עיקרי ההלכות
א. אין לבעל מפעל או חנות נאמנות על מוצריו שהם כשרים, ועל כן חובה לדרוש תעודת כשרות גם אם בעל החנות או המפעל הוא אדם ירא שמיים.
ב. משגיח כשרות צריך להיות בן תורה וירא שמים.
ג. אסור שהמשגיח יקבל את משכורתו מבעל העסק, אלא צריך לקבל את משכורתו מהגוף נותן הכשרות. במקרה שקיים הסכם בין גוף הכשרות לבעל העסק ולפיו אין לבעל העסק רשות לפגוע במשגיח או להרע את תנאי העסקתו, אפשר שהמשגיח יקבל את משכורתו מבעל העסק.

א. נאמנות בעל מפעל וחנות על מוצריו
אחד הכללים המרכזיים בדיני איסור והיתר הוא 'עד אחד נאמן באיסורים'1. אולם, בכמה מקומות ברמב"ם מובא שנאמנות זו אינה מספיקה לבדה על מנת לסמוך על כל יהודי בענייני איסור והיתר, אלא צריך בנוסף לנאמנות, 'חזקת כשרות'2.
על מנת להגדיר אדם בחזקת כשרות צריך שלשה תנאים:
1. לאדם זה יש חזקת כשרות מעיקרא - כלומר אין לנו ראייה שעבר עבירה3.
2. אדם זה אינו חשוד לעבור על איסורים או להכשיל אחרים4.
3. אדם זה הוא חלק מציבור שרובו אנשים כשרים וישרים5.
לכן: אין לבעל מפעל או חנות נאמנות על מוצריו, מאחר ומחמת שהוא נוגע בדבר (שיש לו רווח ממוני) הוא חשוד להכשיל אחרים (אפילו שלא בכוונה, חוששים שמורה היתר בדברים אסורים מחמת הנגיעה האישית) ואז התנאי השני לא מתקיים. ממילא, חובה לדרוש תעודת כשרות בכל בית עסק ולא לסמוך על הבעלים גם אם הוא אדם ירא שמיים6.

ב. התנאים לנאמנות משגיח כשרות
על פי האמור לעיל קבע הרה"ג אליהו שלזינגר שליט"א (לשעבר ראש מחלקת הכשרות ברבנות ירושלים) כמה תנאים למינוי ונאמנות משגיח כשרות:
א. שהמשגיח יהיה בן תורה ירא שמיים וירא חטא.
ב. שהמשגיח לא יקבל את משכורותו מהמושגח (בעל המפעל, חנות, מסעדה וכו').
ג. אם יש הסכם כתוב בין מערכת הכשרות שמטעמה פועל המשגיח, למושגח, ולפיו אין בסמכותו של המושגח להרע את תנאי העסקתו או לפטרו (ואם יעשה כן יאבד את תעודת הכשרות או שייקנס) ניתן להקל שמשגיח יקבל את משכורתו ישירות מן המושגח7.
-ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף-