^ 1. שו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קס), ועיין לקמן הערה 6 לגבי יחסנו לגיור כזה, לחומרא.
^ 2. עיין לעיל בשאלה הקודמת.
^ 3. עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ב עמ' 105) ובמקורות שם.
^ 4. שו"ע יורה דעה (סי' רסח סעיף ב).
^ 5. שו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"ג, סי' קה), וע"ע בדעות הפוסקים המובאות ב"ספר הברית" (עמ' קמו-קמט).
^ 6. שו"ע יורה דעה (סי' רסח סעיף א וסעי ג) ושו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"ב סי' קכג) ולא יברכו על הטבילה, משום ספק ברכות להקל, שכן יש לחוש שמא הרב הקונסרבטיבי למד בישיבות והגיור היה כהלכה. אמנם בסברה זו נשתמש רק לחומרא, כבעניין זה, עיין שו"ת "במראה הבזק" ח"א תשובה פד בעניין זה. ועוד יש לצרף לזה דעת הרב נחום אליעזר רבינוביץ, הסובר להקל בשאלה זו - לדעתו ניתן להסתפק בטבילת הבן אפילו שלא בפני בית-דין, אם אמנם ברור שהאם טבלה בשעת הגיור הקונסרבטיבי שעברה, מכיוון שהוחזקה מאז כיהודיה.
^ 7. שו"ע יורה דעה (סי' רסח סעיף ב) ובש"ך (שם סק"ט) שקבלת מצוות בפני בית-דין כשר דווקא היא לעיכובא.
^ 8. על פי המלצת הראשון לציון הרב מרדכי אליהו.
^ 9. שו"ת "אגרות משה" (אבן העזר ח"ב סי' ה), שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה פה, כט במהדורה הראשונה). ועיין לעיל תשובה צד.