השילוב הלא ראוי

אסור לנו להשלים
הרב דוב ליאור רבה של קרית ארבע - חברון
פקודת הרמטכ"ל שילוב מגדרי
1. איך קורה שתופעה כזאת מתרחשת היום?
תשובה: המאבק נגד קדושת מחנה ישראל נמשך מקום המדינה ועד היום. אז דיברו עם בן גוריון והוא הבין את הצורך לאפשר תנאים כדי שבחור דתי יוכל להשתלב בכל היחידות המבצעיות ולשמור על חיי תורה ומצוות גם במסגרת הצבאית. אלה שנלחמו בזה ממשיכים את מגמתם והדבר התדרדר כיום עד כדי כך שרוצים לעשות פלוגות מעורבות בצבא. זה אסור חד משמעית על פי ההלכה ואסור לנו להשלים עם דבר כזה בשום אופן.
2. מה עלינו לעשות כדי לעצור זאת? קול זעקה? פגישת רבנים עם הרמטכ"ל? האם חסרה לנו היום דמותו של הרב גורן? או שבמציאות הנוכחית הזעקה לא רלוונטית כי לא תשמע, איש לא ישתכנע? כפי שלא זועקים על חילול שבת, ועלינו להתרכז רק בדרך ההסברה וההשפעה בהפצת יהדות?

קרוב אליך (551)

הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל

add_alert

339 - ושיתהפך העולם!

340 - השילוב הלא ראוי

341 - פאזל קרוע

טען עוד

תשובה: תמיד חשוב למחות ולזעוק ולהתריע וגם להתפלל כלפי שמיא, ולא לחשוב שאין סיכוי שזה יעזור. גם בבחינת "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". למעשה אני מציע שתהיה פגישה בין הרבנים לשר הביטחון ולרמטכ"ל בה נסביר ונציג את עמדתנו הברורה וכן לצרף אליה מומחים בענייני צבא שיציגו שזו לא רק בעיה הלכתית, אלא גם מבחינה מבצעית, שילוב בנות פוגע בכושר של צבא ישראל בעמידה מול האויבים. ודאי שדמותו של הרב גורן חסרה, אך כל דור עושה בהתאם ליכולתו.
3. במידה והמאמצים לא יניבו פרי, מהו הקו האדום בו יורה הרב לתלמידיו שלא להתגייס?
תשובה: בשלב זה אינני רוצה להתייחס לצעדים שננקוט בהמשך, אולם ודאי שאם מאמצים אלו לא יניבו פרי יהיה צורך לנקוט באמצעים נוספים.
"גיוס בנות דתיות לצה"ל"
5. האם האיסור לבת להתגייס הוא הלכתי או נובע מהשקפת עולם?
תשובה: במציאות הנוכחית, בגלל פריצת גדרי הצניעות בצבא, קשה מאוד לבת לשרת באוירה כזו מבלי שתיפגע קשה מאוד לשמור על גדרי הצניעות ועל כבודה של בת ישראל במציאות הזאת. ולכן נוכח המצב הזה אין לבנות דתיות להתגייס. וזו בעיה הלכתית.
6. איך מחנכים למחויבות להלכה, במובן של ציות לרבנים גם בנושאים הנובעים גם מהשקפת עולם וראיית המרחב הציבורי, וכיצד ניתן למתן ולשפר את התופעה הזו?
תשובה: אין פתרון קסם לשאלה זו. מחנכי הבנות צריכים להסביר לבנות שבנסיבות הקיימות שמירת קדושת המחנה חשובה ביותר, והבת יכולה לתרום למען עם ישראל במסגרות נוספות ולאו דווקא במסגרת הצבאית.

התכחשות אגרסיבית
הרב אורי שרקי מכון מאיר
1. הדתיים מתמסרים אבל שוב ושוב מקבלים יריקה בפרצוף. מה קורה פה?
