- שבת ומועדים
- מעמד הר סיני ומתן תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
קבלת תורה מהכרח ומרצון
מדוע היה הקב"ה צריך לכפות על ישראל הר כגיגית, אם הם קיבלו תורה מרצון באמירת "נעשה ונשמע"? מספר תשובות לשאלה זו.
בעלי התוספות שואלים 1 : מצד אחד אמרו חז"ל שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית כדי שיקבלו את התורה, ואמר 'אם אין אתם מקבלים את התורה שם תהא קבורתכם'; מצד שני, אמרו חז"ל שישראל קיבלו את התורה מרצון - הקדימו נעשה לנשמע, ואז ירדו מלאכי השרת וקשרו לכל אחד שני כתרים! ומתרצים התוספות (לכאורה בדרך דחוקה מעט), שהקב"ה חשש שכאשר יראו ישראל קולות וברקים - שהרי היו שומעים את הנראה ורואים את הנשמע – הם יחזרו בהם מרוב הפחד, ועל כן הקדים רפואה למכה. מכל מקום, רשות בידינו לומר תשובות נוספות, ואכן האחרונים אמרו עוד תשובות לקושיא זו, וגם לי יש הרגשים שונים ליישב שאלה גדולה זו.
מעלת ישראל שעמדו תחת ההר
ואני אומר, אמת שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית, אבל נשים לב איך הם הגיבו? אדם נורמלי היה בורח הצידה, אבל על בני ישראל נאמר 'ויתייצבו בתחתית ההר' 2 , וכפי שמעיד אחר כך משה רבינו 'ותקרבון ותעמדון תחת ההר' 3 . מסתבר שזוהי הסיבה לכך שבשמחת תורה כולם נדחפים תחת הטלית, כך עמדנו גם במתן תורה. אולי יש בכך ביטוי למשהו פנימי, כשיהודי רואה מעליו טלית הוא רוצה לעמוד מתחתיה. תיאור זה שישראל עמדו תחת ההר הוא לשבחם של בני ישראל, ומעשה זה השלים את הקדמת נעשה לנשמע - למרות שה' כפה עליהם הר כגיגית, ישראל התקרבו ולא ניסו לתפוס מחסה.
אולם עדיין יש להבין, מדוע כפה ה' עליהם הר כגיגית, אם בלאו הכי הקדימו ישראל נעשה לנשמע?
קבלת התורה – גם כשלא מרגישים את הרצון
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע כי הדור היה דור דעה, אבל הקב"ה הבוחן כליות ולב וצופה הדורות מראש
ידע שיבואו זמנים אחרים, יבואו דורות אחרים שלא יעמדו באותה מעלה עליונה של 'הקדימו נעשה לנשמע'. הקב"ה גזר מראש 'ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא' 4 ואחרי כל כך הרבה דורות של הסתר פנים יתכן מצב שלא יאמרו נעשה ונשמע. לכן אמר הקב"ה – אל תחשבו שקבלת התורה תלויה רק ברצון שלכם. גם אם לא הייתם מקדימים נעשה לנשמע הייתי כופה עליכם את התורה, אתם נבחרתם לכך. אשריכם שהקדמתם נעשה לנשמע, אבל התורה היא חיובית, לא מדובר בהתנדבות בלבד. "אם אין אתם מקבלים את התורה שם תהא קבורתכם" – למה לא נאמר 'כאן'? רמז יש כאן לדורות אחרים, ולהם אומר הקב"ה – אם לא תקבלו את התורה, שם תיקברו.
ר' אייזיק שר היה מגדולי בעלי המוסר, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, והוא היה אומר: בואו ונחזיק טובה ל"מצוות אנשים מלומדה". אנחנו מציינים בדרך כלל עניין זה לגנאי, וכפי שמוכיח הנביא את ישראל "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה" 5 , אבל מצד שני ננסה לחשוב איך היינו נראים בלעדי זאת? אם יהודי לא היה הולך לבית הכנסת אלא כאשר הוא באמת היה מרגיש צורך לכך, כאשר הוא חש דחף והשתוקקות להתפלל – כמה פעמים הוא היה מגיע? אבל בזכות ה'מלומדה' היהודי מגיע תמיד לבית הכנסת, כי כך חונכנו וכך עשו אבותינו. אע"פ שה'מלומדה' אינה משאת נפש, בהחלט אין היא מטרה שאנו שואפים אליה, טוב שהיא קיימת. וזהו ההר כגיגית שכפוי על ראשם של ישראל, הלואי שתמיד נקדים נעשה לנשמע, אבל לא תמיד זה המצב. גם בליל שבועות אנחנו צריכים לדמיין לא רק את הטלית היפה אלא גם את ההר, ולדעת שתמיד אנחנו מחוייבים בתורה - לימודה ובקיום במצוותה.
התורה – הכרח
נציע הסבר נוסף בעניין כפיית הקב"ה הר כגיגית.
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ולכאורה מה חידוש יש בדבר? הרי הם ראו גילוי שכינה בעשרת המכות, ב"ידו הגדולה וזרועו הנטויה", השיא היה בקריעת ים סוף שעליה נאמר "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל" 6 , אחר כך הם קיבלו מן ושליו – כל בוקר ארוחה מהשמים וכל ערב ארוחה בשרית ומים מבארה של מרים, הכל היה ממוזג שהרי ענני הכבוד הקיפום מכל עבר, וכן נאמר 'שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה' 7 , ואחרי כל זה אומר להם הקב"ה – יש לי עוד משהו להציע לכם! אז מה הזכות הגדולה בכך שישראל קיבלו את התורה?
בכפיית הר כגיגית אמר הקב"ה לעם ישראל – ילדים יקרים, הפעם לא מדובר בעוד פרווילגיה, בעוד צ'ופר נוסף. לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! 8 בתורה יש תרי"ג מצוות, עד היום הייתם מחוייבים רק בשבע מצוות בני נח. מצוות אלו מקיפות אתכם, 24 שעות ביממה ו365 ימים בשנה. כבר מיום עומדו של האדם על דעתו, עוד לפני שהוא 'בר מצוה' הוא חייב במצוות מדין חינוך, ואפילו זקן וחולה חייב בלימוד תורה, כדברי הרמב"ם.
לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! מהו הסמל של עבדות? במסכת יבמות 9 דנה הגמרא בסוגיית קניין עבדים, ושם למדנו שכאשר מטבילים עבד לעבדות אז מיד לאחר שהוא מוציא את ראשו מן המים שמים כלי על ראשו, וכלי זה מסמל עבדות – הוא הופך את הטבילה לטבילת עבדות. כך גם התורה היא עבדות קשה!
הקב"ה כפה כלי על ראשם של ישראל, ואף על פי כן הם הקדימו נעשה לנשמע. הרי דרכו של עבד לשאוף לצאת לחירות, כדברי הגמרא 'זכות הוא לעבד שהוא יוצא מתחת רבו לחירות' 10 , ואף על פי כן קיבלו ישראל בשמחה וברצון את עול עבדותו של הקב"ה. כך אנו צריכים להרגיש בכל שנה ושנה, אלו התחושות שצריכות למלא את חדרי לבבינו – באהבה וברצון לקבל עול מלכות שמים, אנו עבדים של מקום, יש מליארדי אנשים בכל העולם ו"חביב אדם שנברא בצלם", אבל "חיבה יתירה נודעת לישראל שנקראו בנים למקום" 11 , ויהודי צריך להיות מאושר ושמח בכך. עבדי המקום אנחנו, אנחנו קיבלנו עול מלכותו בשמחה וברצון כאשר הקדמנו נעשה לנשמע.
ויהי רצון שהקב"ה ירחם עלינו בזכות התורה שאנו מקבלים בימים אלו, כלל ישראל צריך ורחמים רבים וישועות רבות, הימים הם ימי מבחן לא מהיום ולא מאתמול ולא משלשום ובפרט בארץ קדשינו, ומי כמוכם יודע את יסורי הארץ ויושביה בשנים האחרונות, ואף על פי כן אנו דבקים בקב"ה, דבקים בתורתו ודבקים בארץ ישראל. והקב"ה ירחם עלינו, ובזכות קבלת התורה ובזכות קבלת עול מלכות שמים לא ישמע עוד שוד ושבר, ונזכה תמיד לבשר בשורות טובות.
ויהי רצון שנזכה לישועת ה' כהרף עין ו"עין בעין יראו בשוב ה' ציון" 12 "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי ה' דיבר" 13 בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
מעלת ישראל שעמדו תחת ההר
ואני אומר, אמת שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית, אבל נשים לב איך הם הגיבו? אדם נורמלי היה בורח הצידה, אבל על בני ישראל נאמר 'ויתייצבו בתחתית ההר' 2 , וכפי שמעיד אחר כך משה רבינו 'ותקרבון ותעמדון תחת ההר' 3 . מסתבר שזוהי הסיבה לכך שבשמחת תורה כולם נדחפים תחת הטלית, כך עמדנו גם במתן תורה. אולי יש בכך ביטוי למשהו פנימי, כשיהודי רואה מעליו טלית הוא רוצה לעמוד מתחתיה. תיאור זה שישראל עמדו תחת ההר הוא לשבחם של בני ישראל, ומעשה זה השלים את הקדמת נעשה לנשמע - למרות שה' כפה עליהם הר כגיגית, ישראל התקרבו ולא ניסו לתפוס מחסה.
אולם עדיין יש להבין, מדוע כפה ה' עליהם הר כגיגית, אם בלאו הכי הקדימו ישראל נעשה לנשמע?
קבלת התורה – גם כשלא מרגישים את הרצון
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע כי הדור היה דור דעה, אבל הקב"ה הבוחן כליות ולב וצופה הדורות מראש
ידע שיבואו זמנים אחרים, יבואו דורות אחרים שלא יעמדו באותה מעלה עליונה של 'הקדימו נעשה לנשמע'. הקב"ה גזר מראש 'ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא' 4 ואחרי כל כך הרבה דורות של הסתר פנים יתכן מצב שלא יאמרו נעשה ונשמע. לכן אמר הקב"ה – אל תחשבו שקבלת התורה תלויה רק ברצון שלכם. גם אם לא הייתם מקדימים נעשה לנשמע הייתי כופה עליכם את התורה, אתם נבחרתם לכך. אשריכם שהקדמתם נעשה לנשמע, אבל התורה היא חיובית, לא מדובר בהתנדבות בלבד. "אם אין אתם מקבלים את התורה שם תהא קבורתכם" – למה לא נאמר 'כאן'? רמז יש כאן לדורות אחרים, ולהם אומר הקב"ה – אם לא תקבלו את התורה, שם תיקברו.
ר' אייזיק שר היה מגדולי בעלי המוסר, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, והוא היה אומר: בואו ונחזיק טובה ל"מצוות אנשים מלומדה". אנחנו מציינים בדרך כלל עניין זה לגנאי, וכפי שמוכיח הנביא את ישראל "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה" 5 , אבל מצד שני ננסה לחשוב איך היינו נראים בלעדי זאת? אם יהודי לא היה הולך לבית הכנסת אלא כאשר הוא באמת היה מרגיש צורך לכך, כאשר הוא חש דחף והשתוקקות להתפלל – כמה פעמים הוא היה מגיע? אבל בזכות ה'מלומדה' היהודי מגיע תמיד לבית הכנסת, כי כך חונכנו וכך עשו אבותינו. אע"פ שה'מלומדה' אינה משאת נפש, בהחלט אין היא מטרה שאנו שואפים אליה, טוב שהיא קיימת. וזהו ההר כגיגית שכפוי על ראשם של ישראל, הלואי שתמיד נקדים נעשה לנשמע, אבל לא תמיד זה המצב. גם בליל שבועות אנחנו צריכים לדמיין לא רק את הטלית היפה אלא גם את ההר, ולדעת שתמיד אנחנו מחוייבים בתורה - לימודה ובקיום במצוותה.
התורה – הכרח
נציע הסבר נוסף בעניין כפיית הקב"ה הר כגיגית.
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ולכאורה מה חידוש יש בדבר? הרי הם ראו גילוי שכינה בעשרת המכות, ב"ידו הגדולה וזרועו הנטויה", השיא היה בקריעת ים סוף שעליה נאמר "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל" 6 , אחר כך הם קיבלו מן ושליו – כל בוקר ארוחה מהשמים וכל ערב ארוחה בשרית ומים מבארה של מרים, הכל היה ממוזג שהרי ענני הכבוד הקיפום מכל עבר, וכן נאמר 'שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה' 7 , ואחרי כל זה אומר להם הקב"ה – יש לי עוד משהו להציע לכם! אז מה הזכות הגדולה בכך שישראל קיבלו את התורה?
בכפיית הר כגיגית אמר הקב"ה לעם ישראל – ילדים יקרים, הפעם לא מדובר בעוד פרווילגיה, בעוד צ'ופר נוסף. לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! 8 בתורה יש תרי"ג מצוות, עד היום הייתם מחוייבים רק בשבע מצוות בני נח. מצוות אלו מקיפות אתכם, 24 שעות ביממה ו365 ימים בשנה. כבר מיום עומדו של האדם על דעתו, עוד לפני שהוא 'בר מצוה' הוא חייב במצוות מדין חינוך, ואפילו זקן וחולה חייב בלימוד תורה, כדברי הרמב"ם.
לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! מהו הסמל של עבדות? במסכת יבמות 9 דנה הגמרא בסוגיית קניין עבדים, ושם למדנו שכאשר מטבילים עבד לעבדות אז מיד לאחר שהוא מוציא את ראשו מן המים שמים כלי על ראשו, וכלי זה מסמל עבדות – הוא הופך את הטבילה לטבילת עבדות. כך גם התורה היא עבדות קשה!
הקב"ה כפה כלי על ראשם של ישראל, ואף על פי כן הם הקדימו נעשה לנשמע. הרי דרכו של עבד לשאוף לצאת לחירות, כדברי הגמרא 'זכות הוא לעבד שהוא יוצא מתחת רבו לחירות' 10 , ואף על פי כן קיבלו ישראל בשמחה וברצון את עול עבדותו של הקב"ה. כך אנו צריכים להרגיש בכל שנה ושנה, אלו התחושות שצריכות למלא את חדרי לבבינו – באהבה וברצון לקבל עול מלכות שמים, אנו עבדים של מקום, יש מליארדי אנשים בכל העולם ו"חביב אדם שנברא בצלם", אבל "חיבה יתירה נודעת לישראל שנקראו בנים למקום" 11 , ויהודי צריך להיות מאושר ושמח בכך. עבדי המקום אנחנו, אנחנו קיבלנו עול מלכותו בשמחה וברצון כאשר הקדמנו נעשה לנשמע.
ויהי רצון שהקב"ה ירחם עלינו בזכות התורה שאנו מקבלים בימים אלו, כלל ישראל צריך ורחמים רבים וישועות רבות, הימים הם ימי מבחן לא מהיום ולא מאתמול ולא משלשום ובפרט בארץ קדשינו, ומי כמוכם יודע את יסורי הארץ ויושביה בשנים האחרונות, ואף על פי כן אנו דבקים בקב"ה, דבקים בתורתו ודבקים בארץ ישראל. והקב"ה ירחם עלינו, ובזכות קבלת התורה ובזכות קבלת עול מלכות שמים לא ישמע עוד שוד ושבר, ונזכה תמיד לבשר בשורות טובות.
ויהי רצון שנזכה לישועת ה' כהרף עין ו"עין בעין יראו בשוב ה' ציון" 12 "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי ה' דיבר" 13 בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

קול מבשר-חג שבועות ומתן תורה
דרשות, מאמרים וחידושי תורה בהלכה ובאגדה.
הרב שמואל אליהו
מהר סיני- לבית המקדש
לנתיבות ישראל מאמר "ישראל שעמדו על הר סיני"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב סיון

חמישים יום
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | תש"ן
קבלת התורה - הקדמת נעשה לנשמע
הרב חיים כץ | כ"ט אייר התשס"ה

הרה"ג אשר וייס
ראש בית המדרש 'דרכי תורה' ואב בית דין 'דרכי הוראה'.
נר איש וביתו
ענייני חנוכה
כ"ג כסלו תשס"ג
פיקוח נפש פרטי וציבורי לאור ההלכה
ד כסלו תשע"ז

הסכמה לדון על פי חוקי המדינה
סיוון תשס"ו
בירורים בעניין ברכת התורה
ד' סיון התשס"ד
הלכות שטיפת כלים בשבת
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
דיני פלסטר בשבת
דיני פרשת זכור
קילוף פירות וירקות בשבת
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה

כנגד ארבעה בנים דברה תורה
הרב דוד דב לבנון | התשס"ד

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
זכה - נעשית לו סם חיים
ליקוטי מוהר"ן תורות קסד וקנט
הרב יהודה מלמד | כ"ג באדר תשפ"ג
