בשבת הגדול מתחילים להתכונן לליל הסדר. רבים נוהגים אף לומר את ההגדה.

בליל הסדר יש מצווה מיוחדת מן התורה לעסוק בסיפור יציאת מצרים: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות י"ג, ח). אמנם, בכל יום יש מצווה להזכיר את יציאת מצרים. אם כן, מה מיוחד במצוות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר?

יש מספר דברים מיוחדים בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר: יש לספר בדרך של שאלה ותשובה (וחשוב לשתף את הילדים ולדבר ברמה המתאימה להם); יש לספר לא רק על התוצאה – העובדה שיצאנו ממצרים, אלא גם על התהליך – "עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' א-להינו משם"; יש צורך לספר דרך מצוות החג – "פסח, מצה ומרור" (ר' חיים מבריסק, חידושים על הש"ס, סימן מ'). לדעת הרב סולובייצ'יק (שיעורים לזכר אבא מרי, חלק א', עמוד ב), הדבר המיוחד בלילה זה הוא שהחובה אינה רק לספר ולהזכיר את אשר נעשה, אלא גם להודות על כך.

אולם, יש דבר נוסף המיוחד לליל הסדר, והוא העובדה כי יציאת מצרים הייתה בדיוק בנקודת הזמן הזאת. הרמח"ל (דרך ה', חלק ד, פרק ז, פסקה ו) מבאר כי אירועים בעלי משמעות רבה מטביעים את חותמם על הזמן שהתרחשו בו. באותה נקודת זמן בכל שנה ושנה יופיע שוב השפע הא-לוהי שחולל את האירועים האלה. על כן, בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר אין אנו עוסקים בהיסטוריה – אנו מתחברים להארה שמופיעה כעת.

בלילה הזה בכל שנה כוח החירות בעולם מתעורר: הכוח לחזור לעצמיות הטבעית שלנו, הכוח לתקן עולם במלכות שדי, הכוח לעקור את הרשע מן העולם, והכוח למלא את השליחות המיוחדת של הקב"ה בעולם.

בליל הסדר אנו מנסים להגיע אל החירות הפרטית שלנו. בליל הסדר יש לכל אחד ואחת מאתנו יציאת מצרים – "כאילו הוא יצא ממצרים". יש לנו הזדמנות לנצל את הארת החירות המיוחדת בלילה זה, ולנסות לעבור תהליך של זיכוך ושל הסרת השעבודים והתאוות. בליל הסדר ננסה להיות נאמנים לעצמיות הטהורה והמיוחדת שיש בכל אחד מאיתנו.

סיפור יציאת מצרים בליל הסדר איננו רק זיכרון של אירוע חשוב בהיסטוריה. אין הוא דומה להזכרת יציאת מצרים בכל יום ויום. העיסוק בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר הוא מעשה פעיל ויוצר, המתחבר אל ההארה המיוחדת של הזמן ומכוחה פועל ובונה בנו את החירות הפנימית שלנו.

נתכונן, נכין את הילדים לאירוע ולשינוי, ובע"ה נצליח לצאת לחירות הפנימית שלנו בליל הסדר.