יש מלחמת אג'נדות בחברה הישראלית. אסור לצבא לקדם נושאים שטרם הוכרעו בחברה, אך טרם הופנם שהדבר אסור. כמו כן קיים חשש של השתלטות האג'נדה הדתית על כלל הצבא. זה אמנם לא נכון, כי אין כוונה כזאת, כמו שאין זה ראוי שהאג'נדה הפמיניסטית תיכפה על כלל הלוחמים. כמו כן שכחו שמי שמוכן למסור את נפשו למען האומה ראוי להיות מקובעי סדר היום הערכי גם אם לא הבלעדי. עם הזמן זה יופנם על ידי דברי חכמים שבנחת נשמעים.
2. האם בתנאים של היום הוגן או לא הוגן להשוות את תפקוד הרבנים אל מול דמותו האמיצה של הרב גורן?
תמיד טוב לקבל דוגמה מאנשים גדולים. אין זה הוגן לעסוק בהאשמות.
3. מהו הקו האדום שבו תגיד לתלמידיך לא להתגייס?
אין צורך לעסוק בשאלות כאלה המעמידות אותנו כגוף חיצוני למדינה שצריך לשקול מתי לכרות ברית עם המדינה ומתי לא. המדינה זה אני ולא רק חברי.
4. האם האיסור של בת להתגייס הוא הלכתי או נובע מהשקפת עולם?
אין הבדל בין הלכה להשקפת עולם. ההלכה נושאת בחובה השקפות.
5. איך מחנכים למחויבות להלכה במובן של ציות לרבנים?
ההלכה היא דבר ה' ונמסרת על ידי הרבנים. כך שאין ציות לרבנים כי אם ציות לדבר ה'.
6. מה חסר לבת הדתית? האם באמת כל כך הרבה בנות רוצות להתגייס?
הבנות רוצות לתפוס עמדות השפעה בחברה וזה דבר רצוי. התרומה אינה מחייבת שותפות במסגרת הצבאית.
7. האם הזעקה נגד השילוב המגדרי בצה"ל היא לא רלוונטית כמו שלא רלוונטי לצעוק נגד חילול שבת? הרי אין כאן משפט שתגיד ומישהו ישתכנע. האם לא עדיף להתרכז בהפצת יהדות לחילונים וחינוך לעבודת השם לדתיים?
השילוב המגדרי בצה"ל הנו תולדה של ההתכחשות האגרסיבית לשוֹנוּת בין המינים ולערכי הצניעות. זה עניין ערכי הנוגע לכל אדם ישר ולא לדתיים בלבד. בודאי שראוי להפיץ יהדות בקרב הדתיים ועבודת ה' בקרב החילונים (בתקווה שישימו לב לתיקון הלשון).
בנועם ובגבורה
הרב דוד דודקביץ רב הישוב יצהר
השאלות העומדות בפנינו בעקבות המתח הגדול שנוצר בתקופה האחרונה, בין התהליך שמובילה מנהיגות צה"ל הנוכחית לבין חלק ניכר מהציבור התורני, הדתי והמסורתי, אינן בגדר בעיות נקודתיות או טכניות בעלמא. שאלות אלו מהוות עבורנו ועבור העם כולו, תמונת מראה ובבואה בהירה, לבירור פנימי עמוק של הצביון והזהות היהודית של העם היושב בציון.
לאחר אלפיים שנות גלות בהן עברנו שמדות רוחניות וגשמיות עד שהפכנו להיות כעצמות יבשות, זכינו לראות בתקומת גוף האומה בשיבתה לארצה ובהקמת מדינה יהודית.
כעת אנו מצויים בבירור שבמידה רבה הוא קשה וכואב יותר, בירור צביון הרוח. אנו ניצבים בפני השאלה מהי מדינה יהודית?
בירורי דרך כאלו נתגלו והופיעו בעבר בתחומים רבים וזירות שונות, וכעת הן מופיעות גם בליבת נקודת השיתוף של האומה – צבא העם.
אכן, גם בעבר היו שאלות והתמודדויות בצבא (חלקן זכורות לי היטב מתקופת שרותי בסדיר ובמילואים), אבל אז רובן היו ללא כל אידאולוגיה מובְנֵית, אשר מובלת על ידי ראשי צה"ל במגמה לייצר "זהות ישראלית חדשה", כביכול.
