בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • תזריע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

מצות מילה נאמרה לאברהם אבינו ונשנתה בחומש ויקרא

מדוע מצוות מילה נאמרת שוב בחומש ויקרא לאחר שנצטווה בה אברהם בחומש בראשית?

undefined

הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב

תשס"ה
4 דק' קריאה
מצות מילה נצטווה בה אברהם אבינו וחזרה ונשנתה בחומש ויקרא (יב, ג) וכך כתב הרמב"ם בספר המצות (מצות עשה רטו):
"היא שצונו למול את הבן והוא אומרו יתעלה לאברהם, המול לכם כל זכר. וכתיב בתורה, שהוא בכרת מי שבטל מצווה זו". ע"כ.

ואם כן יש לשאול, מדוע נאמרה מצווה זו שוב בפרשת תזריע (שם) שנאמר וביום השמיני ימול בשר ערלתו. ואם נאמר שנתחדש בה, שמלים ביום השמיני אפילו בשבת ואפילו שיש במקום המילה בהרת (כמבואר במסכת שבת קלב,א) אפשר היה לכתוב רבויים אלה בפרשת לך לך כאשר נצטוה אברהם אבינו. ע' באור החיים (ויקרא שם) שעמד על כך וביאר, שאצל אברהם, כיון שלא נצטוה על שבת ולא על קציצת בהרת בודאי שמצות המילה דוחה אותן. ולכן כתבה תורה לאחר מתן תורה, שהמילה דוחה שבת ובהרת, אף על פי שנצטוינו במצות אלו, כי מצות מילה חביבה וקודמת להן. אכן עדיין יש להעיר שמלשון ספר המצות הנזכר לעיל נראה שלאברהם אבינו נאמרה מצות מילה אך עונש כרת נאמר בתורה ומשמע שכוונתו שאיסור כרת נצטוו בו ישראל במתן תורה ולא נאמר לאברהם אבינו ולפיכך כתב הרמב"ם על מצות המילה שנאמר לאברהם וסיים וכתיב בתורה שהוא בכרת, משמע שזה לא נאמר לאברהם. ודו"ק. לפי זה כהמשך לנאמר בתורה עונש כרת אפשר היה לצוות גם על דחיית השבת ואיסור קציצת בהרת מפני מצות מילה.

עוד שאלו רבותינו הקודמים, מדוע מברכים ברכה נוספת למצות המילה (מלבד ברכת וציונו על המילה) להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, ומדוע אין נוסח הברכה להכניסו בברית עם הקדוש ברוך הוא, שעמו כורתים ברית. ובאמת במילת גרים ועבדים אין מזכירים ברית אברהם.

אלא שכידוע ברית נערכת בין שני צדדים שמתקשרים בברית. על אחת כמה וכמה אדם שמתקשר בברית עם הקדוש ברוך הוא, שמשמעה הדבקות האדם בבוראו, ואכן אברהם אבינו שחז"ל תיארו אותו כעובד ה' ללא לאות וללא הרף, שכך פירשו את דברי הנביא ירמיהו (יב, ה), ואיך תתחרה את הסוסים, סוסים הוא כינוי לאבות, אברהם יצחק ויעקב, שרצו לפני הקדוש ברוך הוא כסוסים. (סנהדרין צז, א יונתן בן עוזיאל שם) והכוונה, כמו שאומרת הגמ' סוכה (כו, ב) ששינת הסוס ששים נשימות, לומר, שהאבות לא ישנו יותר משינת הסוס ובשאר הזמן היו ערים ונכונים למצות בוראם, במשך כל חייהם. ולפיכך ראוי הוא אברהם אבינו לבוא בברית עם הקדוש ברוך הוא. אך כל אחד מישראל, שלא הגיע לעבודת ה' בכל כוחו, ובודאי לא תינוק שאך עתה עברו עליו שמונת ימים מאז לידתו, שאינו יודע בין ימינו לשמאלו, מה משמעות לכניסתו לברית עם בורא עולם. לפיכך אנו מברכים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, לומר, שבאמת כל תינוק הנימול לשמונה (או אחר כך) נכנס באותה ברית שנכנס בה אברהם אבינו. שאמנם אברהם אבינו זכה להכנס בברית מפני מעלתו וקרבתו לקדוש ברוך הוא, אולם הקדוש ברוך הוא הבטיח לו שהברית נעשית חלק בלתי נפרד ממהותו וחלק מהוייתו העצמית ולפיכך היא עוברת בתורשה גם לזרעו אחריו. משאין כן גרים ועבדים, שלמרות היותם במצות המילה, אין זה דרגת בריתו של אברהם אבינו. ולכן לא מזכירים את בריתו בברכת המילה שלהם.

