עיקרי ההלכות
א."לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שניים מקרא ואחד תרגום... שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו".
ב.לכתחילה יש לקרוא פעמיים כל פסוק ואחר כך את תרגומו, או לקרוא פעמיים כל פרשייה ואחר כך את תרגומה.
ג.בדיעבד, ניתן לקרוא בלחש עם בעל הקורא בבית הכנסת, ונחשב לשתי קריאות, ואחר כך ישלים התרגום.
ד.ירא שמיים יקרא תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.

א. שניים מקרא ואחד תרגום
במסכת ברכות (ח א) למדנו "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבן שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו" 1 .
ערוך השולחן סובר שתקנה זו היא מיסודו של משה רבינו עליו השלום, שתיקן לישראל לקרוא בתורה בכל שבת ולהתכונן לקריאה על ידי לימוד הפרשה לפני כן.
כתבו האחרונים שטעם התקנה הוא כדי שיהיה כל אחד בקי בתורה. טעם נוסף כתב ערוך השולחן על פי המדרש, שהקב"ה אמר כל פרשה פעמיים בלב ורק אחר כך אמר למשה, וזכר לזה תקנו שניים מקרא ואחד תרגום 2 .

ב. אופן הקריאה
שתי סוגיות באופן הקריאה. כיצד לקרוא ומה לקרוא.
כיצד לקרוא: נחלקו הפוסקים מהי הדרך הנכונה ביותר לקרוא. יש אומרים לקרוא כל פסוק פעמיים ואחר כך תרגומו ויש אומרים לקרוא כל פרשייה (פתוחות וסתומות) פעמיים ואחר כך תרגומה ויש אומרים שניתן לקרוא את כל הפרשה פעמיים ואחר כך את התרגום.
להלכה: לכתחילה יש לקרוא כל פסוק או פרשייה פעמיים. בדיעבד יוצאים ידי חובה גם בקריאת הפרשה כולה ואפילו בקריאה בלחש יחד עם הקורא בתורה בצבור 3 .
מה לקרוא: הראשונים חלוקים באיזה תרגום מדובר בגמרא. השיטה הרווחת היא שתרגום אונקלוס עדיף על כל התרגומים לפי שניתן בסיני. מאידך יש סוברים שהעיקר הוא שהתרגום יהיה מובן לקורא, לכן ניתן לקרוא גם תרגומים לשפות אחרות. שיטה שלישית, היא דעת הסמ"ג והרא"ש הסוברים שהטוב ביותר הוא לקרוא פירוש. וביאר הטור שכוונתם לפירוש רש"י.
למעשה, פסק השו"ע לקרוא תרגום אונקלוס, והוסיף "וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י" 4 .