ר' מיכל יכול להגיע לעשירות אם רק יתפלל על כך, אלא שהוא בוחר בעניות. הסיבה לכך נעוצה במשל שהוא מציג. מרכז השמחה בסעודת המלך הוא בת המלך העומדת להתחתן. בת מלך זו נחונה במעלות מיוחדות, כיופי וטוב לב. שמחתה צריכה להיות גם שמחת הממלכה כולה. המלך אביה משתף את הממלכה כולה בשמחתו ובשמחת בתו. הביטוי לשותפות זו הוא הסעודה שהוא עורך לכל אנשי עיר הבירה. דעתו של המלך אינה מתיישבת עד שהוא מעלה על הכתב את כל הטוב שהוא עתיד להרעיף על הבאים לשמוח בשמחתו.

אך הצער הוא גדול; השמחה הושבתה. בת המלך מתה. כל בר דעת מבין שאם בטלה השמחה, בטלה הסעודה. משהושבתה שמחת המלך בשל מות בתו, אין מקום לסעודה שנועדה לבטא את השמחה. ההתפזרות הדמומה של אנשי העיר לביתם מסמלת את השותפות ואת ההבנה שאין שמחה במקום שיש בו עצב.

חסידים מספרים (93)

הרב אריה הנדלר

add_alert

37 - להמשיך ברגל ימין

38 - סעודתה של בת המלך

39 - מי יעלה בהר ה'

טען עוד

המשל של ר' מיכל משקף את דבריהם של רבים מהנביאים ודברי חז"ל, והוא שהמצב הרוחני משתקף בדרך כלל גם במצב הגשמי. נבואות העתיד רצופות תיאורים של שפע עצום שיקיף את העולם כולו. שיפור מצבה של השכינה בעולם עתיד להביא לתיקון גשמי ומוחשי בעולם. כשהשכינה בעולם שרויה בשמחה, כשחיי הרוח בעולם פעילים ומתפקדים, גם הסעודה מוכנה ומתוקנת. העולם בנוי על איזון עדין של הרמוניה פנימית. שמחת העולם נובעת ממצבם הטוב של חיי הרוח.

כשאסון קורה לבת המלך מושבתת שמחת העולם. כשהדבר החשוב בעולם, חיי הרוח, לוקה בחסר, אין מקום לשמחה אחרת. שוב מזדקרות לעינינו נבואות החורבן הקושרות בין הנפילה המוסרית והרוחנית, לבין הנפילה הכלכלית, העוני הנורא וממילא אובדן הסעודה.

אך יש אנשים שאינם מבינים את המשמעות של הנפילה הגשמית. הם מתרכזים בבעיה החיצונית של העדר השפע, של השבתת הסעודה, ואינם נותנים את דעתם לבעיה המהותית יותר, שהיא מות בת המלך. יש אנשים המתמקדים בפתרון הבעיות החומריות של חייהם, ואינם נותנים את לבם לעובדה שאם קיימות בעיות והסעודה מושבתת, הדבר צריך ללמד אותנו משהו עמוק יותר על מצבה של בת המלך.

הסוחר שואל את ר' מיכל מדוע איננו מתפלל על עושר. ר' מיכל יודע שכשיש עניות בעולם, אין זו עניות גשמית גרידא. אפשר להתפלל ולבקש להפסיק את העניות, אבל האמת היא שמה שצריכים להתפלל עליו הוא בת המלך. העניות היא רק ביטוי לחולי עמוק יותר, מצבם הירוד של חיי הרוח בעולם, מצבה הירוד של התגלות כבוד ה' בעולם.

התפילה צריכה להיות על השכינה ולא על חסרון הכסף. גדולי הצדיקים היו מתפללים על גלות השכינה ולא על צרותיהם הפרטיות, משום שידעו שצרות פרטיות נובעות ממצבה של בת המלך, ממצבם של חיי הרוח של הכלל והפרט. אין טעם לבטל את הסימפטום, כל עוד המחלה איננה מטופלת.

זוהי הדרך בה דרשו החסידים את הפסוק "ימלא ה' כל משאלותיך". ההבנה הפשוטה של הפסוק מדברת על תפילה וברכה שה' ימלא את כל שחסר לאדם; אולם חסידים קראו את הפסוק בדרך אחרת. המצב הקשה החסרונות הרבים הבאים על בני האדם מעידים על כך שאין השם שלם ואין הכיסא שלם – הם מעידים על מצב רוחני קשה. התפילה צריכה להיות למילוי השם, להשלמת חסרון השכינה, וממילא תתוקן גם הסעודה הפרטית. ימלא ה', כלומר שיתמלא השם – זה כל משאלותיך, כלומר כל בקשותיך וציפיותיך יהיו שיתמלא השם, שתתוקן הופעת ה' בעולם.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.