או ירקות להפקיר אותם.
האם זה נכון להפקיר לפני התאריכים המיועדים והאם הביעור תקף?

תשובה:
א. שאלתך תהיה רלוונטית רק בעוד יותר מחצי שנה, כיון שברוב רובם של הירקות הקדושים בקדושת שביעית, אין צורך בביעור1. הביעור שייך לפירות שביעית שיש בהם קדושת שביעית, כשהביעור של הפירות הראשונים הוא בסוף שנת השמיטה.

שו"ת "במראה הבזק" (495)

רבנים שונים

add_alert

191 - אפיית לחם פרווה במקום חלבי

192 - ביעור ירקות בשמיטה

193 - טיפול בעציצים בשנת שמיטה

טען עוד

ב. אם מפקירים את הפירות לפני שחלה עליהם חובת ביעור, ההפקר אינו פוטר אותם מחובת הביעור כשזו תחול2.


___________________________________________

התורה אומרת שבזמן שאין לבהמה פירות בשדה, כיון שהם נגמרו, צריך להוציא את הפירות גם מהבית.
החזון איש (שביעית ג, לא ובעוד מקומות) כותב שאם יש בגבולות עולי מצרים, פירות או ירקות ממין מסוים, אותו המין אינו צריך ביעור גם בשאר המקומות, כיון שלא נחשב ש'כלה לחיה' מן השדה. הרב שלמה זלמן אויערבך (מנחת שלמה חלק א, נא, אות טו) מוסיף שבאופן שזמן הביעור של המין הוא בשמינית (רוב הפירות), וכשמגיע זמן הביעור, יש פירות שמינית כבר בשדה, אין צריך ביעור (ובכך חולק על החזון איש שביעית סימן טו, סעיף ג) הוא מוסיף וכותב (מעדני ארץ י, יא עמוד 132) שגם באופן שיש פירות שמורים בשדה (לא בבתים), זה נקרא שהפירות מצוייים בבתים, ולכן אין חובת ביעור. וע"ע מנחת שלמה חלק ג סימן קכג אות ט. ואף שהמקדש דוד (שביעית סימן יד), חולק וכותב שאם הפירות שנשארו בשדה אינם קדושים, אין זה פוטר מחובת ביעור של הפירות הקדושים. (ובספר משפטי ארץ פרק כט הערה 10 מביא דעות נוספות בנושא זה). נהגו לסמוך על פירות היתר מכירה או יבול נוכרים, ולפטור את רוב רובם של הירקות מביעור, מכיון שקיימים בשדות כל הזמן ירקות של גוים או מהיתר מכירה, ורק ירקות שיש זמן שאינם נמצאים בשדה חייבים בביעור.
2 המנחת שלמה (הרב שלמה זלמן אויערבך א, נא, אות יח) כותב זאת כדבר פשוט, כיון שחיוב הביעור חל רק כאשר כלו הפירות או הירקות לבהמות מהשדות, והרי הפירות הפקר גם מבלי שהוא מפקיר אותם, אם כן ברור שלא יעזור שמפקירים לפני הזמן
הדבר ברור גם מהמקור של חובת הביעור, שהוא להוציא מהבית את הפירות או הירקות האסופים, כאשר הם אינם קיימים בשדה, וברור שאין הכוונה להוציא את הפירות ואז לאסוף אותם, כמו כן לדעת רבי שלמה זלמן אויערבך אם הפירות אינם מופקרים כל זמן הביעור, הרי שהפירות נאסרים (מנחת שלמה שם).