כח הראיה – כח פועל
הנושא הראשון שעוסקת בו מסכת בבא בתרא, בסוגית "היזק ראיה", הוא כח הראיה. בסוגיא זו אנו למדים על כך שכדי למנוע מבט של עין רעה בין שכנים, חייבו חכמים את השכנים לבנות מחיצה ביניהם.

כוח גדול ניתן לעין. כאשר אדם מסתכל על דבר – אין זו הבטה סתמית, יש לה משמעות, והבטה זו פועלת במציאות. ביטוי לכך קיים גם בעולם ההלכה - יש אומרים שהבטה בחפץ של הפקר קונה אותו 1 .

בכוח הראיה טמון גם כוח של הנהגה, כדברי הפסוק " אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" 2 . יש השגחה אלוקית מיוחדת על ארץ ישראל, והיא באה לידי ביטוי ב"עיני ה' אלוקיך". גם המנהיגות התורנית של עם ישראל נקראת בתורה "עיני העדה" 3 .

כאשר הנביא יחזקאל מנבא על חורבן בית המקדש הוא אומר "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ" 4 . בית המקדש הוא מקור כל השפע לכל העולם, והוא נקרא בפסוק "מחמד עיניכם".

עין רעה
עין טובה פועלת לטוב ומגדילה אותו, וכך גם להיפך - עין רעה פועלת ומזיקה לרעה. הגמרא 5 מביאה את דברי רב "והסיר ה' ממך כל חולי – זה עין הרע", ומספרת שרב הלך בבית קברות ואמר שתשעים ותשעה מהנפטרים נפטרו מהעולם כתוצאה מעין רעה, ואחד בדרך העולם. משמעות הדבר היא שיש כח לעין לפגוע ולהזיק, ואדם שמסתכל בעין רעה על המציאות, בביקורת ובשנאה, הינו מזיק. ביטוי הלכתי לכך קיים בדברי חז"ל בסוגייתנו, שאסור לאדם להסתכל על שדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה 6 . חכמים חששו שבהסתכלות זו תהיה מעורבת גם קנאה, וכך היא יכולה להרוס את היבול, כפשוטו.

עין רעה פוגעת אינה פוגעת רק באחרים, אלא בראש ובראשונה באדם עצמו, כדברי חז"ל "עין רעה ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים את האדם מן העולם" 7 - עין הרע מוציאה את האדם מצלילותו. עוד אמרו חכמים ש"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" 8 .

במובן מסויים, העין פועלת אף יותר מכח המעשה של האדם. היא יכולה לגרום נזקים גדולים, והדבר כמובן נכון גם לצד החיובי – היא פועלת לטובה יותר ממעשים, כי "גדולה מידה טובה ממידת פורענות" 9 .

עין טובה
כאשר אנו מדברים על כח הראיה, הכוונה היא גם לצד הראייתי החומרי הפשוט, וגם לכח הראיה הפנימית, כח הההתבוננות וההסתכלות.

במסכת אבות 10 מובאת שאלתו של רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, ותשובותיהם:

ר' יוחנן שואל 'איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם?' כמובן שאין מחלוקת בין החכמים שכל הדרכים טובות. השאלה היא מהי המידה הטובה, שהיא שורש המידות כולם. ר' אליעזר בן הורקנוס אומר - עין טובה, ר' אלעזר בן ערך אומר - לב טוב, ואומר על כך ר' יוחנן בן זכאי שאכן לב טוב כולל את כל המידות. אולם, יש צד של אמת גם בדבריו של ר' אליעזר, שעין טובה היא מבחינה מסויימת שורש המידות הטובות, ותחילה נשאל - מה בין עין טובה לבין לב טוב?

עין טובה - עניינה שאדם שמח בטובם של אחרים, הוא שמח בכל דבר טוב שיש להם. לב טוב – עניינו שאדם אוהב להיטיב. שתי המידות קשורות זו בזו, מי ששמח בטובם של אחרים גם רוצה להיטיב להם, ומי שאוהב להיטיב גם שמח בטוב שיש להם, אך ההבדל הוא מהו השורש של הכל, ולכל מידה יש דגש מיוחד. בעל העין הטובה שמח בעצם העובדה שלשני טוב, וזאת גם אם הטובה הגיעה ממקום אחר, והיא בכלל לא קשורה אליו. לדעת ר' אליעזר בן הורקנוס עין טובה היא שורש כל המידות הטובות, וכך גם להיפך – כאשר אדם מסתכל בבקורתיות ועינו רעה בשל אחרים, זהו שורש כל הקלקולים. כך אנו למדים גם בדין היזק ראיה, שעצם ההסתכלות בגינתו של האחר יש בה דבר רע, פגיעה בפרטיות של השני, וכדי למנוע זאת באו דיני עשיית מחיצות.

ראיית דברי קדושה
הראיה החיובית פועלת כמובן גם על האדם הרואה, לא רק על אחרים. הקב"ה מבטיח למשה רבינו שאמנם הוא לא יכנס לארץ ישראל, אבל הוא מראה לו את כל הארץ, ועצם הראיה של ארץ ישראל היא מעלה גדולה מאוד. זכות זו ניתנת למשה, לעומת המרגלים שלא רק שלא יכנסו לארץ ישראל, אלא גם לא יראו אותה. כל ראיה של דבר טוב בקדושה מקדשת את האדם. הסתכלות בספר תורה בשעת הגבהתו - פועלת על האדם לטובה. זהו כל עניין מצוות הראיה בירושלים, לראות ולהיראות. גם היום, אין ספק שכאשר יהודי עולה לירושלים למקום הכותל ורואה את מקום המקדש - ראיה זו ממשיכה קדושה. כמובן, עוצמת ההשפעה של הראיה תלויה גם במידת כוונתו והבנתו את ערך המקום וקדושת המקום. ההסתכלות במקום המקדש הינה הסתכלות של התחברות פנימית.

"טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל" 11 . מי שיש לו עין טובה הריהו ראוי לברכה, הוא ממשיך שפע, לו נותנים כוס של ברכה לברך, כי הוא ממשיך את הברכה על כולם 12 .

---