- לזמן הזה - יום ירושלים
נאמר באדר א תשס"ח
מצוות שמירת מקום המקדש
האם יש מצווה מהתורה לשמור על הר הבית גם בזמן הזה, כשבעוונותינו בית המקדש חרב?
מצוות עשה מהתורה לשמור על בית המקדש, ושמירה זו איננה מפני פחד אויבים או ליסטים וגנבים, אלא זו שמירה של כבוד. וכך היא לשון הרמב"ם בספר המצוות (עשה כב):
שצוונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד... לגדלו ולכבדו ולרוממו. והוא אמרו לאהרן: "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות" (במדבר יח, ב), כלומר שהם יהיו לפניו תמיד... גדולה למקדש שיש עליו שומרים, לא דומה פלטרין שיש עליה שומרים לפלטרין שאין עליה שומרים.
כלומר זה שיש שומרים הוא לכבודו של בית המקדש. נשאלת השאלה, האם גם בזמן הזה קיימת מצווה זו של שמירת המקדש, האם מצווה להעמיד שומרים בכל פתחי הר הבית ובכל פינותיו לכבוד ולתפארת למקום הקודש? שאלה זו היא לשיטת הרמב"ם, הסובר שהר הבית ומקום המקדש נשאר בקדושתו גם היום הזה, כי קדושת המקדש קדשה לשעתה ולעתיד לבוא, ומזמן שנבנה בית המקדש הראשון המקום קדוש וקדושתו לא בטלה (הלכות בית הבחירה ו, טז). ולפי זה יש לדון האם יש מצווה לשמור שמירה של כבוד על מקום המקדש בזמן הזה.
שאלה זו עורר הרב הגאון ר' הלל משה גלבשטיין בספרו "אביר משכנות יעקב" (ירושלים תרמ"ח), לפני למעלה ממאה שנה. הוא פנה לגאון האדר"ת שהסתפק בדבר (חלק שני, עמ' ט, ב-י, א). כן הוא פנה לאדמו"ר מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר" (שם, עמ' נד, ב) אשר השיב לו שאין אפשרות לקיים המצווה, בגלל שהכוהנים המצווים בשמירה אינם יכולים ללבוש בגדי כהונה, כיוון שהם טמאי מתים, וגם משום שהלוויים אינם יכולים לשמור, שאין אנו יודעים מי תפקידו לשמור ומי תפקידו לשורר, וזה מעכב. אולם הרב בעל "משכנות אביר יעקב" היה איתן בדעתו, שגם היום יש מצווה מהתורה לשמור על מקום המקדש.
מלשון הרמב"ם בפירוש המשנה משמע שהמצווה תמידית:
ודע שאלו השומרים ששומרים המקדש על פי המשמרות, אינו מחמת פחד, אבל זה דרך גדולה לבית לכבוד ויקר. וכן היו שומרים המשכן במדבר ובימי שלמה ועד לעולמי עד.
משמע מלשונו "ועד לעולמי עד" שזו מצווה תמידית שנוהגת גם בזמן הזה. בלי להיכנס לפרטי הדיון, האם יש היום מצוות עשה לשמור או אין, נראה שנכון ודרוש לעשות זכר למצוות עשה זו. היום, שיש בציבור בלבול כה גדול בעניין זכויותינו על הר הבית ומקום המקדש, יש צורך להעמיק את התודעה שהר הבית הוא מקום מקדשנו בעבר ומקום מקדשנו בעתיד, וגם היום הוא בקדושתו, ושייך לה' אלוקינו ולנו. כדי לחזק תודעה זו יש מקום לעשות זכר לשמירה של כבוד, להעמיד שומרים בלבוש מיוחד בכל פתחי הר הבית, ובזה יינתן ביטוי שהר הבית כולו הוא מקום מקדשנו ואנו מכבדים אותו ושומרים עליו. ולמנות שומרים נוספים שיסתובבו סביב הר הבית בכל יום. ובנוסף יש להעמיד תצפיות על גבי מגדלים סביב הר הבית, ממנו יצפו אל תוך הר הבית. השמירה הזו תהיה זכר למצווה והשומרים יזהירו שלא יכנסו להר הבית טמאים כי גם זה היה מתפקיד השומרים.
מתוך שנשתדל לעשות את מה שביכולתנו כדי להראות את שייכותנו להר הבית, יבנה בעז"ה בית המקדש במהרה בימינו.
