חוזה-מכר הכולל הצמדה חד-כיוונית לדולר וקנסות-פיגורים

שאלה
בחוזה מכירת דירה קיימת (בו אני מייצג את המוכר) נקוב מחיר הדירה בשקלים ובדולרים ("התמורה") על-פי השער היציג ביום עריכת החוזה. התמורה בשקלים משמשת גם לצורכי דווח ותשלום המסים הנלווים למכירה (מסי רכישה, מס שבח וכדו'), והם משולמים על-פי המחיר בשקלים גם אם יפחת שער הדולר לאחר חתימת החוזה.
א. בסעיפי התשלומים המחולקים למועדים שונים בין יום חתימת החוזה ועד מסירת החזקה בנכס (ורישום העברת הבעלות בטאבו) מצוין הסכום בדולרים בלבד, ומוסכם בחוזה כי "הקונה מתחייב לשלם לפי השער היציג של הדולר הידוע והתקף במועד התשלום בפועל - ואשר מתפרסם על ידי בנק ישראל, ועל כל פנים לא יפחת משער הדולר הנקוב בחוזה".
ב. פיגור בתשלום מעבר ל- 7 ימים מהמועד הנקוב בחוזה מחייב את הקונה לשלם קנס פיגורים על-פי מספר ימי הפיגור עד התשלום בפועל, מחושב על-פי השיעור המקובל לגבי משיכות יתר בחשבונות חח"ד (חשבונות עסקיים) בבנק המזרחי.

שו"ת "במראה הבזק" (483)

רבנים שונים

add_alert

263 - קבלת ריבית מכספים

264 - חוזה-מכר הכולל הצמדה חד-כיוונית

265 - קניית חלקת קבורה בארץ ישראל שלא על מנת לקבור בה

טען עוד

השאלות הנשאלות הן:
1. האם בחירת שער דולר של יום החוזה, כאשר הדולר יורד לאחר מכן, מהוה ריבית, והאם עלית שער הדולר לשער גבוה מן הנקוב בחוזה יש בו איסור ריבית?
2. האם הטלת קנס פיגורים במסחר בדרך מקח וממכר יש בו משום הערמת ריבית או שיש דרך לאשרו?
3. האם ניתן על-ידי היתר עסקה כללי לפטור בעיות אלה. במידה וכן, האם יש לציין בכתב בחוזה כי הדבר נעשה על-פי היתר עסקה?

תשובה
1. לפי הרבה דעות מותר לכתוב חוזה שבו ינקבו תשלומי הקונה בשקלים, בצמוד לשערו היציג של הדולר במועדי התשלומים בפועל 1 , ובוודאי שמותר להתנות, שיהיו לפי שער הדולר של יום חתימת החוזה 2 .
אבל אסור להבטיח את השער לטובת המוכר, דהיינו להתנות שהקונה ישלם לפי השער היותר גבוה מבין שער זמן חתימת החוזה ושער זמן התשלום בפועל, אלא אם כן משתמשים בהיתר עיסקא 3 .
2. מותר להטיל קנס חד-פעמי על אי-תשלום במועד 4 , אך אין לקבוע קנס הגדל לפי משך זמן-האיחור מבלי להזדקק להיתר עיסקא 5 .
3. כאמור ניתן לפתור בעיות אלה על-ידי היתר עיסקא 6 , ויש לציין בחוזה שאכן הוא נעשה על פי היתר עיסקא 7 . יש להכין היתר עיסקא ממש, ולא מספיק לכתוב בשטר שהוא נעשה על-פי היתר עיסקא כאשר באמת לא קיים כזה 8 . ניתן לכתוב טופס של היתר עיסקא ולהשאירו במשרד (במגירה, או תלוי על הקיר וכדו') ולציין בשטר שהכל נעשה על פי אותו היתר עיסקא.

_____________________________________________________

1 "תורת ריבית" (פרק יב סעיף ה, ופרק יט סעיף מט).
2 פשוט הוא, דזהו כקביעת מחיר בלתי-משתנה בשקלים.
3 הגר"מ שטרנבוך, "קיצור דיני ריבית המצויים" (פרק ז סעיף ח, מודפס בספר "טעם ריבית"). נימוקו הוא שזה דומה לאיסור הרמ"א (יו"ד סי' קסב סוף סעיף ב) בקרוב לשכר ורחוק מהפסד.
4 שו"ע יו"ד (סי' קעז סעיף יח).
5 שם בסעיף טז (לגבי הלוואה), ומיישמו ב"תורת ריבית" (פרק יב סעיף יח) גם לגבי מקח בנדון דידן.
6 שהרי היתר העיסקא קובע, שאין לראות בתשלומי הקונה הלוואה או הקדמת מעות למוכר, אלא הם בעצם נתינת כסף למוכר כדי שהוא ישקיע אותם עבור הקונה (אלא שלבסוף – אם המוכר לא ישבע על סכום הרווחים, חייב יהיה לתת במקומם את הדירה).
7 "תורת ריבית" (פרק יב סעיף יז).
8 הוראת הגרש"ז אויערבאך.

בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן