הדגש שהתורה שמה על המקום – הר סיני – שבו משה מקבל את התורה ואת מצוותיה, ובמיוחד את המצוות שנוגעות לשנת השמיטה, היה נושא שעורר עניין רב בקרב מפרשי התורה בכל הדורות. רש"י, שמצטט את הביטוי החז"לי הידוע "מה שמיטה אצל הר סיני", אומר שאזכור הר סיני נועד ללמד אותנו שכפי שאת מצוות שמיטה על כל פרטיה קיבל משה בר סיני, כך גם כל שאר המצוות ביהדות נובעות מהתגלות הקב"ה בהר סיני.
אך אולי יש עוד שיעור קטן שאפשר ללמוד מאזכור הר סיני כמקום שעליו ניתנה מצוות השמיטה בפעם הראשונה. מדבר סיני הוא אחד האזורים הגיאוגרפיים העקרים והשוממים ביותר בעולם שלנו. התורה עצמה מתארת אותו כמדבר גדול ונורא, מקום ציה אשר אין בו מים ואין בו מזון, ארץ של נחשים ועקרבים.
נראה לא מתאים, בלשום המעטה, לדבר על שנת שמיטה בהקשר כזה, במקום ובזמן שאין שום שדות שצריך לעבוד ויבולים שאפשר לקצור. היינו מצפים שהכרזה על מצווה כזאת תבוא כאשר בני ישראל יעמדו על סף כניסה לארץ-ישראל, ואפילו כאשר הם בתוך הארץ ממש, במקום שתהיה לה משמעות.
לשמוע מצווה שאומרת לנו להזניח את השדות למשך שנה כשאנחנו נמצאים במדבר שומם וצחיח זה בוודאי נראה מוזר. אך התורה ,שהיא נצחית ואיננה כבולה לזמן או למקום, באה ללמד אותנו שיעור חשוב לחיים בכלל ולחיים היהודים בפרט.
לפני חמישים שנה, כשכיהנתי כרב במיאמי ביץ', היה בקהילה שלי אדם, חבר, שהיה ניצול שואה. הוא היה אדם אמיד ונבון. הוא סיפר לי שלפני מלחמת העולם השנייה הוא היה איש עשיר מאוד בהונגריה. ממש בסוף שנות ה-30 של המאה שעברה, הוא ביקר בארץ-ישראל ובהחלטה של רגע רכש לו דירה כאן, בירושלים.
בסוף קיץ תש"ד, הוא ומשפחתו, יחד עם עוד מאות אלפי יהודים הונגרים, גורשו לאושוויץ. בני משפחתו לא שרדו את הזוועות שם, אך הוא הצליח להישאר בחיים איכשהו, ובסופו של דבר אף עלה בידו לבנות את חייו מחדש, להקים משפחה ולהגיע לרווחה כלכלית באמריקה.
הוא סיפר לי שבכל לילה, בצריפי מחנה העבודה שאליו היה שייך, כאשר שכב על דרגש העץ ששימש לו כמיטה, ריהט בעיני רוחו את הדירה שקנה לו בירושלים. בעיני רוחו הוא קנה את הרהיטים היפים ביותר ואת עיטורי הקיר היפים ביותר וסידר אותם כך שהדירה שלו נצצה מרוב שפע, יופי והדר.
הוא אמר שתמונה דמיונית זו של מחר טוב יותר החזיקה אותו בחיים ונתנה לו את העוז הרוחני והנפשי שלא להיכנע לגמרי ולעזוב את העולם הזה, כפי שעשו, לדאבון הלב, כה רבים. כדי לשרוד את מדבר סיני, בני ישראל היו צריכים לדמיין את השדות השופעים של ארץ ישראל ואת שנת השמיטה שתביא עמה ברכות ושגשוג על אותם השדות ועל בעליהם.
התורה שמה דגש על כך שבני ישראל קיבלו את מצוות השמיטה במקום אפל ומטיל מורא מכיוון שדווקא בה היו חזון ותקווה לעתיד טוב שבו הם יזכו לראות את השפע הרב של ארץ-ישראל ואת מתנותיה.