בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
לחץ להקדשת שיעור זה

גאולה שלישית – אין לה הפסק

undefined

הרב שמואל אליהו

טבת תשע"ה
13 דק' קריאה
מִלְחָמָה נַמִּי, אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה הִיא
ניצחונות בדרך לאחרית הימים
בפרשתנו, פרשת "ויחי", אומר יעקב לבניו: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מט). יעקב בברכותיו לא מזכיר במפורש את אחרית הימים, "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה" (רש"י), ואולם הוא מברך חמישה מבניו ביכולת להילחם נכון, חזק טוב.
ליהודה הוא אומר: "יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ". לדן: "יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר". לגד: "גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" (עיין רש"י ותרגום). ליוסף: "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו". לבנימין: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל".
כל זה הוא בגלל שיעקב יודע מניסיונו שמלחמה היא "אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה" (מגילה יז ע"ב). הדרך לאחרית הימים עוברת בניצחונות צבאיים. לא נכנסו ישראל לארץ עד שלא נלחם משה רבנו בסיחון ועוג. עד שלא נלחם יהושע בן-נון ב-31 מלכים. לא נוסדה מלכות בית דוד ולא הוקם בית המקדש אלא בעקבות מלחמותיו של דוד. ואף שתכלית העולם היא השלום, הדרך להגיע אליו היא בניצחונות במלחמה.

מלחמה בדרך לאורו של משיח
על הקשר בין מלחמות לבין אורו של משיח ניתן ללמוד מהמדרש, שגם מרן הרב אליהו זצוק"ל וגם האדמו"ר מחב"ד זיע"א נהגו להזכירו פעמים הרבה: "אמר רבי יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי האומות העולם מתגרים זה בזה... וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נלך ולהיכן נבוא. ואומר להם (הקב"ה לישראל): בניי. אל תתייראו. כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתייראים, אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם".
ממשיך המדרש ואומר: "ולא כגאולה ראשונה כך גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושיעבוד מלכיות אחריה. אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושיעבוד מלכיות אחריה" (פסיקתא רבתי לו. ילקוט שמעוני ישעיהו - פרק ס - רמז תצט).
אומנם הזכרנו שמלחמה עולמית היא דרך לגאולה, ולכך נקדיש את ראשית הדברים. ואולם בהמשך נדבר על כך שהגאולה היא סופית, ואין אחריה גלות נוספת.

בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית דוד בא
הגמרא (מגילה יז ע"ב) אומרת כי הסיבה לכך שקבעו ברכת "גואל ישראל" בברכה השביעית של תפילת י"ח היא כי חכמנו אמרו "בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא". הברכה הזאת מיוחדת למלחמות שקודם הגאולה. כיוון ש"מִלְחָמָה נַמִּי, אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה הִיא" (עיין רש"י שם).
כיוון שכך, הברכה נאמרת באופן של בקשה על העוני ועל הריב שכרוך בתהליך הגאולה. "רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ". וכן בקשה שתהליך הגאולה לא יימשך זמן רב מדי: "וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ". בימינו אנו מבינים היטב כלפי מה הדברים אמורים.

מלך פרס מתגרה במלך ערביא, והולך מלך ערביא לאדום
מרן הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל היה רגיל להזכיר את המדרש הזה, כדי שנבין מה עניין המלחמות שאנו רואים בעולם סביבנו, במיוחד מה שמוזכר במדרש: "מלך פרס מתגרה במלך ערביא, והולך מלך ערביא לאדום ליטול עצה מהם. וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם כולו. וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נלך".
כשרואים את הרפיסות של מלכי המערב (אדום) מול תוכניות הגרעין של פרס, שמייצרת כלי נשק שביכולתם להחריב את העולם, מבינים שהמלחמות הללו עלולות להטיל בהלה. אבל באמת אנו רואים כבר שנים איך המלחמות העקובות מדם שלהם עם עירק, והתמיכה שלהם במלחמות בסוריה בינם לבין הערבים, רק מסייעות לעם ישראל.
את דברי המדרש אפשר להבין גם במבט לאחור. לראות איך המלחמות שעברו עלינו ועל העולם הביאו גאולה לישראל, מימי בית ראשון ועד ימינו אלה.

