דרכה של הגאולה על-פי הגאולה שהייתה בפורים
חכמינו ז"ל אמרו שמזמור כ"ב בתהלים יסדו דוד המלך ע"ה ברוח-הקודש על הגאולה שבימי מרדכי ואסתר: "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד", כמו אילה שקופצת ממקום למקום, כך הייתה הגאולה בימי מרדכי ואסתר, בקפיצה ממצב למצב, מסכנת כליה של עם ישראל כולו, לרווח והצלה.

כדרך השחר העולה מתוך החשכה, כך נגאלו ישראל מתוך עומק החשכה של הגלות לאור גדול של ישועה, אילת השחר. שאם תאמר בלבבך, כיון שלא היה בגאולה זו נס גלוי, שמא היה זה כמנהג העולם, אולי הכל היה מקרה טבעי, לכן בא המזמור ללמדנו ולהזכיר לנו את המהירות הנפלאה של ההתרחשות של המאורעות. כאיילה הקופצת ממקום למקום.

הכל התרחש במהירות: "ויאמר המלך מהרו את המן". "ויאמר המלך מהר קח את הלבוש ואת הסוס". ו"עודם מדברים ויבהילו את המן", הרי כי הכל נעשה במהירות, וזה מורה שרבש"ע אלקי ישראל הוא פעל ועשה את הגאולה הזו. מעומק החשכה, בקפיצה גדולה יצאו ישראל לאור גדול, וליהודים הייתה אורה ושמחה וגו'.

הירושלמי במסכת ברכות אומר:

המהר"ל בהקדמה לספרו "אור חדש" על מגילת אסתר מבאר שכיון שהגאולה היא מאת ד' יתברך, אין הגאולה נעשית בפעם אחת אלא בשלבים, לפי שאי-אפשר לעלות למדרגה העליונה שלה גאולה בפעם אחת. לכן גם דימו אותה לאיילה שהיא מתקדמת בקפיצות במהירות, קפיצה אחר קפיצה. כן הגאולה, מחמת שהיא מתחילה ממצב השפלות של ישראל בגלותן ומגמתה לרום המעלה, מוכרחה היא להיות בהדרגה ואי-אפשר שתהיה בפעם אחת.

אבל מכל-מקום, השלבים באים במהירות זה אחר זה. כך היה בגאולה בימי מרדכי ואסתר, היו כמה שלבים והם נעשו זה אחר זה במהירות ובתוך יום אחד התרחשה כל הגאולה והכל נהפך: "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

הווה אומר שמדברי חכמים אלו ועל-פי ביאור המהר"ל אפשר ללמוד שהגאולה העתידה גם היא יכולה להתרחש במהירות מסחררת שלב אחרי שלב.