בשנים האחרונות עקב מעבר של רבים במשק לשבוע עבודה בן חמישה ימים, ישנם רבים העורכים סעודות משפחתיות ביום שישי. נשאלת השאלה, האם מותר הדבר, או שמא יש בכך פגיעה בכבוד שבת?
בגמרא (גיטין לח עמוד ב) נאמר: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתא בשבתא ואחת קבעה סעודתא בערב שבת, ושתיהן נעקרו"
רש"י (ד"ה בערב שבת) ביאר בפירושו השני שמדובר על סעודות שהיו עושים בערב שבת, ויש בכך איסור משום שיש חשש שהאדם ייכנס בלי תאווה לשבת, וכך יימנע מכבוד השבת.
רשב"א הקשה (ד"ה ואחת קבעה) שבגמרא בפסחים (צט, ב) הובאה מחלוקת האם מותר לקבוע סעודה בערב שבת, וההלכה היא כמו הדעה שמתירה לאדם לאכול סעודה ביום שישי עד הלילה?
הרשב"א תירץ שני תירוצים: א. אם זה חד פעמי אכן אין איסור, אבל באופן קבוע אסור לקבוע סעודה בערב שבת. ב. ר"ח - האיסור לקבוע סעודה ביום ששי לא נובע מהאיסור לאכול לפני שבת, אלא איסור שנועד לכך שאנשים לא יתעסקו בסעודה במקום להכין צרכי שבת (ועיין בריטב"א שם שהביא את דבריו באופן קצת שונה).
יתכן שלדעה זו שזה משום הכנת צרכי שבת, בימינו, אם אדם מזמין אוכל ואינו מכין את הסעודה, או שהכין מראש את סעודות השבת ושומר את האוכל במקרר, אין איסור לקבוע סעודה ביום ששי.
רמב"ם (שבת ל, ד) כתב שאסור לקבוע סעודה ומשתה ביום שישי, ולמרות שמותר לאכול בלי קביעות עדיף שלא ירבה בזה, כדי שיהיה לו תאווה בשבת. אך ראב"ד חלק עליו וכתב שהאיסור לקבוע סעודה ביום שישי הוא רק ממנחה, אולם בבוקר אין איסור לקבוע סעודה.
מרכבת המשנה (שם) הביא ירושלמי (כתובות א, א) שאסור לשאת אישה ביום ששי משום כבוד השבת. וביאר שהכוונה היא כדברי ר"ח, שהאיסור הוא מחמת שאדם יתעסק בצרכי שבת ולא יכין את הסעודה.
לדעת הט"ז (א) יש חילוק בין סעודה גדולה שיש בה גם שתיית יין, ובה יש חשש שאדם ישתכר ויימנע מלהכין צרכי שבת, והיא אסורה בכל מקרה, לבין סעודה שאין בה שתיית יין, והיא מותרת אמנם, אך ראוי להימנע שלא לעשותה.
השולחן ערוך (אורח חיים רמט, ב) פסק: אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול, ואפילו היא סעודת אירוסין, מפני כבוד השבת, שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול; וכל היום בכלל האיסור. והעיר עליו הרמ"א: וסעודה שזמנה ערב שבת, כגון ברית מילה או פדיון הבן, מותר, כן נראה לי וכן המנהג פשוט. אמנם של"ה (שבת נר מצוה אות ז) הביא בשם רבו שלא רצה לאכול כלל גם בסעודת ברית בערב שבת, ואמר שלדעתו מותר רק לי' אנשים לאכול.
סיכום: בגמרא מבואר שאסור לקבוע סעודה ביום שישי, ולעומת זאת בגמרא בפסחים מבואר שמותר לאכול סעודה ביום שישי. כמה הסברים יש להלכה: א. באופן קבוע אסור, וחד פעמית מותר. ב. אסור לקבוע סעודה שתגרום לבטל את האדם מלהכין צרכי שבת, ובכלל זה סעודה עם יין שלדעת הט"ז אסורה מטעם זה, ויתכן שבימינו יש להקל כיון שניתן לשמור אוכל וכן להזמין אוכל קנוי. יש דעות המתירות לעשות סעודה עד חצות, אך הם לא הובאו בשולחן ערוך וברמ"א.