פותחים בוקר

פותחים בוקר
בברכות השחר אנחנו מדברים על דברים פשוטים. על כל מה שכביכול מובן מאליו. כל נשימה ונשימה, העיניים שנפקחות, הרגליים שהולכות והבגד שאנחנו לובשים, על הכל צריך לברך לה'. כל פרט ופרט תלוי בו ומתחדש בכל יום.
למרות שההלכה מעדיפה לא להרבות בברכות, כאן, בברכות השחר, חז"ל לא ניסחו ברכה שתכלול כמה שיותר פרטים, אלא דווקא ברכות רבות ומפורטות. זהו יסוד גדול בקשר שלנו עם ה', וכך אנחנו פותחים בוקר בריא בעבודת ה'.

הודאה על הכוחות הרוחניים
הברכות משקפות גם תודה על כוחות הנפש המקבילים לכוחות הגוף. הברכה הראשונה: "הנותן לשכוי בינה" מדברת על יכולת ההבחנה השכלית – התרנגול מבחין בין אור לחושך גשמיים, ואנחנו מבחינים בין עוד סוגים של אור וחושך – גשמיים ורוחניים. ללא השכל שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא, היינו אבודים, ולכן זוהי ההודאה הראשונה – עוד לפני התודה על פקיחת העיניים.

קרוב אליך (551)

הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל

add_alert

139 - סוד התורה- פרק ה

140 - פותחים בוקר

141 - מהי העבודה זרה בדור שלנו?

טען עוד

המשמעות הפנימית של "פוקח עורים" היא שלא די לנו ביכולת ההבנה וההבחנה, אנו רוצים גם "לראות" את הדברים ולא רק להבין אותם; לראות ממש שה' זה אור טוב והקליפות הם רע וחושך. ראייה מאמתת את הדבר בעומק הנפש במאת האחוזים. אם הבנה אפשר לשלול, הרי שראייה אי אפשר להכחיש. הקדוש ברוך הוא מאפשר לנו להיות איתו בקשר של מאה אחוז. יש לנו כוח כזה.
ברכת "מתיר אסורים" וברכת "זוקף כפופים" מדברות על היכולת לשלוט על עצמנו לא להיות אסורים וקשורים בענייני העולם הזה אליו התעוררנו הבוקר, ולהישאר כל הזמן עם הראש – היא התודעה וההתקשרות לאלוקות – זקוף למעלה.
שלושת חלקי הנפש
הנה טעימה נוספת מהחסידות לעוד חטיבת ברכות.
את ברכת "שעשה לי כל צרכי" מקשרים חז"ל לנעליים (על פניו זו נראית "הקטנה" של הברכה הגדולה הזו. כל צרכיי מתמצים בנעליים?!), ברכת "אוזר ישראל בגבורה" קשורה לחגורה וברכת "עוטר ישראל בתפארה" לכיסויים שעל הראש, כיפה, כובע וטלית. אלו שלוש ברכות שמדברות לא על כוחות הנפש אלא על הגנות "מקיפות", סוג של שמירה על שלושת חלקי האישיות שלנו.
הנעל שומרת על הרגליים, המבטאות את החלק המעשי שלנו. הדריכה שלנו על הארציות זקוקה להגנה מיוחדת בדמות נעליים חזקות ששומרות על הרגל מכאב הנגיעה הישירה בקרקע, מחום, קור ודברים אחרים שיכולים לפצוע אותה.
החגורה מחזיקה את הגוף, המקביל למידות שבלב שהם הגוף הרוחני שלנו. "חגרה בעוז מותניה ותאמץ זרועותיה" – הקדוש ברוך הוא נותן לנו כוח ושמירה מיוחדים איתם נצליח להיות חגורים אליו יתברך בגופנו.
את העטרת־תפארת שמעל הראש יש לכולנו, גם לנערות שאינן זקוקות לכיסוי ראש. התפארת היא שמירה על המוחין שבראש. כל קומת עבודת ה' תלויה בראש שלנו, וכוחות השמירה הרוחניים באים לא רק להגן מפני מה שאסור לחשוב, אלא גם לרומם ולהעלות אותנו לגבהים חדשים.
עבודת ה' שנחלקת למוחין (מחשבה כנגד חב"ד), מידות (חוויה ורגש כנגד חג"ת) ומעשה (כנגד ארבע הספירות האחרונות – נהי"מ), מקבלת הגנה מיוחדת בברכות אלו. בברכות האלו אנו "ממשיכים" עלינו חיזוק ושמירה מיוחדת מהקדוש ברוך הוא.

יוצאים מהלילה
ברכות השחר, מברכת נטילת ידיים ועד סיום ה"יהי רצון", הן שמונה־עשרה ברכות, כמו בתפילת שמונה־עשרה, והן מכוונות כנגד שמונה־עשרה החוליות שבשדרה. כל הגוף נסמך על עמוד השדרה, וכל מבנה הנפש נסמך על הברכות האלו. גם תפילת העמידה המכונה "תפילת שמונה עשרה", היא המשכה ושיאה של העבודה שהחלה בברכות השחר. העבודה לאורך התפילה מכינה כלים לאור העליון שמופיע עלינו בתפילת העמידה, אך הכל מתחיל בברכות השחר, בהן טמונה נתינת כוח והארה מלמעלה שמוציאות אותנו מהלילה ומהחושך.