- פרשת שבוע ותנ"ך
- יתרו
חלוקת הפרשיות בעשרת הדברות
חלוקת הפרשיות בעשרת הדברות
מספרים על רבי חיים מבריסק, שכבר בילדותו התפרסם כעילוי גדול. פעם רצה אחד מגדולי ישראל להשתעשע עם חיים הילד בלימוד, והקשה לו קושיא חריפה וקשה.
תירץ הילד מדעתו תירוץ מסוים. אמר לו אותו גדול – והלא תירוצך כבר כתוב בספר פלוני?
ענה הילד – מי שהולך בדרך המלך פוגש אנשים נוספים. כשאנו מתרצים תירוץ, ומוצאים שכבר קדמנו אחד מגדולי ישראל, סימן שקו המחשבה שלנו טוב ואמיתי.
הפעם, ברצוני להעלות בבימה זו קושיא, שאין לי עליה תירוץ, ולא מצאתי שהמפרשים הקלאסיים מקשים אותה. יתכן והנחת היסוד שלי מוטעית. אשמח לתירוציכם ותיקוניכם כאן בתגובות.
המעיין בעשרת הדברות יגלה, שכל דברה מופיעה בפרשייה נפרדת. אפילו דברות קצרות, כ- 'לא תרצח' וכו', זכו כל אחת לפרשיה משלה. באופן חריג, הפרשיות אפילו מחלקות את הפסוק באמצע, כדי לאפשר לכל דברה פרשיה משלה.
לעקרון זה, יש חריג ראשון בשתי הדברות הראשונות. אנוכי ו – לא יהיה לך מאוגדות בפרשיה אחת. זוהי חריגה מובנת. שתי הדברות הראשונות הם, למעשה, שני פנים של אותה מצווה. שתיהן עוסקות במצוות האמונה בה', כאשר 'אנוכי' היא המצוות עשה בעניין, ו'לא יהיה לך' היא מצוות לא תעשה. מצוות האמונה בה' מקבלת את השלמתה באיסור לא תעשה לעבוד אלילים. לפיכך, דרשו חז"ל את הפסוק – 'אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמעתי', על דברות אלו שהן אחת שהיא שתיים (מכות כג:- כד. ורש"י).
הקושיא הגדולה מצויה דווקא בחריג השני. הדברה האחרונה בעשרת הדברות היא – לא תחמוד. והנה, למרבה ההפתעה דברה זו מתחלקת לשניים (שמות כ, יג)– לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך, ועבדו... וכל אשר לרעך. המילים 'לא תחמוד' חוזרים פעמיים בדיבר, ומחלקים בין הציווי על הבית לציווי על כל השאר. יותר מזה – החלק הראשון בדיבר, 'לא תחמוד בית רעך', זוכה לפרשיה מיוחדת משלו המחלקת את הפסוק באמצעו.
וכך בעשרת הדברות, יש לנו עשר פרשיות, אולם החלוקה לפרשיות לא חופפת את החלוקה לדברות. וצריך להבין את פשר חלוקת הציווי על 'לא תחמוד' לשניים.
עניין זה חוזר על עצמו גם בפרשת ואתחנן, כשהתורה שבה ומספרת על עשרת הדברות. שוב – שתי הדברות הראשונות מאוגדות בפרשיה אחת, והדברה האחרונה מחולקת לשתיים. שם יש גם שינוי מסוים בלשון – החלק השני בציווי, לא נאמר כ – 'לא תחמוד', אלא כ- 'לא תתאווה'. גם סדר הציוויים מתהפך בין יתרו לואתחנן – ביתרו, הפרשיה הראשונה עוסקת ב- בית רעך והשנייה באשת רעך, ואילו בואתחנן הראשונה עוסקת באשת רעך והשנייה בבית, עבד וכל השאר. אשמח לתגובות.
מספרים על רבי חיים מבריסק, שכבר בילדותו התפרסם כעילוי גדול. פעם רצה אחד מגדולי ישראל להשתעשע עם חיים הילד בלימוד, והקשה לו קושיא חריפה וקשה.
