- שבת ומועדים
- פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
כיצד תהיה גאולתם של ישראל?
דרכה של הגאולה על-פי הגאולה שהייתה בפורים
חכמינו ז"ל אמרו שמזמור כ"ב בתהלים יסדו דוד המלך ע"ה ברוח-הקודש על הגאולה שבימי מרדכי ואסתר: "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד", כמו אילה שקופצת ממקום למקום, כך הייתה הגאולה בימי מרדכי ואסתר, בקפיצה ממצב למצב, מסכנת כליה של עם ישראל כולו, לרווח והצלה.
כדרך השחר העולה מתוך החשכה, כך נגאלו ישראל מתוך עומק החשכה של הגלות לאור גדול של ישועה, אילת השחר. שאם תאמר בלבבך, כיון שלא היה בגאולה זו נס גלוי, שמא היה זה כמנהג העולם, אולי הכל היה מקרה טבעי, לכן בא המזמור ללמדנו ולהזכיר לנו את המהירות הנפלאה של ההתרחשות של המאורעות. כאיילה הקופצת ממקום למקום.
הכל התרחש במהירות: "ויאמר המלך מהרו את המן". "ויאמר המלך מהר קח את הלבוש ואת הסוס". ו"עודם מדברים ויבהילו את המן", הרי כי הכל נעשה במהירות, וזה מורה שרבש"ע אלקי ישראל הוא פעל ועשה את הגאולה הזו. מעומק החשכה, בקפיצה גדולה יצאו ישראל לאור גדול, וליהודים הייתה אורה ושמחה וגו'.
הירושלמי במסכת ברכות אומר:
המהר"ל בהקדמה לספרו "אור חדש" על מגילת אסתר מבאר שכיון שהגאולה היא מאת ד' יתברך, אין הגאולה נעשית בפעם אחת אלא בשלבים, לפי שאי-אפשר לעלות למדרגה העליונה שלה גאולה בפעם אחת. לכן גם דימו אותה לאיילה שהיא מתקדמת בקפיצות במהירות, קפיצה אחר קפיצה. כן הגאולה, מחמת שהיא מתחילה ממצב השפלות של ישראל בגלותן ומגמתה לרום המעלה, מוכרחה היא להיות בהדרגה ואי-אפשר שתהיה בפעם אחת.
אבל מכל-מקום, השלבים באים במהירות זה אחר זה. כך היה בגאולה בימי מרדכי ואסתר, היו כמה שלבים והם נעשו זה אחר זה במהירות ובתוך יום אחד התרחשה כל הגאולה והכל נהפך: "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
הווה אומר שמדברי חכמים אלו ועל-פי ביאור המהר"ל אפשר ללמוד שהגאולה העתידה גם היא יכולה להתרחש במהירות מסחררת שלב אחרי שלב.
חכמינו ז"ל אמרו שמזמור כ"ב בתהלים יסדו דוד המלך ע"ה ברוח-הקודש על הגאולה שבימי מרדכי ואסתר: "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד", כמו אילה שקופצת ממקום למקום, כך הייתה הגאולה בימי מרדכי ואסתר, בקפיצה ממצב למצב, מסכנת כליה של עם ישראל כולו, לרווח והצלה.
כדרך השחר העולה מתוך החשכה, כך נגאלו ישראל מתוך עומק החשכה של הגלות לאור גדול של ישועה, אילת השחר. שאם תאמר בלבבך, כיון שלא היה בגאולה זו נס גלוי, שמא היה זה כמנהג העולם, אולי הכל היה מקרה טבעי, לכן בא המזמור ללמדנו ולהזכיר לנו את המהירות הנפלאה של ההתרחשות של המאורעות. כאיילה הקופצת ממקום למקום.
הכל התרחש במהירות: "ויאמר המלך מהרו את המן". "ויאמר המלך מהר קח את הלבוש ואת הסוס". ו"עודם מדברים ויבהילו את המן", הרי כי הכל נעשה במהירות, וזה מורה שרבש"ע אלקי ישראל הוא פעל ועשה את הגאולה הזו. מעומק החשכה, בקפיצה גדולה יצאו ישראל לאור גדול, וליהודים הייתה אורה ושמחה וגו'.
הירושלמי במסכת ברכות אומר:
ר' חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו אילת השחר. אמר לו ר' חייא: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. כמו שכתוב: 'כי אשב בחֹשך ד' אור לי'. כך בתחילה - 'ומרדכי יושב בשער המלך', ואחר-כך 'ויקח המן את הלבוש ואת הסוס', ואחר-כך 'וישב מרדכי אל שער המלך' ואחר-כך 'ומרדכי יצא מלפני המלך במלבוש מלכות', ואחר-כך 'וליהודים הייתה אורה ושמחה'.
המהר"ל בהקדמה לספרו "אור חדש" על מגילת אסתר מבאר שכיון שהגאולה היא מאת ד' יתברך, אין הגאולה נעשית בפעם אחת אלא בשלבים, לפי שאי-אפשר לעלות למדרגה העליונה שלה גאולה בפעם אחת. לכן גם דימו אותה לאיילה שהיא מתקדמת בקפיצות במהירות, קפיצה אחר קפיצה. כן הגאולה, מחמת שהיא מתחילה ממצב השפלות של ישראל בגלותן ומגמתה לרום המעלה, מוכרחה היא להיות בהדרגה ואי-אפשר שתהיה בפעם אחת.
אבל מכל-מקום, השלבים באים במהירות זה אחר זה. כך היה בגאולה בימי מרדכי ואסתר, היו כמה שלבים והם נעשו זה אחר זה במהירות ובתוך יום אחד התרחשה כל הגאולה והכל נהפך: "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
הווה אומר שמדברי חכמים אלו ועל-פי ביאור המהר"ל אפשר ללמוד שהגאולה העתידה גם היא יכולה להתרחש במהירות מסחררת שלב אחרי שלב.
נס פורים והניסים בדורנו
הרב מרדכי גרינברג | ט' אדר תשפ"א

"נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים וְעָמֹד עַל נַפְשָׁם"
הרב יוסף כרמל | אדר ב תשס"ח
הישועה שבפורים
הרב ש. יוסף וייצן | י"א אדר ב' ה'תשפ"ב
קריאת המגילה בשכונות ירושלים
פרק כב
הרב יהודה זולדן | כא אדר א תשס"ח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
עם ישראל לא נשבר
לנתיבות ישראל - מאמר "גאון עוזנו''
ג' חשוון תשפ"ג
כהנים ולווים - אהבה ויראה
שיחת מוצ"ש פרשת קרח תשפ"ב
כ"ו סיוון התשפ"ב
האם מותר לפנות למקובלים?
תיקון ימי השובבי"ם
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
דיני קדימה בברכות
עירוב תבשילין
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות נתינה בפורים
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
כללי הלכות הגעלת כלים
פרק י
הרב אליעזר מלמד | תשפ
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הכשרת המטבח לפסח
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשפ
