- שבת ומועדים
- שיחות לעשרה בטבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
תקופות השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אנו נמצאים בחודש טבת, הוא החודש שבו עיקר זמן החורף והקור, ואנו נזכרים במה שנאמר בפרשת נח שה' אמר בליבו שלא יוסיף לקלל את האדמה בעבור האדם. ושם הוא מחלק את תקופות השנה:
נקבעו סדרים לבריאה בלילות בימים בעונות ובתקופות. מה הם הביטויים הללו? איך מתחלקת השנה? מצאנו שתי צורות להסביר את הפסוק הזה:
במסכת בבא מציעא (דף קו ע"ב) נאמר שיש כאן לפנינו שש תקופות בהתאם לשש המילים זרע, קציר, קור, חום, קיץ, חורף, וכך חילקו:
זו היא החלוקה בהתאם לביטוי שמופיע פה בפסוק,
אבל אנחנו מכירים חלוקה פשוטה יותר, לא לשש תקופות אלא לארבע תקופות: תקופת הזרע, הקציר, הקור והחום. אם כן תקופת תשרי נקראת הזרע, תקופת ניסן נקראת הקציר, הקור הוא תקופת טבת, והחום הוא תקופת תמוז. ומה שנאמר קיץ וחורף אמרו חכמים בפרקי דרבי אליעזר, ש"קיץ בעיתו וחורף בעיתו", כלומר, אנחנו נמצאים בארבע תקופות שבשנה.
איך שלא יהיה, לפי החלוקה האחת יקראו לטבת - קור ולפי האחרת - חורף. אם כן אנו נמצאים בעיצומם של ימי הקור והחורף שבהם הלילות ארוכים.
מעניין שבחודש הזה באה הצרה הראשונה לישראל: צום עשרה בטבת, כמו שנאמר ביחזקאל (כד, א):
והסביר המהר"ל מפראג (נצח ישראל פ"ח) שלא במקרה תחילת הצרות בתקופה הקרה ביותר בחורף - בטבת, וסוף כל הצרות בעיצומם של ימי הקיץ בתמוז ובאב. כמו שיש לנו מועדים בתקופות השנה השונות, כך יש מועדים המתאימים לקדושה ויש ימים שאינם מתאימים לקדושה.
הימים המאוזנים של תשרי והימים המאוזנים של ניסן שאז היום והלילה שווים, אלה הם ימים שמסוגלים לקדושה, לכן חודש תשרי עם כל החגים שבו, וניסן - יציאת מצרים - אלה הזמנים המיוחדים לישראל.
אבל ישנם זמנים שכביכול הם נגד ישראל, אלה הם הקטבים הקיצוניים הן מבחינת הקור והן מבחינת החום. מעניין שבקשר לחודש טבת, בזמן שהייתה תקופת עיבור החודש, לא היו שולחים שלוחים לקדש את חודש טבת, כי לא רצו לקבוע את זה, ואמרו, שאם יהיה שלום ואין צרות - לא מתענים.
אם כן טבת מזכיר לנו את תחילת הצרות, ואנחנו, ביום הזה, מתפללים שנגיע לעידן שנוכל לסלק מישראל את הצרות האלו, וגם הזמנים הקיצוניים הקוטביים יהיו מתואמים עם ישראל, כמו שהנביא זכריה (פרק ח, יט) מנחם בנבואתו ואומר:
צום העשירי הכוונה לעשרה בטבת שהוא בחודש העשירי.
יהי רצון שהמועדים הללו שהיו ימי תענית לישראל לחשבון הנפש, נדע להפיק מהם את התועלת לעלות ולהתקדש ולזכות לעידן של "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" ואז נוכל לזכות גם לבניין הבית השלישי במהרה בימינו, אמן.
"עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבּוֹתוּ" (בראשית ח, כב)
נקבעו סדרים לבריאה בלילות בימים בעונות ובתקופות. מה הם הביטויים הללו? איך מתחלקת השנה? מצאנו שתי צורות להסביר את הפסוק הזה:
במסכת בבא מציעא (דף קו ע"ב) נאמר שיש כאן לפנינו שש תקופות בהתאם לשש המילים זרע, קציר, קור, חום, קיץ, חורף, וכך חילקו:
חצי תשרי ומרחשוון וחצי כסלו - תקופת הזריעה
חצי כסלו, טבת וחצי שבט - זהו החורף
חצי שבט, אדר וחצי ניסן - זהו הקור
חצי ניסן ואייר וחצי סיוון - זהו הקציר
חצי סיוון, תמוז וחצי אב - זהו הקיץ
חצי אב, אלול וחצי תשרי - זהו החום.