חורבן בית ראשון – סדר עולמי חדש
חורבן הבית הראשון היה מלווה במלחמת עולם. כך מתאר ירמיהו הנביא, ביחד עם חורבן ירושלים, את חורבן מצרים ופלישתים, עילם ואדום, עמון ומואב, דמשק וחצור, קדר והעמים האחרים. ירמיהו כואב את שפך הדם הגדול. "הֹוי חֶרֶב לַה' עַד אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי הֵאָסְפִי אַל תַּעְרֵךְ הֵרָגְעִי וָדֹמִּי".
ירמיהו מבין שאלוקים עושה פה סדר עולמי חדש. סוג של מבול שמטהר את העולם מהשחיתות שפשתה בו. ואז הוא אומר לחרב: "אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי? וַה' צִוָּה לָהּ אֶל אַשְׁקְלֹון, וְאֶל חֹוף הַיָּם שָׁם יְעָדָהּ" (מז). נבוכדנצר נבחר להיות החרב ביד אלוקים שמבצעת את המלאכה: "מַפֵּץ אַתָּה לִי, כְּלֵי מִלְחָמָה. וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכֹות. וְנִפַצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבֹו וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבֹו".

רשע שהשעה משחקת לו
נבוכדנצר היה באותה שעה בגדר "רשע שהשעה משחקת לו". הגמרא אומרת שלא מתגרים ברשע כזה: "אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ, אַל תִּתְגָּרֶה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י) 'יָחִילוּ דְּרָכָו בְּכָל עֵת', וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ'. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרוֹאֶה בְּצָרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים י) 'כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם'" (ברכות ו ע"א). כל זאת בגלל שכנראה יש לו שליחות משמים.
מסביר הרב קוק זצ"ל ב"עין איה": "דיש מקום לומר שיש תיקון עולם בהצלחתו, כיון שפסקו לו גדולה והצלחה מהשמים הרי יש דבר טוב שעל כרחך יצא מהצלחתו, על כן אין ראוי לעמוד נגד הצלחתו אפילו להדאיבו בתגרא" (לצערו במריבה). כך היה נבוכדנצר באותה שעה, ולכן הקב"ה סייעו לכבוש את העולם (חגיגה יג ע"ב) כדרך שסייע לאלכסנדר מוקדון (יומא סט ע"א).

מלחמה עולמית בדרך להקמת הבית השני
גם הקמת הבית השני באה בעקבות מלחמה עולמית. המלחמה התחילה במשתה בלשאצר, כמבואר בספר דניאל (ה). כטוב לב בלשאצר ביין אמר: "לְהַיְתָיָה לְמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא דִּי הַנְפֵּק נְבוּכַדְנֶצַּר אֲבוּהִי מִן הֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְיִשְׁתּוֹן בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ". בשעה זו עולה כעס לפני ה' על בבל, ויד כותבת על הקיר: "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין". מביאים את דניאל והוא מסביר להם שנגמרה מלכות בבל.
באותו לילה מתחילה מדי במלחמה וכובשת את בבל ואת כל המדינות שתחת ידה. "בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה". באותו לילה נהרג בלשאצר מלך הכשדים, ודרייווש מלך המדיים מקבל מלכות על 120 מדינות. "שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ וַהֲקִים עַל מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין דִּי לֶהֱוֹן בְּכָל מַלְכוּתָא". מסתבר שבאותה שעה שכבשו המדיים את בבל, הם כבשו כמעט את כל העולם. למה "כמעט"? כי הם כבשו 120 מדינות ולא 127.

מכריזים בזאת על בניין הבית השני
מלחמת עולם זו הביאה ברכה רבה לישראל. מיד אחריה עולה למלוך כורש במקום דרייווש: "וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה: מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם" (עזרא א, וראה מגילה יב ע"א).


