העסק מסתבך

בסוף פרשת בראשית ה' מתעצב אל לבו ומביע חרטה על בריאת האדם. ה' מתכנן למחות את כל הבריאה "מאדם עד בהמה... כי נחמתי כי עשיתים". אם אין בני אדם שאפשר לבנות אתם אז לא יהיה מי שיעשה כאן דירה לה' בתחתונים וכל הבריאה מיותרת.
האדם נברא עם כוח עצום שניתן רק לו, כוח הבחירה. בכוח זה דומה האדם לבוראו: "בצלם אלוקים ברא אותו". בבחירתו בטוב נעלה האדם מעל המלאכים, ובבחירתו ברע גרוע הוא מן היתושים. מטרתו של כוח הישות העצמאית היא שבתוך ה"תחתונים" האלו, תהיה לאדם האפשרות להתדרדר ולהיות התחתון ביותר מתוך גאוות העצמאות שתפיל אותו עד עפר. אם למרות האפשרות הזאת יבחר האדם להתבטל אל ה', הוא יחשוף בכך את הכוחות העצומים והאלוקיים שלו ויעבור אל הצד המואר של הבחירה החופשית והישות העצמאית. רק כך תיעשה דירה לה' ממש בתחתונים ממש. פלא פלאים. דווקא יכולת הבחירה ברע נותנת את המשמעות לבחירה בטוב.
אז המטרה היא כמובן שהאדם יבחר בטוב. אבל האדם הסתבך מהר ובחר ברע, והקדוש ברוך הוא מתחיל להתחרט על התאווה של "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים".
אמון מחודש
בפרשת נח חוזר בו הקדוש ברוך הוא מכך שהוא חזר בו... ומחדש את האמון בעולם ואף מקבע אותו על ידי כריתת ברית. בתחילה חזרה חלקית. העולם יימחה אבל לא יבוטל אלא ייבנה מחדש על בסיס העולם הקודם. ה' משאיר איש צדיק אחד ודוגמית מכל מין מהבהמות והחיות בשביל שיהיה תשתית לעולם שאחרי המבול, והוא יתברך מנקה את העולם בניקיון אחד גדול וקשה מדברים גסים במיוחד שבני האדם הגיעו אליהם בבחירתם ברע. בסופו של תהליך כורת ה' ברית עם העולם שלא יהיה יותר מבול. ה' מחליט לתת שוב אמון ולא לוותר על מימוש החזון שמהתחתונים האלו סוף כל סוף תיבנה דירה.
זיכרון כריתת הברית עם העולם בימי נח הוא הזיכרון הראשון שאנו מזכירים בברכת זיכרונות של מוסף של ראש השנה. כשכל העולם עומד למשפט אנחנו מזכירים לקדוש ברוך הוא שהוא רוצה את העולם הזה וחפץ בו ובנו.

קרוב אליך (551)

הרב נחמיה וילהלם

add_alert

265 - להאיר את העולם

266 - העסק מסתבך

267 - די עם התירוצים!

טען עוד

סיבה מתהפכת
ומעניין – אותה הסיבה שהביאה למבול הובילה להחלטה ההפוכה, שלא יהיה יותר מבול!
בסוף פרשת בראשית (ו,ה): "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע" ולכן "אמחה את האדם" (ו,ז). ובנח (ח,כא): "ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו". הקדוש ברוך הוא אומר לעצמו, אני הרי כך בראתי אותו ואת זה רציתי... אז מה לי להלין על כך שהוא בוחר ברע? אעניש אותו נקודתית וגם זה למענו אבל לא אבטל את כל העסק, כי ככה זה בתחתונים האמיתיים שבהם אני מתאווה לדירה.
ומעכשיו תאוות הקדוש ברוך הוא לדירה בתחתונים מקבלת צורה לא פשוטה. התחתונים הנבראים הם כל כך אמיתיים עד שהם מצליחים להכעיס את בוראם ובכל זאת, ודווקא משום כך, הם תאוותו להתגלות דווקא במקום נפרד; נפרד עד שמרגיש את עצמו כאילו מציאותו מעצמו.