אוסלו, נורווגיה Oslo, Norway
טבת, תשס"ב

זמן תפילה לכתחילה במקום שזמן הנץ מאוחר ואי אפשר לארגן אז מנין

שאלה:

שו"ת "במראה הבזק" (483)

רבנים שונים

add_alert

197 - סמכות הקהל לפטר רב

198 - זמן תפילה לכתחילה

199 - הנבטה במים ושתילה בעציץ בבית

טען עוד

בימים הקצרים של השנה - דצמבר, ינואר, כל הזמנים שמסביב לתחילת היום ההלכתי באים יחסית מאוחר. היום למשל (20/12/01) זמן טלית ותפילין בשעה 07:30 והנץ החמה בשעה 09:18.
בימים כאלה נוהגים להתחיל את התפילות כאן בשעה 07:30 ולהניח תפילין אחרי פסוקי דזימרה. למותר לציין שאם נתפלל בזמן הנץ יתבטל המנין בחורף ואולי בכלל.
אם אחד מבאי בית-הכנסת אומר שהוא מעדיף להתפלל בנץ היות וכבר לא הובטח שיהיה כל יום מנין, האם קיימת אפשרות להגיד לו להמשיך להתפלל בשעה 07:30 כמו שאר המתפללים מחשש ביטול המנין על אף העובדה שתפילה כזאת נחשבת לבדיעבד ותפילה בנץ הינה לכתחילה?
האם מותר לדרוש מחזן בית-הכנסת להתפלל בשעה 07:30 ביחידות יחד עם שאר באי בית-הכנסת, בגלל השיקולים הנ"ל או שמא אין באפשרותינו למנוע ממנו להתפלל יותר מאוחר אם היה נוכח בשעה 07:30 ולא היה אז מנין?

תשובה:
1. לכתחילה, זמן קריאת-שמע הוא משיכיר את חברו הרגיל עמו קצת בריחוק ד' אמות 1 , וכן הוא זמן הנחת תפילין 2 . זמן תפילת שמונה-עשרה הוא מהנץ החמה 3 .
בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך 4 , או לצאת לעבודה לצורך פרנסתו 5 - יכול אדם לקרוא קריאת-שמע ולהתפלל תפילת-שמונה עשרה משעלה עמוד השחר 6 , אך לא יברך על התפילין עד הזמן שיכיר חברו. ואם הוא נאלץ להתפלל בעלות השחר- יניחן בלי ברכה 7 וכשיגיע הזמן, ימשמש בהם ויברך 8 .
2. אם עומדת לפני אדם הברירה להתפלל בציבור לפני זמן תפילה לכתחילה, או להתפלל ביחידות בזמן - אם הוא יכול לכוון את זמן הנץ החמה בדיוק, עדיף שיתפלל ביחידות 9 , אך הרוב אינם בקיאים בכך, ואז עדיפה תפילה בציבור קודם הנץ החמה 10 .
3. במקרה שלנו קיים עניין נוסף - בלעדי היחיד, יתבטל המנין של הציבור. במצב כזה אפילו ניתן לכפות על היחיד להתפלל בציבור, כדי שלא יתבטל המנין 11 . ואף על פי שמדובר בתפילה קודם זמנה - הרי ביררנו לעיל שבשעת הדחק היא מותרת.
4. באשר לחזן - יש לחייב אותו להגיע כל יום בזמן המוקדם, למקרה שיהיה מנין 12 , אך אם אין מנין בזמן שקבעו, אין לחייבו להתפלל ביחידות עם האחרים בזמן המוקדם, והוא יכול לאחר את תפילתו להנץ החמה 13 .

---

^ 1. שו"ע או"ח (סי' א סע' נח).
^ 2. שו"ע או"ח (סי' ל סע' א).
^ 3. שו"ע או"ח (סי' פט סע' א), כדכתיב "ייראוך עם שמש".
^ 4. לגבי קריאת-שמע - שו"ע או"ח (סי' נח סע' ג); לגבי תפילת שמונה-עשרה - שם (סי' פט סע' ח וב"משנה ברורה" ס"ק מ).
^ 5. שו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"ד סי' ו), שגם זה נחשב לשעת הדחק.
^ 6. לפי הכלל "כל שעת הדחק כדיעבד דמי" ("בית יוסף או"ח סי' נח ד"ה "מי שהוא אנוס"). ויעויין ברא"ש במס' סוכה (פ"ג סי' יד) שכתב, ששעת הדחק עדיפה אפילו על דיעבד, וכן כתב בשו"ת "שבות יעקב" (ח"ג סי' קי), שלכן בשעת הדחק מותר לכתחילה לנהוג כמו בדיעבד, והוכיח עדיפות שעת הדחק מהא שסומכים בזה אפילו על יחיד במקום רבים, ואילו בדיעבד לא סמכינן אהא.
^ 7. "משנה ברורה" (סי' נח ס"ק טז).
^ 8. שו"ע או"ח (סי' ל סע' ג).
^ 9. אמנם עיין ברמב"ם בתשובותיו (סי' קפ, בלאו) שהסתפק בכך, וצ"ע.
^ 10.שו"ת "פרי יצחק" (ח"א סי' ב); שו"ת "אגרות משה" (שם). שניהם כוונו לאותו החידוש - שהעדיפות של הנץ החמה בנוגע לשמונה-עשרה היא רק בזמנו המדויק - "עם שמש", אך אם הוא מאחר להתפלל לאחר הנץ עד ד' שעות, הרי שזה באותה המעלה כמו להתפלל מעלות השחר עד הנץ. וממילא, כאשר יש תפילה בציבור קודם הנץ, ולא יוכל לכוון לשעת הנץ בדיוק - יתפלל עם הציבור.
^ 11. מרדכי ב"ב (פ"א סי' תעח, תעט); רמ"א או"ח (סי' נה סע' כב). ועיין ב"משנה ברורה" (שם ס"ק עג) שהאריך בחשיבות קיום מנין במיוחד בקהילות קטנות, כדי שלא יתבטל התמיד. וכל המזכה את הרבים, אין חטא בא לידו, ע"ש.
^ 12.כמו כל יחיד אחר, וכנ"ל.
^ 13.מכיוון שעצם נוכחותו בזמן כל יום, יראה לציבור שהוא מעוניין להתפלל עמהם, בתנאי שיהיה מנין, ולכן גם אם יראו שבסופו של דבר לא הצטרף, כי לא הגיע מנין, זה לא ימנע מן היחידים האחרים להגיע להבא, כי תמיד יקוו שיהיה מנין, ואז החזן יתפלל עמהם.