- מדורים
- קרוב אליך
גליון מס 140
מה מיוחד באלול?
מה מיוחד באלול?
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ושורשו באותם ארבעים יום בהם היה משה רבנו על ההר לקבל את הלוחות השניים. על ימים אלה אומר הכתוב "כימים הראשונים", ודרשו חז"ל – מה ראשונים ברצון, אף אחרונים ברצון. כלומר, שלאחר שהקדוש ברוך הוא הורה למשה לכתוב את הלוחות השניים הוא התרצה, והאהבה חזרה למקומה.
בימים הללו יש שעת רצון מיוחדת, דרגתם של בעלי תשובה שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במחיצתם. זהו הזמן בו נשמות ישראל מתעוררות לשוב מכל עוונותיהן אל אביהן שבשמיים, ומקיימות בעצמן את הפסוק "אני לדודי". ומתוך כך הן זוכות לאור הגדול של "דודי לי".
לפעמים אני מקבל על עצמי איזו הנהגה טובה או הידור מצווה, ועם הזמן זה נהיה כבד ומעיק. איך יודעים מתי זה קושי שצריך להתגבר עליו ומתי צריך להרפות?
ראשית, יש כאן מעין נדר שאולי צריך התרה כמנהג טוב, ועל כך יש לשאול רב.

לעיקר השאלה, זוהי שאלה יסודית מאוד בעבודת ה'. שמעתי פעם ששאלו את הרבי מלובביץ' את אותה שאלה בדיוק. תשובתו היתה, שתלוי מה הציור שיש לנו לגבי תוצאות המאמץ.
נגיד שנתאמץ ונצליח, האם נשמח? אם הציור של ההצלחה ממלא אותנו שמחה וחיוניות בהתאמה פנימית לדרך שעשינו – סימן שאנו צריכים להתגבר ולהיאבק, עד שנצליח לסגל לעצמנו את המנהג הטוב הזה. ואם אותו הידור או מעשה טוב שרצינו מצטייר בעינינו כמעמסה וכעניין שאינו מחיה ומרומם אותנו אלא נוטל מאיתנו כוחות, אזי גם אם נצליח – כנראה שזה סימן שהקדוש ברוך הוא חפץ שנעבוד אותו בכל לב ונפש בעניינים אחרים.
האם חשוב להשתמש דווקא בתאריך עברי?
בוודאי. ראשית, התאריך העברי מזכיר לנו את ההיסטוריה האלוקית של העולם, שמתחילה מבריאת העולם שהיתה לפני חמשת אלפים, שבע מאות שבעים ושש (ועוד מעט ושבע) שנה. כשיהודי חי מתוך קישור להנהגה האלוקית את העולמות, הוא דבק לא רק בהנהגה שלאחר בריאת העולם אלא באלוקות הנשגבה עד בלי די. בזיכרון התאריך אנו מתקשרים אל הבורא יתברך.
לבד מזאת, התאריך הכללי הוא תאריך ששייך לעולם הנוצרי, שהלך בדרך של עבודה זרה, רדף את ישראל ושפך דמם כמים. ומלבד הצד ההלכתי שיש האוסרים להשתמש בו מפני עבודה זרה, הנשמה היהודית הטבעית מבקשת את טהרתה ולא חלילה את טומאת הספירה הנוצרית.
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ושורשו באותם ארבעים יום בהם היה משה רבנו על ההר לקבל את הלוחות השניים. על ימים אלה אומר הכתוב "כימים הראשונים", ודרשו חז"ל – מה ראשונים ברצון, אף אחרונים ברצון. כלומר, שלאחר שהקדוש ברוך הוא הורה למשה לכתוב את הלוחות השניים הוא התרצה, והאהבה חזרה למקומה.
בימים הללו יש שעת רצון מיוחדת, דרגתם של בעלי תשובה שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במחיצתם. זהו הזמן בו נשמות ישראל מתעוררות לשוב מכל עוונותיהן אל אביהן שבשמיים, ומקיימות בעצמן את הפסוק "אני לדודי". ומתוך כך הן זוכות לאור הגדול של "דודי לי".
לפעמים אני מקבל על עצמי איזו הנהגה טובה או הידור מצווה, ועם הזמן זה נהיה כבד ומעיק. איך יודעים מתי זה קושי שצריך להתגבר עליו ומתי צריך להרפות?
ראשית, יש כאן מעין נדר שאולי צריך התרה כמנהג טוב, ועל כך יש לשאול רב.