זהות זו נוגעת כמובן בתחום ערכי תורת ה' ומצוותיה, אשר אינם בטלים ומיטשטשים בפני רוחות זרות אשר חודרות, לבושתנו ולדאבון ליבנו, כיום גם לישראל. זהות זו מנסה גם "לעדכן גירסה" ביחסנו לאויב המר, הלוחם בנו בחזית ובעורף, בשדה ובערי ישראל. בכוונתה לשנות ולשבש את האמון בצדקת הדרך הבהירה של שיבתנו לארצו.
אין צורך לציין את שותפותנו ואהבתנו הגדולה לחיילי צה"ל המסורים, ולמפקדים המקדישים את חייהם להגנת העם והארץ, אך אהבתנו זו אינה יכולה ואינה רשאית לסמא את עינינו, בעיקר בהיותנו שותפים, מלראות את המגמה המסוכנת המובלת על ידי פלח מצומצם של מפקדים בכירים בצה"ל, ומטרתה "לחנך מחדש" את החיילים, שכל אם יהודיה הפקידה במסירות נפש בידם.
מכשולים רבים מוצבים בפני הרבנות הצבאית ומדירים אותה מהשפעה חינוכית בצבא, באמירה שכביכול אין לתורה הקדושה ערך חינוכי הכרחי לכל יהודי, אלא פתרון טכני בלבד ל"בעיות" המעשיות של החייל הדתי בהיותו בצבא. ולעומת זאת חיל האוויר, ממנה את עצמו פעם אחר פעם בחופשיות לעצב את הזהות המשפחתית והערכית, בדרכים הפוגעות בציפור הנפש של האומה לדורותיה.
דאגת המחנכים והרבנים לטהרת המחנה, אינה דאגה פרטית לחיילים "שלהם", אלא דאגה ממדרגה הראשונה למען בטחונו וחוסנו הגופני והרוחני של צה"ל, אשר על פי הדרכת תורתנו הקדושה היא הערובה המובהקת לניצחון ישראל על צריהם - "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ".
באשר לשאלות ששלחתם –
1. הדתיים מתמסרים אבל שוב ושוב מקבלים יריקה בפרצוף. מה קורה פה?
אכן ישנו פער בלתי נתפס בין רוח ההתנדבות, הגבורה והמסירות אשר מביאים איתם החיילים הנאמנים לתורה ומצוות, לבין פקודות ונהלים הנוגדים באופן בוטה את הרוח הדוחפת אותם במסירותם. נראה שהסיבה המרכזית של מובילי המגמות החדשות לפעול, היא למנוע את השפעתה ההולכת וגדלה של רוח ישראל זו, אשר מביאים עמם אותם חיילים לכלל הצבא. בעוד רוח זו מביאה ברכה גדולה בדרגי השטח, חלק מדרגי הפיקוד הבכיר בוחרים להכניס את צה"ל לעימותים ערכיים מיותרים, בכדי למתן ולבטל רוח ישראל טבעית זו.
2. האם בתנאים של היום הוגן או לא הוגן להשוות את תיפקוד הרבנים אל מול דמותו האמיצה של הרב גורן?
אמנם נאמר "דור דור וחכמיו", אך בוודאי שיש ללמוד מכל אחד כיצד בדרכי נועם והארת פנים ביחד עם עוז וגבורה, ניתן וחובה להשפיע לתיקון המצב, כפי שידע הגר"ש גורן זצ"ל לנהוג בעת הצורך.
3. מהו הקו האדום שבו תגיד לתלמידיך לא להתגייס?
אירועים של כפייה כנגד קיום מצוות - בין מצוות עשה ובין מצוות לא תעשה, או מציאות שאינה מאפשרת לחייל לשרת בהתאם לאמונתו ולחובתו היהודית, הנם מציאות חדשה אשר התחדדה בתקופה האחרונה בצבא. לאור זאת, עלינו לחנך את בנינו ותלמידינו להיות נאמנים לתורה, שהיא הכוח המעמיד את האומה, וממילא עליהם לשרת במקום וביחידות בהם הם אינם נאלצים לפעול בניגוד לכך. אם אין הדבר בידם הם יכולים לשרת ביחידות רגילות, רק במידה והם מלאי תוקף ועוז פנימי, שבעזרתם לא יעברו במהלך שירותם על דברים המנוגדים לתורה ולמצוות (כמבואר בגמרא בבא בתרא נז' ע"א בסוגיית "איכא דרכא אחרינא").