מלחמת עולם בדרך לבית יהודי לעם ישראל בארצו
גם בדורנו רואים בדיעבד כיצד המלחמות האיצו את תהליך הגאולה. לפני מאה שנים ויותר היו פרעות קשות באירופה וברוסיה כנגד יהודים. כתוצאה מפרעות אלו היגרו מיליוני יהודים מאירופה ומרוסיה למדינות אחרות. הגירה שהצילה אותם מהשואה העתידה.
ואולם בהגירה הזאת שני מיליון יהודים היגרו לארצות-הברית, עוד כחצי מליון יהודים היגרו לשאר המדינות, ורק חמישים אלף יהודים, פחות מ-3% מהמהגרים, עלו לארץ ישראל. המגמה הזאת השתנתה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.
במלחמת העולם הראשונה נכבשה ארץ ישראל על-ידי האנגלים מהטורקים. האנגלים היו מחויבים במידת מה להצהרת בלפור ואפשרו ליהודים להתפתח בארץ ישראל קצת יותר בנקל מהטורקים. הם התחייבו להקים בית יהודי לעם ישראל בארץ ישראל. לצורך זה הם קיבלו מנדט מחבר הלאומים להקים מדינה יהודית בעבר הירדן המזרחי והמערבי גם יחד.
בעקבות הכיבוש האנגלי מגיעים 30% מהמהגרים היהודים לארץ ישראל, לעומת 3% בלבד שהגיעו קודם המלחמה. הקימו בה יותר יישובים. התחזקו צבאית. מסתבר שהמלחמה העולמית הראשונה קידמה מאוד את תהליך הגאולה של ישראל. זה מה שאמרה הגמרא: "מִלְחָמָה נַמִּי, אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה הִיא".
גם בשלטונם של הבריטים היה מקום רב להתפלל "רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ". עם כל "טובתם" של האנגלים, הם בגדו בשליחותם הבינלאומית, קרעו חצי מארץ ישראל והקימו בה את מדינת ירדן. הם גזרו גזרות המצמצמות ואוסרות עליית יהודים ורכישת קרקעות בידי יהודים. ואולם למרות כל זאת העלייה וההתיישבות התחזקו מאוד.

בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת
גם מלחמת העולם השנייה, עם כל נוראותיה, המשיכה את המגמה של חיזוק העלייה וההתיישבות בארץ ישראל. המלחמה הזאת זעזעה את העולם בחריפותה והביאה להקמת מדינת ישראל. זה שאנו אומרים בתפילה: "בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת". במלחמה נזרעת הצדקה. ממנה צומחת הישועה, ואחר כך צריך רפואה גדולה.
אחרי מלחמה היה צורך לברוא רפואות מיוחדות. "בּוֹרֵא רְפוּאוֹת". הקב"ה בורא רפואה חדשה לכאבים הקשים של הגאולה, כאבים קשים מאוד. כך כתוב בתהילים: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס: הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" (תהילים קמז).

עצמאות בשישה ימים
גם המלחמות בקום המדינה הצעידו אותנו קדימה. לפני מלחמת העצמאות לא הסכימו אויבינו להקמת המדינה בגבולות החלוקה ופתחו במלחמה שבה לא היה לנו סיכוי. "לולי ה' שהיה לנו". בעקבות מלחמת ששת הימים, בשנת תשכ"ז, התרחבו מאוד גבולותינו וכבשנו את חצי ארץ ישראל המערבית.
גם חצי המדינה הזאת הייתה לרועץ בעיני מדינות ערב. מצרים, ירדן וסוריה, בגיבוי שבע מדינות ערב נוספות, קמו עלינו לכלותינו. הם הכריזו קבל עם ועולם כי הם פותחים במלחמה שמטרתה לזרוק את כל היהודים לים.
בודדים אולי נתבהלו וברחו מישראל. אבל רוב רובם של היהודים היושבים במדינת ישראל הרגישו, אם לא שמעו במפורש את הכרזת ה': "בניי. אל תתייראו. כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם".
במלחמה זו שחררנו את שכם, את חברון ואת ירושלים. ניצחנו את כל אויבינו בשישה ימים. חצי המדינה שהייתה לנו בתש"ח התרחבה לכל יהודה ושומרון. נכנסנו למערת המכפלה. השמדנו את צבאות אויבינו וגרשנו אותם מאדמת אבותינו. ממש מתקיים בנו: "בניי. כל מה שעשיתי – לא עשיתי אלא בשבילכם".

הארי טרומן בתפקיד כורש
בצעירותו היה חבר הכנסת הרב שלמה לורנץ בביקור בארצות-הברית, שם נפגש עם הנשיא הארי טרומן בעיר מגוריו קנזס סיטי. בשיחה בין השניים, סיפר הנשיא לחבר הכנסת הצעיר כי כשהייתה הצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל, הוא התייעץ עם יועציו האם להצביע בעד הקמת מדינת ישראל והם אמרו כי לא כדאי להסתכסך עם כל העולם הערבי בשביל ההצבעה הזאת.
לדעתם לא היה סיכוי למדינת ישראל הצעירה להתקיים מול מדינות ערב. הערבים מנו בשנים ההן כ-40 מיליון איש. לרשותם עמדו שבעה צבאות בעלי מטוסים, טנקים ותותחים. מדינת ישראל, לעומת זאת, מנתה רק 600 אלף נפש, ללא צבא סדיר, ללא מטוס אחד, ללא תותח אחד, רק כמה דווידקות, כמה מאות רובים ושני טנקים ש"נלקחו" מהצבא הבריטי.
המשיך לספר הארי טרומן: "כשהייתי ילד היה נוהג אבי לקרוא אתי מן התנ"ך בכל יום ראשון, וכאשר קראנו על אודות כורש, מלך פרס, שנתן ליהודים רשות לחזור לארץ יהודה ולבנות את בית המקדש בירושלים, חשבתי לעצמי, יום יבוא ואהיה נשיא ארה"ב באמריקה, כפי חלומו של כל ילד באמריקה, ואעשה גם אני כמו המלך כורש בזמנו".
טרומן הוסיף, כי כאשר הגיע אליו חיים וייצמן, לימים נשיא המדינה, ובידו מתנה ספר תורה, וביקש שייתן הוראה לשגריר ארה"ב באו"ם לתמוך בהקמת מדינת ישראל, הוא נזכר באותו "חלום ילדות" ונענה לבקשתו של וייצמן. טרומן הוסיף ואמר לח"כ דאז הרב שלמה לורנץ, כי רק הוא וסטאלין (נשיא ברית-המועצות דאז) יודעים מהן הסכנות המאיימות על העולם: "אני מאמין שכשם שבעבר, לפני כשלושת אלפי שנה, אתם היהודים הצלתם את האנושות ע"י התורה שלכם, כך אני מאמין ומצפה שגם בזמן הזה, העם היהודי יצליח להאיר ולרפא את הלבבות האכזריים שבתקופתנו ותצילו את העולם מחורבן מוחלט".
צריך לזכור כי בתקופה ההיא פנו אליו חברי "ברית שלום", פרופסורים מהאקדמיה בישראל, וביקשו מהממשל וממנו לא לשלוח למדינת ישראל נשק ותרומות שנאספו עבורה. שלא ישתמשו בהם חלילה כנגד הערבים תושבי הארץ. הנשיא הארי טרומן בז לדבריהם והורה להעביר את התרומות שאספו יהודי ארצות-הברית ולאפשר ליהודים לרכוש נשק להגנתם.
משאתם נגאלים – עוד אין אתם משתעבדין

גאולה אחרונה אין לכם צער ושיעבוד מלכיות אחריה
הבאנו לעיל את המדרש בפסיקתא רבתי (פרשה לו) שמבשר לנו: "הגיע זמן גאולתכם". ומסיים המדרש במילים: "ולא כגאולה ראשונה כך גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושיעבוד מלכיות אחריה. אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושיעבוד מלכיות אחריה".
עוד מביא שם המדרש: "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח נגלה בא ועומד על הגג של בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר להם: ענוים הגיע זמן גאולתכם ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם. שנאמר 'קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח'". שני חלקי המדרש הזה נותנים לנו המון כוח להתמודד עם אתגרים שחיים בדור הגאולה מציבים בפנינו.
על המילים: "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" שואלת הגמרא בירושלמי (שביעית טז ע"א): במה אנחנו טובים מאבותינו? על כך משיבה הגמראי: "אבותיך אע"פ שנגאלו חזרו ונשתעבדו. אבל אתם משאתם נגאלים עוד אין אתם משתעבדין".

וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם
כן נאמר בנבואת עמוס (ט טו): "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה' אֱלֹקֶיךָ". ומפרש המלבי"ם: "מאז יהיו כעץ הנטוע במקומו, שאי אפשר לעקרו מאדמתו. כן לא ינתשו עוד מעל אדמתם, כי לא ילכו עוד בגלות לעולם" (לשון המלבי"ם).
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים
את נבואת ישעיה (מה יז), "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד", מסבירים חכמים כי אחרי התשועות שעברו היה שעבוד. אבל התשועה העתידה להיות – אין אחריה שעבוד (מהר"ל, נצח ישראל - פרק מח). על כן היא נקראת: "תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים".
תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ
כך גם לומד רש"י מהפסוק באיכה (ד): "תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ, פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ". מסביר רש"י: "תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן – לקית על כל חטאותיך. לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ – מגלות אדום ולהלן עוד" (עיין רד"ק ישעיהו לד א. ספר העיקרים , ד, מב:).
וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם
כן למד המלבי"ם מנבואת ישעיהו (לה, י): "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". המלים "שמחת עולם" רומזות לכך שהגאולה שלנו היא האחרונה, ולא תהיה יותר גלות, אלא גאולה לעולם.
כך גם מסביר המלבי"ם על הפסוק (חבקוק ב, ג): "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר". וביאר שם המלבי"ם: "אחרי שיגאלו ישראל מבבל – יגלו שוב, אבל אחר כך לא תהיה גלות נוספת, אלא תהיה תשועה עולמית". ובזה המשיח לא מכזב. שזו גאולה שאין אחריה גלות.
וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ
כן גם למדו חכמינו מהפסוק בזכריה (יג ח): " וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ, נְאֻם ה', פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ; וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ". אומרים חכמינו במדרש: "שאין מתישבין בארצם אלא בגאֻלה שלישית. גאֻלה ראשונה זו גאֻלת מצרים, גאֻלה שניה זו גאֻלת עזרא, השלישית – אין לה הפסק" (תנחומא שופטים, ט'. ילקוט שמעוני זכריה רמז תקפא(.
חבלי גאולה כחבלי לידה
עוד אומר הנביא ישעיהו (סו, ח-ט), כי כמו חבלי לידה, כך הקב"ה לא מתחיל גאולה ועוצר באמצע: "מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה? הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד? אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת? כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ: הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר ה' אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹקָיִךְ". פרש"י: "האני אביא את האשה על המשבר ולא אפתח רחמה להוציא עוברה? כלומר, שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור? והלא אני המוליד את כל היולדות ועכשיו שמא עצרתי? בתמיה".
יְקִמֵנוּ – וְנִחְיֶה לְפָנָיו
את הפסוק: "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו" (הושע ו ב) פירש הרד"ק: "'יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם' – זה המאמר הוא על העתיד. ו'מִיֹּמָיִם' – משל לשני גליות גלות מצרים וגלות בבל. 'בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי' – משל לגלות הזה השלישי שיקימנו ממנו. וְ'נִחְיֶה לְפָנָיו' – שלא נגלה עוד לעולם ונחיה תמיד לפניו כל ימי עד שלא נחטא עוד" (וראה מצודות דוד שם).
המלכות השלישית אינה פוסקת לעולם
כן מביא הרמב"ן במאמר הגאולה: "ותהא המלכות ההיא השלישית, אינה פוסקת לעולם" (ועיין רמב"ן ויקרא כו, טז ו-מב; דברים כח, מב שאומר כי התורה דיברה רק על שתי גלויות). כן מביא רבינו בחיי (דברים א א): "אין עיקר ישובן של ישראל בא"י בשני המקדשים שעברו, כי אם בגאולה אחרונה שאין אחריה גלות". וכן כתב: "וישראל אין להם שלמות בכל הזמנים כי אם בגאולה אחרונה שאין אחריה גלות".
כשיכלה כוח ישראל – תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה
בדניאל (יב, ז) נאמר :"וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ, תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה". ופירש שם רש"י: "כשתכלה כח ישראל", שהוא עם הקודש, "תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה". ובגמרא פירש: "כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם, שהייתה נפוצה (מפוזרת) אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה (ללכת מגלות לגלות). ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד" – רק אחר כך תכלינה אלו הצרות ויבוא משיח. ומי כמונו בדורנו להבין למה התכוון דניאל בדבריו.