תירץ הילד מדעתו תירוץ מסוים. אמר לו אותו גדול – והלא תירוצך כבר כתוב בספר פלוני?
ענה הילד – מי שהולך בדרך המלך פוגש אנשים נוספים. כשאנו מתרצים תירוץ, ומוצאים שכבר קדמנו אחד מגדולי ישראל, סימן שקו המחשבה שלנו טוב ואמיתי.
הפעם, ברצוני להעלות בבימה זו קושיא, שאין לי עליה תירוץ, ולא מצאתי שהמפרשים הקלאסיים מקשים אותה. יתכן והנחת היסוד שלי מוטעית. אשמח לתירוציכם ותיקוניכם כאן בתגובות.
המעיין בעשרת הדברות יגלה, שכל דברה מופיעה בפרשייה נפרדת. אפילו דברות קצרות, כ- 'לא תרצח' וכו', זכו כל אחת לפרשיה משלה. באופן חריג, הפרשיות אפילו מחלקות את הפסוק באמצע, כדי לאפשר לכל דברה פרשיה משלה.
לעקרון זה, יש חריג ראשון בשתי הדברות הראשונות. אנוכי ו – לא יהיה לך מאוגדות בפרשיה אחת. זוהי חריגה מובנת. שתי הדברות הראשונות הם, למעשה, שני פנים של אותה מצווה. שתיהן עוסקות במצוות האמונה בה', כאשר 'אנוכי' היא המצוות עשה בעניין, ו'לא יהיה לך' היא מצוות לא תעשה. מצוות האמונה בה' מקבלת את השלמתה באיסור לא תעשה לעבוד אלילים. לפיכך, דרשו חז"ל את הפסוק – 'אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמעתי', על דברות אלו שהן אחת שהיא שתיים (מכות כג:- כד. ורש"י).
הקושיא הגדולה מצויה דווקא בחריג השני. הדברה האחרונה בעשרת הדברות היא – לא תחמוד. והנה, למרבה ההפתעה דברה זו מתחלקת לשניים (שמות כ, יג)– לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך, ועבדו... וכל אשר לרעך. המילים 'לא תחמוד' חוזרים פעמיים בדיבר, ומחלקים בין הציווי על הבית לציווי על כל השאר. יותר מזה – החלק הראשון בדיבר, 'לא תחמוד בית רעך', זוכה לפרשיה מיוחדת משלו המחלקת את הפסוק באמצעו.
וכך בעשרת הדברות, יש לנו עשר פרשיות, אולם החלוקה לפרשיות לא חופפת את החלוקה לדברות. וצריך להבין את פשר חלוקת הציווי על 'לא תחמוד' לשניים.
עניין זה חוזר על עצמו גם בפרשת ואתחנן, כשהתורה שבה ומספרת על עשרת הדברות. שוב – שתי הדברות הראשונות מאוגדות בפרשיה אחת, והדברה האחרונה מחולקת לשתיים. שם יש גם שינוי מסוים בלשון – החלק השני בציווי, לא נאמר כ – 'לא תחמוד', אלא כ- 'לא תתאווה'. גם סדר הציוויים מתהפך בין יתרו לואתחנן – ביתרו, הפרשיה הראשונה עוסקת ב- בית רעך והשנייה באשת רעך, ואילו בואתחנן הראשונה עוסקת באשת רעך והשנייה בבית, עבד וכל השאר. אשמח לתגובות.
פרשת יתרו
מתוך הספר "תורה על הפרשה"
הרב מאור צוברי
תפקידם של ישראל והתורה- תיקון העולם
שיחת מוצ"ש פרשת יתרו תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' שבט תשפ"ג
הקשר שבין פרשת יתרו לבין פרשת משפטים
ישראל ותחיתו ג
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ב שבט תשפ"ב
כבוד אב ואם ככבוד שמים
הרב דוד דב לבנון
איך עושים קידוש?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לפנות למקובלים?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך לקשור את הסכך?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
אוצרות בלב הים
מה מחבר שמיים וארץ?