אכן אברהם אבינו שלא נצטוה בכל המצות, ואילו בניו עם ישראל, שקיבלו את כל התורה על תריג מצותיה, עוברים בברית שממנה נובעת אחר כך קדושת ישראל במצות, דהיינו שהמצות שהם עושים משפיעות עליהם עצמם ועל כל העולמות (כפי שהאריך בספר נפש החיים, שער ראשון ושני.) כי מי שלא נתקדש בקדושת המצות גם אם הוא עושה מצווה אין מצווה זו משפיעה על מהותו ועל העולם בכלל, כפי שהדבר קורה במי שנצטווה.

ובעוד שבברית שנאמרה לאברהם אבינו מודגש חלקו בברית, שנאמר (בראשית יז, ט), ויאמר אלוקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר ואתה וזרעך אחריך לדרתם. וגו', המול לכם כל זכר. הרי יש צד הברית מהקדוש ברוך הוא, וכמו שנאמר (שם, פסוק ז), והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך. ולאחר מתן תורה שנצטוו ישראל לא רק בכריתת הערלה אלא גם בפריעה כמבואר במסכת יבמות (עא,ב) אמר רבה בר יצחק אמר רב, לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו. וכתבו תוס' (שם) ד"ה לא ניתנה, ומכל מקום אברהם אבינו פרע מילתן אף על גב דלא נצטווה. והוסיפו, שמצות פריעה היא הלכה למשה מסיני. ע"כ. הרי שעם קבלת התורה ברית המילה היא יותר חזקה ועמוקה (שזו הפריעה, לגלות ראש האבר ולא להשאיר בו ציצין) זוהי ברית הבאה מצד הקדוש ברוך הוא שמכניס בברית תינוק, שאינו מבין דבר ובעצם, הברית נעשית כביכול על ידי הקדוש ברוך הוא ולא על ידי האדם. ולפי שזה עניין אלוקי, הברית דוחה שבת ודוחה צרעת, כמו שמצינו במקדש, שקרבן הקבוע לו זמן דוחה את השבת ואת הטומאה, כי במקום הקדושה העליונה מתבטלות המגבלות והדבקות בה' מתגברת.

ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל kilab@netvision.net.il

חזרת התורה בפרשת תזריע, ביום השמיני ימול בשר ערלתו היא בעצם מצווה שונה מהברית שנצטוה בה אברהם אבינו, כמבואר, ולכן כאן רמזה תורה שהברית דוחה שבת ובהרת. ולכן מברכים שתי ברכות האחת מצד הברית שהקדוש ברוך הוא כורת עמנו, והאחת מצד הכנסתו בבריתו של אברהם אבינו, שזה מצד הברית שאנו פועלים בה. ולכן תיקנו ברכה זו שיברך אותה אבי הבן שנצטוה למול את בנו, כעין אברהם אבינו שנצטוה למול את עצמו ובני ביתו. (אמנם אם אין אב יברך אחר ברכה זו, מפני שכל ישראל מצווים למול את הערלים שבנינו.) ברכת המילה, אשר קדשנו במצות על המילה, היא ברכה על המצווה שבמעשה כמו כל המצות ורומזת על חלקו של הקדוש ברוך הוא בברית. אך תיקנו ברכה מיוחדת לברך לאחר המילה, אשר קדש ידיד מבטן וגו' שמפרט שהקדוש ברוך הוא נכנס בברית עמנו צאצאי אברהם אבינו.

-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל kilab@netvision.net.il
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il