חורבן שלישי לא יהיה
הרה"ג יצחק הלוי הרצוג זצוק"ל היה הרב הראשי לישראל בעת מלחמת העולם השנייה. בשנת תש"א, בשעה שהיה בביקור בארצות-הברית, התקדמו צבאות גרמניה הנאצית בדרכם לארץ ישראל בפיקודו של הפילדמרשל הגרמני ארוין רומל, ימ"ש. הצבא הבריטי לא הצליח לעצור אותם בדרכם ונסוג נסיגה אחר נסיגה לכיוון מצרים.
בעת שרצה הרב לחזור לארץ ישראל פנה אליו נשיא ארה"ב דאז, פרנקלין דלנו רוזוולט, ואמר לו כי יש סכנה חמורה לנסוע לארץ ישראל, כיוון שהגרמנים משמידים את כל היהודים שנמצאים בארצות שבהן הם שולטים, וכעת הם בדרכם לכבוש את ארץ ישראל. אם הרב יימצא בארץ ישראל כשיכבשו אותה הגרמנים, הרי הוא הולך לקראת מוות ודאי. אמר הרב הרצוג לנשיא האמריקני: אתם מאמינים בתנ"ך, וגם אנחנו. נביאי התנ"ך ניבאו לנו שני חורבנות, הם היו כבר. חורבן שלישי לא יהיה.
גם הלורד הליפקס, הציר הבריטי בוושינגטון, שלח אל הרב שליח וביקש ממנו לדחות את חזרתו לארץ ישראל. הוא ידע את מצבם הגרוע של הכוחות הבריטים והודיע לרב הרצוג, שבעקבות התקדמותו של הצבא הגרמני, שוקלים הבריטים לפנות את כל אזרחיהם מהמזרח-התיכון. הוא הציע שאף הרב, בהיותו אזרח בריטי, יישאר בארה"ב. השיב הרב לשליח: "תודיע ללונדון את דעתי הברורה, שאין שום מקום לפחד, כי ניצחון הנאצים במזרח התיכון פירושו חורבן שלישי של היישוב בארצנו הקדושה, ועל חורבן שלישי כזה לא ניבאו נביאינו, נביאי החירות".
עד שחזר הרב הרצוג מארה"ב, הכוחות הגרמניים המשיכו להביס את הצבאות של בעלות הברית במדבר המערבי של צפון אפריקה. הם כבר התחילו לתכנן את מסע הכיבוש, שאמור היה לכלול את כל האגן המזרחי של הים התיכון. הסכנה המוחשית של הכיבוש גרמה לחץ ומועקה נוראית בקרב הציבור היהודי בארץ. הרבנות הראשית גזרה לקיים צום ותפילות, ומקובלים ערכו "תיקונים" מיוחדים ליד קברות הצדיקים.
על רקע האווירה העגומה שמצא הרב הרצוג עם שובו לארץ, הוא הדהים את הציבור כשפרסם את הכרוז הבא: "אני קובע בכל חומר האחריות המוטלת עלי בשעה זו ומצהיר ברבים כי צר ואיוב לא יבוא בשערי ארץ ישראל. מקובלים אנו כי לאחר שני החורבנות – חורבן בית ראשון וחורבן בית שני – חורבן שלישי לא יהיה. הדבר ברור לגבי, ואני אומר אותו מתוך אמונה שלמה".
מתוך אותה אמונה של הרב הרצוג זצ"ל, אמונה שמקורה בדברי הנביאים, כפי שראינו לעיל, אנו ממשיכים להתקדם לכיוון הגאולה השלמה. מתוך ביטחון כי הקב"ה מכריז שוב ושוב ואומר לנו: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם". אמן ואמן.


