הפעם הנושא הוא: מעלותיה של השפה העברית, לשון-הקודש, לשון התורה. עם הנושא בקרבו רעיונות גדולים, עליוניים, רעיונות אלקיים, אך טבעי הוא שתהיה לו שפה מיוחדת, עשירה, עמוקה, זכה, שתוכל להביע את הרעיונות הגדולים שלו בצורה מושלמת ומלאה. לא רק דרכו הרוחנית של עם ישראל היא מיוחדת במעלותיה, אלא גם שפתו מיוחדת בכך.

אמר החבר למלך כוזר: אל תדון את השפה העברית כפי שהיא נראית היום, כחומר בזמנו של מלך כוזר, לפני אלף ומאתיים שנה, כי היום קרה לה מה שקרה לעם-ישראל. היא נחלשה ונתדלדלה עקב החולשה והדלדול אשר פקדו את נושאיה, את עם ישראל בגלותו הקשה. אבל הלשון העברית, לשון-הקודש מצד עצמה היא הלשון האצילית בלשונות, מורמת מכל לשון, כפי שאנו נותנים לזה ביטוי בתפילת החגים, בה אנו אומרים: "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך". "ורוממתנו מכל הלשונות". זו היא שפה שבה ניבאו הנביאים - ישעיהו בתוכחותיו ובנחמותיו, איוב בויכוחיו העמוקים עם רעיו, שירי תהילותיו של דוד מלך ישראל נאמרו בלשון זו, המסוגלת להביע רעיונות שמקורם ברוח-הקודש.

ללשון-הקודש, לשפה העברית ישנן שתי מעלות מיוחדות: יש לה טעמים ונקודות. שהרי לדברים שאומרים פנים אל פנים ישנה מעלה שאין לדברים שבכתב. כשאדם מדבר בפה, הוא מפסיק בדיבורו בין ענין לענין, מדגיש מילים מיוחדות ומרים את קולו, ובמילים אחרות הוא מדבר בנחת. יש ניגון מיוחד כאשר הוא מביע שאלה, פליאה או תמיהה, וישנה הטעמה מיוחדת לדברים הנאמרים בלשון איום. כל זה חסר בכתב. אכן, בלשון העברית שנשתייר בה מעט מן העבר, בלשון העברית שהיא לשון אלקית, ישנם טעמים המלווים את המילים - בהם אנו קוראים בתורה, ובעזרתם אפשר לעמוד על כוונת הדברים. הם מבדילים בין שאלה לתשובה, בין נושא לנושא, בין מה שצריך להאמר במהירות, בין מה שצריך להאמר במתינות, בין ציווי לבקשה. היום, גם הטעמים לא נשתמרו באופן המלא שלהם, ולכן אינם ממלאים את התפקיד שלהם במלואו, אך זה התפקיד של הטעמים - להחיות את הלשון היבשה ולאפשר לה להביע את התוכן שהיא נושאת בצורה מלאה.

יסודות האמונה (51)

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

add_alert

42 - 41. ידיעת חכמות העולם

43 - 42. מעלות לשון הקודש

44 - 44. תאור דמותו של עובד האלוקים

טען עוד

ומעלה נוספת ללשון העברית: הניקוד! במידה מסויימת, גם הניקוד נשתבש בימי הגלות, הניקוד מסייע להבעת הרעיונות בצורה מדוייקת להפליא.

וכאן מרחיב החבר לפרט ולהסביר את מעלות הניקוד, והוא נותן הרצאה ארוכה ועמוקה למלך כוזר על חוקי הדקדוק והניקוד. אנחנו לא ניכנס בזה. אך זאת אנו יודעים: הטעמים והנקודות המלווים את המילים בשפה העברית, מייחדים אותה במעלה מיוחדת לעומת השפות האחרות.

זה היה עוד פרק ביסודות האמונה על-פי ספר הכוזרי.