עיקרי ההלכות
א.עטיפת הטלית קודמת להנחת התפילין משלשה טעמים: תדיר קודם, ציצית שקולה כגד כל המצוות, מעלים בקודש.
ב. צריך להגיע לבית הכנסת מעוטר בטלית ותפילין.
ג. מי שבדרכו מביתו לבית הכנסת עלול לעבור במבואות מטונפים או לראות מראות לא צנועים, יניח תפילין במבואת בית הכנסת. אין מבואה לבית הכנסת- יניח בכניסה וילך למקומו.

א. עטיפת טלית קודמת להנחת תפילין
נחלקו הראשונים האם יש להתעטף בטלית ואח"כ להניח תפילין, או להיפך- להניח תפילין ואח"כ להתעטף בטלית.
להלכה נחלקו השו"ע ורמ"א. לדעת השו"ע- מי שרגיל ללכת עם ציצית (טלית קטן), ילבש ציצית, יניח תפילין ואז יתעטף בטלית. לדעת רמ"א- תמיד יש להקדים את הטלית לתפילין. למעשה- גם הספרדים נוהגים בזה כרמ"א 1 .
ובראשונים נמצאו שלשה טעמים להקדמת הטלית:
א. תדיר ושאינו תדיר-תדיר קודם.
ב. מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות.
ג. מעלים בקודש- מקדושה קלה (ציצית) לקדושה חמורה (תפילין).

ב. עטיפת טלית והנחת תפילין בבית
בספר הזוהר כתובות מעלות גדולות ואזהרות מהן עולה שיש להתעטף בטלית ולהניח תפילין בבית, ולבוא לבית הכנסת מעוטר בטלית ותפילין. והדברים הובאו להלכה בשו"ע.
אלא שמפני קדושת התפילין, יש מצבים שאסור ללכת מעוטר בטלית ותפילין ברחוב.
לכן- המתפלל בהשכמה והדרך מביתו לבית הכנסת נקייה, יתעטף בטלית ויניח תפילין בביתו. המתפלל מאוחר יותר, או שהדרך מביתו לבית הכנסת אינה נקייה (כגון שיש שם מכולת אשפה או צואת כלבים וכדומה), יתעטף בטלית ויניח תפילין במבואת בית הכנסת או בחדר סמוך.
בית כנסת שאין לו מבואה או חדר סמוך- יש להניח את התפילין בכניסה לבית הכנסת ורק אחר כך ללכת למקום הישיבה 2 .