ענווים, הגיע זמן גאולתכם
זהו סיפור שהנוגעים בדבר ביקשו לא לגלותו. אך לאחר שלצערנו מו"ר הרב זצ"ל עלה לישיבה של מעלה, כבר יש לנו רשות לספרו.
לפני שנים רבות, כינס חכם ישועה בן שושן שליט"א כמה מקובלים גדולים, ויחד הם הקימו בית-דין. בבית-דין זה הם דנו בענייני גאולה, ולאחר דין ודברים וסנגוריה גדולה על עם ישראל פסקו כי עם ישראל כבר ראוי לקבלת משיח צדקנו.
מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל כיהן כדיין באותו בית-דין של אהבת ישראל, שהרי מי מתאים יותר ממנו ללמד סנגוריה כזו על כלל ישראל?
בית-דין זה התכנס כמעט מדי שנה, ערך דיונים רציניים, והיה פוסק, שוב ושוב, כי עם ישראל אכן מוכן לגאולה.
בליל ההלוויה של מו"ר הרב זצ"ל, כמה שעות לאחר היוודע הבשורה המרה, ניגש חכם ישועה בן שושן שליט"א אל בני משפחת אליהו וסיפר להם את הסיפור.
בפיו הייתה בקשה אחת: שמו"ר הרב ייטמן עם אותו גזר הדין שפסק בית דינו. בני המשפחה הסכימו לכך, ומי שהסתכל היטב בהלוויה, מבעד לדמעות, יכול היה להבחין שמבין התכריכים מבצבץ קלסר גדוש דפים. היה זה אותו קלסר שבו תייקו הדיינים הצדיקים את דיוניהם ופסיקתם שהגאולה צריכה להגיע.
"קח את זה אתך ותראה לבית-דין של מעלה את הנימוקים שלנו כאן למטה", ביקש חכם ישועה ממו"ר הרב, "תאמר להם שעם ישראל, שעבר את כל גזירות השמד של הגויים ועדיין נשאר יהודי, כבר ראוי! תאמר להם שהגיע זמן הגאולה!".


מלחמת העולם השנייה זעזעה את העולם בחריפותה והביאה להקמת מדינת ישראל. במלחמה נזרעת הצדקה. ממנה צומחת הישועה, ואחר כך צריך רפואה גדולה
"ניצחון הנאצים במזרח-התיכון פירושו חורבן שלישי של היישוב בארצנו הקדושה, ועל חורבן שלישי כזה לא ניבאו נביאינו, נביאי החירות"

חיים בסרט . האם הרב יכול לפרט את כל ענייני האיסור וההיתר בעניין הסרטים, מסרטים לילדים, כולל אנימציה, ועד סרטים למבוגרים? מה קורה בימינו שחלק גדול מהציבור הדתי רואה סרטים?
סרטים לא צנועים או עם מסרים נוצריים אסור. סרטים צנועים למבוגרים ולילדים מותר בכמות מאוד מאוד מועטה, ובתנאי שאין בהם מסרים לא טובים לפי רוח היהדות.

אישה נעלה . יש נעליים שמיועדות לגברים, אך בפועל הרבה נשים נועלות אותן. האם מותר לנשים לקנות כאלה?
כן.

סתם שליח . האם שליח ציבור שלא מכוון להוציא את הציבור ידי חובה מברך ברכות לבטלה?
מן הסתם הוא מתכוון. אם הוא לא מכוון להוציא ולא מכוון שתפילתו נדבה – אז הוא מתפלל סתם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il