- פרשת שבוע ותנ"ך
- בשלח
גליון 210
"זה אלי – ואנווהו , אלוקי אבי – וארוממנהו"
"שירת הים" – פותחת בקריאה ייחודית , שיש בה מידה של התלהבות ואמונה :
משה ובני ישראל – אחר שחוו את הנס הגדול של קריעת ים סוף ושל מפלתם של המצריים פותחים בשירת
1 הודייה אדירה , ופונים בקריאה המכוונת לא-ל המושיע שבשמים אותו הם מכנים בשני כינויים
וכן מתארים
שתי פעולות מעשיות הנגזרות מן היחס אליו.
2 וכך הם דבריהם :"זה אלי – ואנווהו , אלוקי אבי – וארוממנהו"
בפשטות הבנת המלים , הרי הכינוי האחד בלשון 'זה אלי' - משמעותו יחס אישי )היינו: הא-ל שלי( והשני
'אלוהי אבי' פירושו לשון של קבלתה של 'ירושה' כזו העוברת מדור לדור
3
.
4 בסידור עולת ראיה
מפרש ומרחיב מרן הרב זצ"ל את המשתמע ממבטא זה. הוא קובע כי 'המקור לאהבה
ויראה טבעית לקב"ה הוא בהיותו אבינו , הוא עשנו, וכל כוחנו נשפע כל שעה מידו הנדיבה, ובטבע – כל דבר
משתוקק אל מקורו'... ועוד הוא ממשיך : לכן היא מבוטאת )האהבה הטבעית( בשם 'אלי'- המורה על הכח ועל
5 המציאות.
אבל , כידוע המאפיין והמבדיל את האדם הוא דווקא הכח השכלי, יתרון זה - נובע מצד 'ההתבוננות בהנהגת ד'
6 במשפטיו ועלילותיו '
. ואהבה ויראה שכלית זו וודאי שהיא בדרגה עליונה וגבוהה יותר.
7 אלא - ממשיך הרב
כי 'מפני המפריעים הרבים שבעולם הזה- כמעט אי אפשר הוא לאדם שתהיה האהבה הזו
בוערת בלבבו בלי הרף במעלתה העליונה' - אך מאידך האהבה והיראה הטבעית 'ממנה אל יחסר המזג - תמיד'
וקלה היא יותר להשגה.
סיכום הדברים הוא כי רק חיבורם של שני אלו היא חובה תמידית . שהרי מחד - 'זה אלי'- והיא האמונה הבאה
מצד עצמה )באופן הטבעי( ומאידך – אמונה בחינת 'אלוקי אבי' . את שני אלו יש לחזק לטפח ולבנות )'ואנווהו –
לשון נוה, בית ! ( כדי להגיע דרכם ביתר שאת אל תחושת יראת הרוממות, שאין לה סוף. )'וארוממנהו''!(
1
לשון הרשב"ם בפירושו לפסוק ב בפרק טו 'שניהם לשון כיבוד לקב"ה'
2
ספר שמות פרק טו, ב
3
וראו בספר "אורות האמונה" בעמ' 100 )בפירוש 'אלי' – כהכרה עצמית, ואלוקי אבי – ממסורת האבות !(
4
עולת ראיה , חלק א' עמ' רלה
5
וראו שם פירוש האבן עזרא 'זה אלי- תקיפי' ורש"י בפסוק יא 'באילים-בחזקים' ושם בפירוש הספורנו ועוד
6
מרן הרב זצ"ל, שם
7
שם.
משה ובני ישראל – אחר שחוו את הנס הגדול של קריעת ים סוף ושל מפלתם של המצריים פותחים בשירת
1 הודייה אדירה , ופונים בקריאה המכוונת לא-ל המושיע שבשמים אותו הם מכנים בשני כינויים
וכן מתארים
שתי פעולות מעשיות הנגזרות מן היחס אליו.
2 וכך הם דבריהם :"זה אלי – ואנווהו , אלוקי אבי – וארוממנהו"
בפשטות הבנת המלים , הרי הכינוי האחד בלשון 'זה אלי' - משמעותו יחס אישי )היינו: הא-ל שלי( והשני
'אלוהי אבי' פירושו לשון של קבלתה של 'ירושה' כזו העוברת מדור לדור
3
.
4 בסידור עולת ראיה
מפרש ומרחיב מרן הרב זצ"ל את המשתמע ממבטא זה. הוא קובע כי 'המקור לאהבה
ויראה טבעית לקב"ה הוא בהיותו אבינו , הוא עשנו, וכל כוחנו נשפע כל שעה מידו הנדיבה, ובטבע – כל דבר
משתוקק אל מקורו'... ועוד הוא ממשיך : לכן היא מבוטאת )האהבה הטבעית( בשם 'אלי'- המורה על הכח ועל
5 המציאות.
אבל , כידוע המאפיין והמבדיל את האדם הוא דווקא הכח השכלי, יתרון זה - נובע מצד 'ההתבוננות בהנהגת ד'
6 במשפטיו ועלילותיו '
. ואהבה ויראה שכלית זו וודאי שהיא בדרגה עליונה וגבוהה יותר.
7 אלא - ממשיך הרב
כי 'מפני המפריעים הרבים שבעולם הזה- כמעט אי אפשר הוא לאדם שתהיה האהבה הזו
בוערת בלבבו בלי הרף במעלתה העליונה' - אך מאידך האהבה והיראה הטבעית 'ממנה אל יחסר המזג - תמיד'
וקלה היא יותר להשגה.
סיכום הדברים הוא כי רק חיבורם של שני אלו היא חובה תמידית . שהרי מחד - 'זה אלי'- והיא האמונה הבאה
מצד עצמה )באופן הטבעי( ומאידך – אמונה בחינת 'אלוקי אבי' . את שני אלו יש לחזק לטפח ולבנות )'ואנווהו –
לשון נוה, בית ! ( כדי להגיע דרכם ביתר שאת אל תחושת יראת הרוממות, שאין לה סוף. )'וארוממנהו''!(
1
לשון הרשב"ם בפירושו לפסוק ב בפרק טו 'שניהם לשון כיבוד לקב"ה'
2
ספר שמות פרק טו, ב
3
וראו בספר "אורות האמונה" בעמ' 100 )בפירוש 'אלי' – כהכרה עצמית, ואלוקי אבי – ממסורת האבות !(
4
עולת ראיה , חלק א' עמ' רלה
5
וראו שם פירוש האבן עזרא 'זה אלי- תקיפי' ורש"י בפסוק יא 'באילים-בחזקים' ושם בפירוש הספורנו ועוד
6
מרן הרב זצ"ל, שם
7
שם.
מהפרי ועד הגאולה
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
אוצרות בלב הים
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
איך מגדירים כללי מלחמה?