בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • ויקהל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל חי בן מזל טוב

החלטתם פעם על מאות מליארדים?

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

אדר תשע"ה
2 דק' קריאה
אחד ממנהלי העמותות, חד פעם לידידו חידה –
יודע אתה, מיהו העשיר הגדול ביותר שאפשר להתרימו?
ניסה החבר לנקוב בשמות של מספר עשירים גדולים, אך לא הצליח לפצח את החידה. לבסוף, פתר המנהל את החידה בעצמו... מדינת ישראל.
אכן, למדינה יש עוצמות כלכליות אדירות, שהעשיר הגדול ביותר בעולם אף לא מתקרב אליהם. תקציבה של המדינה לשנה אחת בלבד, גדול פי כמה וכמה מרכושם של העשירים הגדולים בתבל.
בשבועות אלו, אנו קוראים על הקמת המשכן. נצטוו ישראל להקים את המשכן, כמקום ארעי להשראת השכינה, עד אשר נזכה להקים בית מקדש של קבע. להקמת מקדש הקבע נדרשים מספר תנאים – "שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה. מינוי מלך קודם למלחמת עמלק... והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית..." (רמב"ם מלכים א, א-ב).
וודאי סודות גדולים יש בחיוב למנות מלך לפני שנבנה את בית הבחירה, ומי אנו שניתן טעם למצוות. ובכל זאת, אולי יש בכך גם אמירה שלמפעל האדירים של בניית מקדש פאר, מקדש של קבע לה', זקוקים אנו לעוצמות האדירות של ממלכה.
ואכן, מי שישווה בין כמויות הכסף והזהב שנדרשו למשכן, המסוכמות בפרשת פקודי, לכמויות הכסף והזהב שהוכנו לבניית המקדש, קשה שלא יחוש ביכולות הכלכליות והאחרות של מלכות מסודרת.
למשכן התרימו את בני ישראל, בעיקר באופן ספונטני, ואכן הם נענו והביאו בהתלהבות גדולה, עד אשר הוכרח משה להעביר קול במחנה - "איש ואשה, אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש... והמלאכה הייתה דים... והותר" (שמות לה, ו-ז). ובכל זאת, תורמים פרטיים רבים וטובים ככל שאפשר, כוחם מוגבל, והכמויות שתרמו הם – 29 ככר זהב וכ – 100 ככרות כסף.
סכומים יפים מאד, אך אני בטוח שתהיו המומים כשתשוו סכומים אלו לסכומים שדוד המלך הקדיש מקופת הממלכה לבניין המקדש – 100,000 ככרי זהב (מול – 29!), ומליון ככרי כסף (מול 100!, למעשה פי 10,000!) ונחושת וברזל רבים מכדי לשקול אותם (דברי הימים א' כב, יד). ואכן גם בימי דוד, העם נקרא להתנדב, וסך התרומות קטן בהרבה מתרומת הממלכה, רק 5000 ככר זהב ואדרכמונים ריבוא, ועשרת אלפים ככר כסף (דברי הימים א' כט,ז).
אמור מעתה, לממלכה מסודרת יש כוחות ועוצמות גדולים בהרבה מיכולת ההתנדבות של הציבור. יכולות גדולות אלו יכולות להיות מופנות לכיוון חיובי כהקמת המקדש, אך יכולות להיות, חלילה, מופנות לקידום מהלכים בעייתיים. בשעת מהלכי המדינה, קשה מאד לעצור בעדה, שהרי 'מלך פורץ גדר לעשות לו דרך'.
בימים אלה, ימי בחירות, בכוחנו אנו אזרחי המדינה , להפנות לא רק את כוחנו הפרטי והקטן, כי אם גם את הכוחות העצומים של מדינת ישראל לכיוון חיובי. נצא כולנו, יראי ה' וחושבי שמו, כל אחד על פי דרך עבודת ה' שלו, לתמוך באלו שיפנו את העוצמות הללו למקומות חיוביים. ויהי רצון שנגיע ליום המרומם בו עוצמות אלו יתלכדו לבניין בית הבחירה במהרה בימינו.
לעילוי נשמת – יאיר בן לאה ליסיה ז"ל.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il