4. האם האיסור על בת להתגייס הוא הלכתי או נובע מהשקפת עולם?
כאשר כל גדולי ישראל בדורות האחרונים שותפים בעמדתם הנחרצת, שאין כל היתר לבת להתגייס לצבא, הרי עצם אמירה זו, גם אם לא הייתה נשענת על מקורות הלכתיים ברורים, הרי היא מחייבת הלכתית כל בת ישראל. בוודאי ובוודאי כאשר המקורות לכך מרובים, והדבר מנוגד גם הלכתית וגם ערכית להדרכתה של תורתנו הקדושה ביחס לצניעותה, לתפקידה ולייעודה של בת ישראל. כל שכן כאשר תיתכן פגיעה קשה בבריאותה הגופנית, הנפשית או האמונית של אותה בחורה. הדברים שרירים וקיימים בין אם היא שומרת תורה ומצוות כעת ובין אם לאו.
5.איך מחנכים למחויבות להלכה במובן של ציות לרבנים?
חינוך לאהבת תורה הוא חלק מאהבת ויראת הבורא ית"ש, שבאהבתו אותנו בחר בנו ונתן לנו תורת אמת, תורה מובחרת המכוונת את היחיד ואת העם כולו. אין יכולת להתחבר אל התורה בחיבור שלם והגון, אלא על ידי תורה שבעל פה (כמבואר בדבריו של הלל אל הגוי שהגיע אליו על מנת להתגייר), ועל ידי דבריהם ופירושם של חכמי ישראל המעבירים אלינו ומלמדים אותנו את רצונו יתברך. "משה קיבל תורה בסיני ומסרה... ומסרה..." עד לדורנו זה ממש. ידוע לכולנו מתוך ניסיון הדורות, שמי שאינו נאמן לתורה, על כל פרטיה ודקדוקיה, גם אם אין בכוונתו להתרחק יותר מדי מדרכה של תורה, עם הזמן לא יוכלו הוא ובניו להישאר בקרבת אלוקים, וח"ו עלול להתקיים בהם בחינת "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך". חינוך ליסודות אלו, יצמיח בנו רצון פנימי ואמיתי לשמוע ולהקשיב לחכמי ישראל ולתורה הנשמעת מפיהם. זו משימה משותפת לכל מי שרוצה לשמר ולגדל רוח ישראל שלמה.
ישנו גורם משותף לבן הדתי ולבת הדתית, המדרבן אותם לתרומה ולשרות משמעותי למען העם והארץ. מעבר לרצון הטבעי הקיים בגיל הנעורים למימוש עצמי, מי שגדל על ברכי תורת ישראל, מפעם בתוכו רצון עז, לתרום ככל יכולתו, לטובת אותם ערכים בהם הוא מאמין. מכיוון שבני הנוער הדתי רגילים ומחונכים לחיי משמעות וייעוד על ידי תורה ומצוות, ויונקים ב"ה משחר ילדותם שמצוות ירושת וישוב הארץ היא אחת ממשימות הדור, התרומה לעם ישראל ומדינתו דרך גיוס לצבא, מבטאת בעיניהם דרך מהודרת לקיים ערכים חשובים אלו. על ההורים והמחנכים והציבור כולו, לשדר ולהקרין לבן ולבת, שכל תרומה חשובה ככל שתהיה, מעלתה תלויה בשאלה - האם היא מכוונת לרצון ה' יתברך כפי שנתגלתה לנו בתורה ע"י חכמי ישראל. כפי שהתורה מחייבת את הבן לשרת רק בדרך המתאימה לדרכה של תורה, כך גם הבת צריכה לתרום לעם ישראל בדרך הראויה לעם קדוש שטהרתו וקדושתו היא מהותו. "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ". תרומה לאומה בדרך הצבאית אינה האפשרות היחידה. כל תוספת של חסד, מעשים טובים, תורה וקדושה, בונים את האומה. נתינה כזו היא משימת חיים שאינה מסתכמת בשנה או שנתיים לאחר סיום הלימודים, אלא במהלך כל חייה בהקמת משפחה בריאה ונאמנה לאלוקי ישראל לעמו ולתורתו, משפחה שתרבה טוב וחסד, תורה ומעשים טובים המתאים לאופי המיוחד לה.