מצוות עשה מהתורה לשמור על בית המקדש, ושמירה זו איננה מפני פחד אויבים או ליסטים וגנבים, אלא זו שמירה של כבוד. וכך היא לשון הרמב"ם בספר המצוות (עשה כב):
שצוונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד... לגדלו ולכבדו ולרוממו. והוא אמרו לאהרן: "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות" (במדבר יח, ב), כלומר שהם יהיו לפניו תמיד... גדולה למקדש שיש עליו שומרים, לא דומה פלטרין שיש עליה שומרים לפלטרין שאין עליה שומרים.
כלומר זה שיש שומרים הוא לכבודו של בית המקדש. נשאלת השאלה, האם גם בזמן הזה קיימת מצווה זו של שמירת המקדש, האם מצווה להעמיד שומרים בכל פתחי הר הבית ובכל פינותיו לכבוד ולתפארת למקום הקודש? שאלה זו היא לשיטת הרמב"ם, הסובר שהר הבית ומקום המקדש נשאר בקדושתו גם היום הזה, כי קדושת המקדש קדשה לשעתה ולעתיד לבוא, ומזמן שנבנה בית המקדש הראשון המקום קדוש וקדושתו לא בטלה (הלכות בית הבחירה ו, טז). ולפי זה יש לדון האם יש מצווה לשמור שמירה של כבוד על מקום המקדש בזמן הזה.
שאלה זו עורר הרב הגאון ר' הלל משה גלבשטיין בספרו "אביר משכנות יעקב" (ירושלים תרמ"ח), לפני למעלה ממאה שנה. הוא פנה לגאון האדר"ת שהסתפק בדבר (חלק שני, עמ' ט, ב-י, א). כן הוא פנה לאדמו"ר מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר" (שם, עמ' נד, ב) אשר השיב לו שאין אפשרות לקיים המצווה, בגלל שהכוהנים המצווים בשמירה אינם יכולים ללבוש בגדי כהונה, כיוון שהם טמאי מתים, וגם משום שהלוויים אינם יכולים לשמור, שאין אנו יודעים מי תפקידו לשמור ומי תפקידו לשורר, וזה מעכב. אולם הרב בעל "משכנות אביר יעקב" היה איתן בדעתו, שגם היום יש מצווה מהתורה לשמור על מקום המקדש.
מלשון הרמב"ם בפירוש המשנה משמע שהמצווה תמידית:
ודע שאלו השומרים ששומרים המקדש על פי המשמרות, אינו מחמת פחד, אבל זה דרך גדולה לבית לכבוד ויקר. וכן היו שומרים המשכן במדבר ובימי שלמה ועד לעולמי עד.
משמע מלשונו "ועד לעולמי עד" שזו מצווה תמידית שנוהגת גם בזמן הזה. בלי להיכנס לפרטי הדיון, האם יש היום מצוות עשה לשמור או אין, נראה שנכון ודרוש לעשות זכר למצוות עשה זו. היום, שיש בציבור בלבול כה גדול בעניין זכויותינו על הר הבית ומקום המקדש, יש צורך להעמיק את התודעה שהר הבית הוא מקום מקדשנו בעבר ומקום מקדשנו בעתיד, וגם היום הוא בקדושתו, ושייך לה' אלוקינו ולנו. כדי לחזק תודעה זו יש מקום לעשות זכר לשמירה של כבוד, להעמיד שומרים בלבוש מיוחד בכל פתחי הר הבית, ובזה יינתן ביטוי שהר הבית כולו הוא מקום מקדשנו ואנו מכבדים אותו ושומרים עליו. ולמנות שומרים נוספים שיסתובבו סביב הר הבית בכל יום. ובנוסף יש להעמיד תצפיות על גבי מגדלים סביב הר הבית, ממנו יצפו אל תוך הר הבית. השמירה הזו תהיה זכר למצווה והשומרים יזהירו שלא יכנסו להר הבית טמאים כי גם זה היה מתפקיד השומרים.
מתוך שנשתדל לעשות את מה שביכולתנו כדי להראות את שייכותנו להר הבית, יבנה בעז"ה בית המקדש במהרה בימינו.
הסכם על ירושלים והר הבית - בטל ומבוטל
נאמר בשנת תשנ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לשמוח בניסיונות
יום ירושלים תשס"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
בעל מלחמות - מצמיח ישועות
יום ירושלים תשס"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
קול דודי דופק
יום ירושלים תשס"ט, ישיבת בית אל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (4)
שיעור מס' 93
י"ח סיון תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך לקשור את הסכך?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
כל ההתחלות קשות
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך לא להישאר בין המצרים?

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

תפילות חג סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו' תשרי תשפ"ד
מצוות וידוי בראש השנה וביום הכיפורים
הרב ש. יוסף וייצן | ו' תשרי תשפ"ד
סוכות - מי הם הרוקדים בשמחת בית השואבה, ומדוע?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ג