חצי כסלו, טבת וחצי שבט - זהו החורף
חצי שבט, אדר וחצי ניסן - זהו הקור
חצי ניסן ואייר וחצי סיוון - זהו הקציר
חצי סיוון, תמוז וחצי אב - זהו הקיץ
חצי אב, אלול וחצי תשרי - זהו החום.
זו היא החלוקה בהתאם לביטוי שמופיע פה בפסוק,
אבל אנחנו מכירים חלוקה פשוטה יותר, לא לשש תקופות אלא לארבע תקופות: תקופת הזרע, הקציר, הקור והחום. אם כן תקופת תשרי נקראת הזרע, תקופת ניסן נקראת הקציר, הקור הוא תקופת טבת, והחום הוא תקופת תמוז. ומה שנאמר קיץ וחורף אמרו חכמים בפרקי דרבי אליעזר, ש"קיץ בעיתו וחורף בעיתו", כלומר, אנחנו נמצאים בארבע תקופות שבשנה.
איך שלא יהיה, לפי החלוקה האחת יקראו לטבת - קור ולפי האחרת - חורף. אם כן אנו נמצאים בעיצומם של ימי הקור והחורף שבהם הלילות ארוכים.
מעניין שבחודש הזה באה הצרה הראשונה לישראל: צום עשרה בטבת, כמו שנאמר ביחזקאל (כד, א):
"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם כְּתָוב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".
והסביר המהר"ל מפראג (נצח ישראל פ"ח) שלא במקרה תחילת הצרות בתקופה הקרה ביותר בחורף - בטבת, וסוף כל הצרות בעיצומם של ימי הקיץ בתמוז ובאב. כמו שיש לנו מועדים בתקופות השנה השונות, כך יש מועדים המתאימים לקדושה ויש ימים שאינם מתאימים לקדושה.
הימים המאוזנים של תשרי והימים המאוזנים של ניסן שאז היום והלילה שווים, אלה הם ימים שמסוגלים לקדושה, לכן חודש תשרי עם כל החגים שבו, וניסן - יציאת מצרים - אלה הזמנים המיוחדים לישראל.
אבל ישנם זמנים שכביכול הם נגד ישראל, אלה הם הקטבים הקיצוניים הן מבחינת הקור והן מבחינת החום. מעניין שבקשר לחודש טבת, בזמן שהייתה תקופת עיבור החודש, לא היו שולחים שלוחים לקדש את חודש טבת, כי לא רצו לקבוע את זה, ואמרו, שאם יהיה שלום ואין צרות - לא מתענים.
אם כן טבת מזכיר לנו את תחילת הצרות, ואנחנו, ביום הזה, מתפללים שנגיע לעידן שנוכל לסלק מישראל את הצרות האלו, וגם הזמנים הקיצוניים הקוטביים יהיו מתואמים עם ישראל, כמו שהנביא זכריה (פרק ח, יט) מנחם בנבואתו ואומר:
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".
צום העשירי הכוונה לעשרה בטבת שהוא בחודש העשירי.
יהי רצון שהמועדים הללו שהיו ימי תענית לישראל לחשבון הנפש, נדע להפיק מהם את התועלת לעלות ולהתקדש ולזכות לעידן של "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" ואז נוכל לזכות גם לבניין הבית השלישי במהרה בימינו, אמן.
יהודה ויוסף - שתי דרכים רוחניות
שיחה לפרשת ויגש תשס"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | מוצש"ק ויגש תשס"ג
בין עשרה בטבת לפרשת ויגש
הרב חיים כץ | י"ט כסלו תשפ"ג
עשרה בטבת
שיעור כללי - עשרה בטבת.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' בטבת ה'תשע"ט
ח' בטבת - תרגום התורה ליוונית
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכלוך הקדוש
סינון פסולת בשבת
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
לאן שבים ולמה מתוודים?
אוצרות בלב הים
למה אנחנו ממש דומים לשמן?