וכעת הגענו לפרק בו החבר מסביר למלך כוזר את דרגת החכמה הגבוהה של ישראל, ובפרט של חכמי ישראל. חכמי ישראל, ובעיקר בזמן שהיתה הסנהדרין הגדולה בישראל, נדרשו להתמצא בכל החכמות המדעיות, כי כולן נדרשות להבנת מצוות התורה. חכמי הסנהדרין הגדולה שהיו 70 במספר, היו צריכים להיות בקיאים בכל הלשונות ב70- לשון, כדי לשמוע מפי העדים השונים הבאים לפניהם להעיד את עדותם בלא מתורגמן.

הם היו צריכים לדעת פרקים רבים בבוטניקה - בתורת הצומח, שכן בלעדי זה לא היו יכולים להורות בדיני כלאיים, להבחין בין המינים השונים, להגדיר מה מאותו המין ומה שונה, האם שיפון הוא ממין חיטה, והאם כמון הוא ממין שעורה. וכן להכיר כל מין ואת מידת התפשטותו באדמה. על מנת לקבוע כמה צריך להרחיק בינו לבין מין אחר.

חכמי ישראל היו צריכים לדעת פרק הגון בביולוגיה, על מנת להבחין בין מין למין בבעלי-החיים מבחינת איסורי כלאיים. הם היו צריכים להכיר את גורמי המוות כבעלי-החיים, לקבוע איזה דבר עושה את הבהמה או החיה טריפה והיא נאסרת באכילה, ואיזה לא עושה אותה טריפה. ועל-מנת כן היו צריכים להכיר את כל האיברים ודרכי פעולתם, בלעדי זה לא היו יכולים להורות בהלכות טריפות. הם היו צריכים להורות איזה בהמה בעלת מום שפוסל אותה למזבח, ואיזה מום פוסל לכהנים מלעבוד במזרח.

יסודות האמונה (51)

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

add_alert

41 - 40. שכר ועונש בעבודת השם

42 - 41. ידיעת חכמות העולם

43 - 42. מעלות לשון הקודש

טען עוד

המעט שנשאר לנו מחכמה זו מעורר התפעלות.

אגב, באחד היישובים הביאו בהמה לשוחט ע"מ לשחוט. אחר השחיטה הוא הכניס את ידו לבדוק אם היא טריפה, ומיד הוציא את ידו וקבע בפסקנות שהיא טריפה גמורה. בעל הבהמה נזעק: "מדוע אתה מטריף בקלות כזו, זה גורם לי הפסד מרובה!". כשהגיע וטרינר לבדוק את הבמה, מיד ציווה לשרוף את הבהמה כי סכנה להשתמש בה אפילו לבעלי-חיים.

היות ומצוות התורה מקיפות את כל תחומי החיים ואת כל המציאות כולה, זה דורש מחכמי התורה להיות חכמים בכל החכמות. ולא בכדי אמר הגאון מוילנא: מי שחסר לו יד אחת בחכמות העולם, חסרות לו עשר ידות בחכמת התורה. והגאון מוילנא בעצמו היה חכם בכל החכמות, כידוע.

חכמי ישראל היו צריכים להיות בקיאים באסטרונומיה, ע"מ לחשב את חשבון החדשים והשנים ועיבור השנים. החשבון חייב להיות מדויק, שאם לא כן - אח"כ תתגלה הטעות, ואפילו טעות קטנה ביותר בחישוב, במשך אלפי שנים היא נהפכת לגדולה. וכמה מדויק חשבון חכמים, שלא נצרכו לתקן את החשבון, שלא כמו שקרה בעמים אחרים שהם לא דייקו.

גם תחום הנגינה לא הוזנח בישראל. הנגינה תפשה מקום נכבד בישראל. עסקו בה הנכבדים בעם - שבט לוי! הנגינה היתה מלאכת קודש בביהמ"ק. בראש העוסקים בה היו גדולי ישראל: דוד ושמואל.

מכל זה אפשר לראות את גדולת חכמתם של חכמי ישראל מאז ומעולם, גדולה שעוררה התפעלות והערצה בקרב העמים.