קרוב אליך (534)
הרב נחמיה וילהלם
229 - זמן השראה
230 - מה מיוחד באלול?
231 - המפקד התאילנדי
טען עוד
נגיד שנתאמץ ונצליח, האם נשמח? אם הציור של ההצלחה ממלא אותנו שמחה וחיוניות בהתאמה פנימית לדרך שעשינו – סימן שאנו צריכים להתגבר ולהיאבק, עד שנצליח לסגל לעצמנו את המנהג הטוב הזה. ואם אותו הידור או מעשה טוב שרצינו מצטייר בעינינו כמעמסה וכעניין שאינו מחיה ומרומם אותנו אלא נוטל מאיתנו כוחות, אזי גם אם נצליח – כנראה שזה סימן שהקדוש ברוך הוא חפץ שנעבוד אותו בכל לב ונפש בעניינים אחרים.
האם חשוב להשתמש דווקא בתאריך עברי?
בוודאי. ראשית, התאריך העברי מזכיר לנו את ההיסטוריה האלוקית של העולם, שמתחילה מבריאת העולם שהיתה לפני חמשת אלפים, שבע מאות שבעים ושש (ועוד מעט ושבע) שנה. כשיהודי חי מתוך קישור להנהגה האלוקית את העולמות, הוא דבק לא רק בהנהגה שלאחר בריאת העולם אלא באלוקות הנשגבה עד בלי די. בזיכרון התאריך אנו מתקשרים אל הבורא יתברך.
לבד מזאת, התאריך הכללי הוא תאריך ששייך לעולם הנוצרי, שהלך בדרך של עבודה זרה, רדף את ישראל ושפך דמם כמים. ומלבד הצד ההלכתי שיש האוסרים להשתמש בו מפני עבודה זרה, הנשמה היהודית הטבעית מבקשת את טהרתה ולא חלילה את טומאת הספירה הנוצרית.

קרוב אליך פרשת מקץ תשפ"ג
גליון מספר 447
רבנים שונים | כסלו תשפ"ג

קרוב אליך פרשת ויצא תשפ"ג
גליון מספר 444
רבנים שונים | ח כסלו תשפ"ג

קרוב אליך סוכות תשפ"ג
גליון 347
רבנים שונים | תשרי תשפ"ג

ושיתהפך העולם!
גליון מס 165
איתיאל גלעדי | אדר תשע"ז

הרב יהושע שפירא
ראש ישיבת רמן גן.
מעלת מצוות המגיד - הגדה של פסח
ט' ניסן תשפ"א
קלותה של תשובה
מבט חדש שמלמדנו מדרש קהלת
ה' תשרי תשע"ד
מבט חדש על ימי התשובה - ראש השנה ויום הכיפורים
מתוך קרבת ה' אליהו נולדת סליחתנו וכפרתנו
ה' תשרי תשע"ד
ה' מסיני בא
מתוך לימוד ליל הושענא רבה בישיבת רמת גן תשע"ב
כ' תשרי תשע"ב
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
בדיקת קורונה בשבת
למה צריך את ארץ ישראל?
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות שטיפת כלים בשבת
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הלכות בדיקת חמץ
פרק ד
הרב אליעזר מלמד | תשפ
מנהג איסור קטניות
פרק ט
הרב אליעזר מלמד | תשפ
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
הלכות בדיקת חמץ
פרק ד
הרב אליעזר מלמד | תשפ
הגדה של פסח - מגיד
עולת ראי"ה פסח - שיעור 7
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - המשך "ורחץ"
עולת ראי"ה פסח - שיעור 5
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - יחץ
עולת ראי"ה פסח - שיעור 6
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ו אדר תשפ"ג