6. מה חסר לבת הדתית? האם באמת כל כך הרבה בנות רוצות להתגייס?
חזקה על מחאה הנעשית בנועם ובבהירות שאינה חוזרת ריקם. כאשר מוחים על עיוות בנושאים כה יסודיים ומהותיים לעם כולו, ועושים זאת למען העם והצבא, הדברים נשמעים. ואף אם אינם פועלים מיד את כל הפעולה הרצויה, הם פועלים וגם משאירים זרעים שיצמחו ויפעלו לטובה נוספת בהמשך. מאבק כזה למען הצביון היהודי בצבא ובמדינה, הינו חלק קטן מכלל המשימות בהן כל מי שעם ישראל יקר לו עושה ופועל, ובוודאי שיש להמשיך את כל הפעולות הקיימות- בריבוי טוב של מעשים טובים וקירוב כל בית ישראל לאבינו שבשמיים, אך כאשר אין עוסקים בשעת הצורך וההכרח ב"סור מרע", נפגע מאוד במקביל גם ה"עשה טוב".
7. האם הזעקה נגד השילוב המגדרי בצה"ל היא לא רלוונטית כמו שלא רלוונטי לצעוק נגד חילול שבת? הרי אין כאן משפט שתגיד ומישהו ישתכנע. האם לא עדיף להתרכז בהפצת יהדות לחילונים וחינוך לעבודת השם לדתיים?
הבעש"ט זי"ע, תלמידיו הקדושים ומרן הראי"ה קוק זצ"ל לימדו פעמים רבות בדבריהם כי מחובתו של כל אדם מישראל לדעת, שזמן ועת של בירור דרך, היא גם הזדמנות להוציא מתוק מעז ולהוציא יקר מזולל.
עת זו מטילה עלינו חובה כציבור וכעם, כמחנכים וכחיילים, להשתדל בכל יכולתנו להרים את קרנם של ישראל ואת קרנה של תורתנו האהובה, שהיא סם החיים של קיומנו האישי והמשפחתי, הציבורי והלאומי.
ברוך אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.
לא פחות מהרב גורן הרב חיים ברוך
ראש המכינה הקדם צבאית "עצם"
1. הדתיים מתמסרים אבל שוב ושוב מקבלים יריקה בפרצוף. מה קורה פה?
אני מרגיש מלחמה בין שתי תפיסות עולם. בין תפיסת עולם ליברלית שלאט לאט משתלטת על החברה הישראלית, לבין תפיסת עולם לאומית.
מדובר במאבק ברור של תפיסות עולם ולא בסתם "יריקה בפרצוף". כשאתה מסתכל על זה כאילו יורקים עליך אתה מיד לא חלק מהעסק. אתה בחוץ, אתה מסכן.
אנחנו לא מסכנים. אנחנו לא מרגישים שיורקים עלינו, אנחנו במאבק ובמאבק יש עליות ויש ירידות.
2. האם בתנאים של היום הוגן או לא הוגן להשוות את תפקוד הרבנים אל מול דמותו האמיצה של הרב גורן?
מי שחושב שרבנים זה רק מה שנשמע בתקשורת לא שומע הכל. הרבנים נפגשים עם אנשי הצבא. אתמול ניהלתי שיחה עם קצין בכיר מאוד, שלשום היה מפגש עם ראשי הצבא ובתחילת השבוע היה מפגש נוסף. יש דברים שראוי להביע בצורה אחת, ויש דברים שכדאי להביע בצורה אחרת.
