בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה
לחץ להקדשת שיעור זה
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'

undefined

מפעל משנה תורה

מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
4 דק' קריאה







פֶּרֶק עֲשִׂירִי

קדושת ספר התורה



סיכום הדברים הפוסלים


א נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁעֶשְׂרִים דְּבָרִים הֵן שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן פּוֹסֵל סֵפֶר תּוֹרָה, וְאִם נַעֲשָׂה בּוֹ אֶחָד מֵהֶן - הֲרֵי הוּא כְּחֻמָּשׁ מִן הַחֻמָּשִׁין שֶׁמְּלַמְּדִין בָּהֶן הַתִּינוֹקוֹת, וְאֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה, וְאֵין קוֹרִין בּוֹ בָּרַבִּים, וְאֵלּוּ הֵן: א) אִם נִכְתַּב עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה; ב) שֶׁנִּכְתַּב עַל עוֹר טְהוֹרָה שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד; ג) שֶׁהָיָה מְעֻבָּד שֶׁלֹּא לְשֵׁם סֵפֶר תּוֹרָה; ד) שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם כְּתִיבָה: עַל הַגְּוִיל בִּמְקוֹם בָּשָׂר וְעַל הַקְּלָף בִּמְקוֹם שֵׂעָר; ה) שֶׁנִּכְתַּב מִקְצָתוֹ עַל הַגְּוִיל וּמִקְצָתוֹ עַל הַקְּלָף; ו) שֶׁנִּכְתַּב עַל דּוּכְסֻסְטוֹס; ז) שֶׁנִּכְתַּב בְּלֹא שִׂרְטוּט; ח) שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא בְּשָׁחֹר הָעוֹמֵד; ט) שֶׁנִּכְתַּב בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת; י) שֶׁכְּתָבוֹ גּוֹי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁאָר פְּסוּלִין; יא) שֶׁכָּתַב הָאַזְכָּרוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה; יב) שֶׁחִסֵּר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת; יג) שֶׁהוֹסִיף אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת; יד) שֶׁנָּגְעָה אוֹת בְּאוֹת; טו) שֶׁנִּפְסְדָה צוּרַת אוֹת אַחַת עַד שֶׁלֹּא תִּקָּרֵא כָּל עִקָּר אוֹ תִּדְמֶה לְאוֹת אַחֶרֶת, בֵּין בְּעִקַּר הַכְּתִיבָה בֵּין בְּנֶקֶב בֵּין בְּקֶרַע בֵּין בְּטִשְׁטוּשׁ; יו*) שֶׁהִרְחִיק אוֹ הִקְרִיב בֵּין אוֹת לְאוֹת, עַד שֶׁתֵּרָאֶה הַתֵּבָה כִּשְׁתֵּי תֵּבוֹת אוֹ שְׁתֵּי תֵּבוֹת כְּמוֹ תֵּבָה אַחַת; יז) שֶׁשִּׁנָּה צוּרַת הַפָּרָשִׁיּוֹת; יח) שֶׁשִּׁנָּה צוּרוֹת הַשִּׁירוֹת; יט) שֶׁכָּתַב בִּשְׁאָר הַכְּתָב כְּשִׁירָה; כ) שֶׁתָּפַר הַיְּרִיעוֹת שֶׁלֹּא בְּגִידֵי טְהוֹרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים - לְמִצְוָה, לֹא לְעַכֵּב.

א  וכבר נתבאר: א] ראה א,י. ב] ראה א,יד. ג] ראה א,יא. ד] ראה א,ח. ה] ראה ז,ד. ו] ראה א,ט. ז] ראה א,יב; ז,טז. ח] ראה א,ד ה. שָׁחוֹר הָעוֹמֵד - צבע שחור המתקיים, ונהגו בדיו. ט] ראה א,יט. י] ראה א,יג. יא] ראה א,טו. יב-יג] ראה ז,יא. יד] ראה א,יט. טו] ראה א,יט כ; ט,טו. אות שחלקיה פרודים, עד כדי היווצרות רווח באמצעה, פסולה רק אם אין ילד קטן יכול לזהות אותה. יו* - כן הוא בכתבי היד. יו] ראה סוף פרק ח. יז] שֶׁשִּׁנָּה - שעשה את הסתומה פתוחה או את הפתוחה סתומה. יז-יט] ראה ז,יא; ח,ג. כ] ראה ט,יג.

ספר תורה ותשמישי קדושה


ב סֵפֶר כָּשֵׁר - נוֹהֲגִין בּוֹ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה וְכָבוֹד גָּדוֹל. אָסוּר לְאָדָם לִמְכֹּר סֵפֶר תּוֹרָה, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, וַאֲפִלּוּ הָיוּ לוֹ סְפָרִים רַבִּים, וַאֲפִלּוּ יָשָׁן לִקַּח בּוֹ חָדָשׁ. לְעוֹלָם אֵין מוֹכְרִין סֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא לִשְׁנֵי דְּבָרִים: שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּדָמָיו, אוֹ שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה בְּדָמָיו, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דָּבָר אַחֵר לִמְכֹּר.

ב  שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּדָמָיו - בכסף שנתקבל ממכירתו. "וחיי בעלי החכמה ומבקשיה בלא תלמוד כמיתה חשובה" (רוצח ז,א).

ג סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה אוֹ שֶׁנִּפְסַל - נוֹתְנִין אוֹתוֹ בִּכְלִי חֶרֶס, וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתוֹ. מִטְפְּחוֹת סְפָרִים שֶׁבָּלוּ - עוֹשִׂין אוֹתָן תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה, וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתָן.

ג  מִטְפְּחוֹת סְפָרִים - שכורכין בהן את ספר התורה או שמניחים עמו בתיק הספר כמנהג בני תימן. תַּכְרִיכִין - בגדי המת וכיסויו. לְמֵת מִצְוָה - "זה אחד מישראל שהיה מושלך בדרך ואין לו קוברים" (אבל ג,ח).

ד תִּיק שֶׁהוּכַן לְסֵפֶר תּוֹרָה וְהֻנַּח בּוֹ, וְכֵן הַמִּטְפָּחוֹת, וְהָאָרוֹן אוֹ הַמִּגְדָּל שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַסֵּפֶר בְּתוֹךְ הַתִּיק, וְכֵן הַכִּסֵּא שֶׁהוּכַן לְהַנִּיחַ עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה וְהֻנַּח עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה - הַכֹּל תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה הֵן, וְאָסוּר לְזָרְקָן, אֶלָּא כְּשֶׁיִּבְלוּ אוֹ כְּשֶׁיִּשָּׁבְרוּ - נִגְנָזִין. אֲבָל הַבִּימוֹת שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶן אוֹחֵז הַסֵּפֶר, וְהַלּוּחוֹת שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶן לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד - אֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה. וְכֵן רִמּוֹנֵי כֶּסֶף וְזָהָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁעוֹשִׂין לְסֵפֶר תּוֹרָה לְנוֹאי - תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה הֵן, וְאָסוּר לְהוֹצִיאָן לְחֹל, אֶלָּא אִם מָכַר אוֹתָן לִקְנוֹת בִּדְמֵיהֶן סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ חֻמָּשׁ.

ד  תִּיק - ארגז עץ שספר התורה נתון בו. וְהָאָרוֹן אוֹ הַמִּגְדָּל - ייתכן שיש הבדל ביניהם, שהארון גגו שטוח והמגדל גגו משופע לצדדים (ק'). הַכִּסֵּא - הדוכן שמניחים עליו את ספר התורה. לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד - ללמד ילד את צורת האותיות וכדומה. אֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה - המחייבת לגנוז אותם כשבלו או נשברו, אך יש להם קדושת דמים, שאם נמכרו, קונים בהם דבר מקודש, והם נעשים חולין, כי "כל כלי בית הכנסת כבית הכנסת" (תפילה יא,טו). רִמּוֹנֵי כֶּסֶף וְזָהָב - קישוט לספר התורה המונח על ראשי גלילי העץ. אֶלָּא אִם מָכַר אוֹתָן - שמעלים בקודש ואין מורידים (עיין שם יד).

דרכי השימוש בספרי קודש


ה מֻתָּר לְהַנִּיחַ סֵפֶר עַל גַּבֵּי סֵפֶר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל גַּבֵּי הַחֻמָּשִׁין. וּמַנִּיחִין חֻמָּשִׁין עַל גַּבֵּי נְבִיאִים וּכְתוּבִים, אֲבָל אֵין מַנִּיחִין נְבִיאִים וּכְתוּבִים עַל גַּבֵּי הַחֻמָּשִׁין, וְלֹא חֻמָּשִׁין עַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה. וְכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲפִלּוּ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת - אָסוּר לִזְרֹק אוֹתָן. הַקְּמֵיעִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנְיָנִים שֶׁלְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ - אֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לְבֵית הַכִּסֵּא, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ מְחֻפּוֹת עוֹר.

ה  וְהַגָּדוֹת - דרשות ודברי תורה, כגון אגדות חז"ל. אָסוּר לִזְרֹק אוֹתָן - וכלול בזה גם שכשהוא מוסר אותו לחברו, יושיט אותו לו דרך כבוד ולא יזרוק אותו אליו (כס"מ, י').

ח כָּל הַטְּמֵאִין, אֲפִלּוּ נִדּוֹת וַאֲפִלּוּ גּוֹיִים, מֻתָּרִין לֶאֱחֹז סֵפֶר תּוֹרָה וְלִקְרוֹת בּוֹ, שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ יְדֵיהֶם מְטֻנָּפוֹת אוֹ מְלֻכְלָכוֹת בְּטִיט, אֶלָּא יִרְחֲצוּ יְדֵיהֶן וְאַחַר כָּךְ יִגְּעוּ בּוֹ.

ח  נִדּוֹת - ראה ביאור קריית שמע ד,ח.

ט כָּל הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ - חַיָּב לַעֲמֹד מִפָּנָיו. וְיִהְיוּ הַכֹּל עוֹמְדִין עַד שֶׁיַּעֲמֹד זֶה שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בּוֹ כְּשֶׁיַּגִּיעֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מֵעֵינֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִין לֵישֵׁב.


מקום שמירת ספר תורה


י מִצְוָה לְיַחֵד לְסֵפֶר תּוֹרָה מָקוֹם, וּלְכַבֵּד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּלְהַדְּרוֹ יָתֵר מִדַּאי; דְּבָרִים שֶׁבְּלוּחוֹת הַבְּרִית - הֵן הֵן שֶׁבְּכָל סֵפֶר וָסֵפֶר. לֹא יָרֹק אָדָם כְּנֶגֶד סֵפֶר תּוֹרָה, וְלֹא יְגַלֶּה עֶרְוָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ וְלֹא יִפְשֹׁט רַגְלָיו, וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ עַל רֹאשׁוֹ כְּמַשּׂוֹי; וְלֹא יַחֲזִיר אֲחוֹרָיו לְסֵפֶר תּוֹרָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.

י  יָתֵר מִדַּאי - הרבה מאוד. וְלֹא יְגַלֶּה עֶרְוָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ - לא יחשוף את אבריו הצנועים מולו. יִפְשֹׁט רַגְלָיו - יפנה אליו את כפות רגליו דרך זלזול. יַחֲזִיר אֲחוֹרָיו - יפנה את גבו אליו.

יא2 כָּל מִי שֶׁיֵּשֵׁב לִפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה - יֵשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְאֵימָה וָפַחַד, שֶׁהוּא הָעֵד הַנֶּאֱמָן עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (דברים לא,כו), וִיכַבְּדֶנּוּ כְּפִי כֹּחוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: כָּל הַמְּחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה - גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת; וְכָל הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה - גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת.

יא2  הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה - כאן משמעו המכבד את הספרים שנתחברו בתורה. ובכלל כבוד התורה עוד שני דברים: כיבוד מצוותיה על ידי השתדלות בעשייתן, "שאין כבוד התורה אלא לעשות על פי חוקיה ומשפטיה" (סנהדרין כד,י), וכיבוד החכמים (פה"מ אבות ד,ח).

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן


מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il