מאז הפיגוע במומביי, בו נרצחו השלוחים היקרים הרב גבי ורבקי הולצברג וכמה מאורחיהם הי״ד, פנינו לרשויות בתאילנד וביקשנו לחזק את הביטחון בבתי חב"ד בתאילנד. לאחר מאמצים הצלחנו לקבל שוטרים מקומיים שישבו באופן קבוע בבתי חב"ד, ועם הזמן הוספנו גם מאבטחים ישראלים.
מאז שיש שוטרים בבית חב"ד, מגיעים מפעם לפעם גם מפקדים תאילנדים לבקר ולראות שהכל בסדר. יום אחד נכנס לבית חב"ד בבנגקוק מפקד בכיר עם הרבה עיטורים וביקש לדבר איתי. ניגשתי אליו והוא שאל אותי: ״אתה זוכר אותי?״. האמת היא שלא זכרתי, אז הוא אמר לי: "אני אזכיר לך. לפני כמה שנים הייתי שוטר פשוט ובאתי עם עוד שוטרים לאבטח את האירוע הגדול של פסח. בסיום האירוע ניגשת אלי ונתת לי בקבוק יין מישראל, ומאוד ריגש אותי שחשבת גם על השוטרים הזוטרים. עכשיו מוניתי להיות המפקד של כל משטרת הקאוסן, שאחראית על כל האזור שאתם נמצאים בו. באתי לומר לך שתרגיש בנוח לפנות אליי בכל דבר שתצטרך, ואשמח לעזור".
מאז הוא סייע לנו בשחרור אסירים שנעצרו על דברים קטנים, ובעוד כל מיני קשרים שהיינו צריכים.
השבוע ביקרתי בארץ, ובדיוק אז נכנס לבית חב"ד מפקד שחיפש אותי. הוא הציג את עצמו בתור המפקד האחראי על הלוחמה בטרור של תאילנד. הבחורים שמחליפים אותי סיפרו לו שאני לא נמצא. תוך כדי שיחה אחד הבחורים אמר לו שהוא לא נראה לגמרי תאילנדי. המפקד ענה לו: "כן, אמא שלי אמריקאית ורק אבא שלי תאילנדי". עוד כמה דקות של שיחה גילו שאמא שלו יהודיה... מיד הביאו תפילין וסייעו לו להניח תפילין לראשונה בחייו, בגיל ארבעים וחמש.
מאוחר יותר הוא כתב לנו הודעה: ״הביקור היום היה ממש מיוחד בשבילי, הבחור הצעיר עשה איתי משהו שחיכיתי לו שלושים ושתיים שנים. אף פעם לא היתה לי הזדמנות, וסוף סוף עשיתי בר־מצווה! כל חיי הרגשתי שמשהו חסר לי והנה, בסוף זה הגיע״.
אני מאמין שאנחנו רק בתחילת הקשר עם המפקד הזה, וההמשך יבוא...