רבנים צריכים להגיד דעת תורה. לא ראיתי רבנים שמשנים דעת תורה בגלל חשש כלשהו, בדיוק כמו בתקופת הרב גורן, זאת השוואה מצוינת. לא ראיתי רבנים שאומרים ששירות עם בת בטנק איננו חמור כמו לאכול חזיר. לא ראיתי רבנים שמכופפים את דעת התורה.
3. מהו הקו האדום שבו תגיד לתלמידיך לא להתגייס?
כוונתך לא להתגייס ליחידות מעורבות. אנחנו לא מתגייסים לאיסורי תורה. אנחנו לא עושים איסורים. ריבונו של עולם הוא זה שפוקד עלינו ללכת לצבא, מכוחו אנחנו משרתים בצה"ל, מכוחו אנחנו משרתים במצווה הכל כך גדולה הזאת. ולכן לא עושים איסורים. וכשיש יחידה עם בנים ובנות אל תשרת שם!
המלחמה היא לא על החייל הדתי, המלחמה היא על טהרת המחנה. "ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך" והמחנה צריך להיות קדוש כמו שבית כנסת הוא קדוש ויש בו הפרדה בין גברים ונשים. למרות שאני מכיר רפורמים שמנסים לשנות זאת, בית כנסת אצלנו הוא קדוש וככה גם הצבא. המלחמה היא על קדושת הצבא, ולא על פתרון לאיזה חייל דתי איפשהו שם.
4. מה חסר לבת הדתית? האם באמת כל כך הרבה בנות רוצות להתגייס? האם האיסור על בת להתגייס הוא הלכתי או נובע מהשקפת עולם?
השאלה היא מה סופרים כדתית ומה סופרים כציבור דתי. הממ"ד מספח אליו הרבה ציבורים וזו זכותו ומעלתו. זה נכון שיש מגמה שמתחילה להשתנות ויש להיאבק במגמה הזאת, אבל המלחמה של השבועות האחרונים היא לא על גיוס הבנות, אלא נגד שירות קרבי של בנות ונגד שירות יחד עם בנים, ובזה לענ"ד יש קונצנזוס בציבור הדתי.
אם יש בנות דתיות שהולכות לקרבי או לשירות מעורב, הן טיפה בים שלעניות דעתי תתייבש במהרה. אין היתר של לייחוד של בן ובת בטנק! אין היתר לייחוד של בן ובת במארבים! אין היתר הלכתי לבן ובת בפילבוקס מיטה מעל מיטה או בעמדת שמירה! אין פוסק שמתיר את זה!
5. איך מחנכים למחויבות להלכה במובן של ציות לרבנים?
זאת אחת משאלות היסוד בציונות הדתית - האם יש מחויבות להלכה או מחויבות לרבנים. אני חושב שהציונות הדתית לאט לאט הולכת ומתקדמת בלהבין מה המקום של התורה בחייה, ואנחנו רואים בזה פריחה גדולה ביחס למה שהיה לפני שנים ולפני עשרות שנים.
נכון שהיינו רוצים להתקדם מהר יותר אבל בכל זאת ברוך ה' ישנה התקדמות גדולה. יותר אנשים הולכים ללמוד תורה, יותר אנשים מחוברים לתורה וכל דור עולה על הדור הקודם. אני בטוח שבדור הבא השאלה הזאת תהיה פחות גדולה כי יותר ויותר אנשים יהיו מחויבים לקודשא בריך הוא ולתרי"ג מצוות.
6. האם הזעקה נגד השילוב המגדרי בצה"ל היא לא רלוונטית כמו שלא רלוונטי לצעוק נגד חילול שבת? הרי אין כאן משפט שתגיד ומישהו ישתכנע. האם לא עדיף להתרכז בהפצת יהדות לחילונים וחינוך לעבודת ה' לדתיים?
אנחנו נלחמים על השבת ואנחנו נלחמים על הערוב בצה"ל ואנחנו נלחמים על הכשרות אני גם חושב שהמילה "נלחמים" היא לא מילה מדויקת, צריך לומר שאנחנו בקונפליקט סביב השבת, אנחנו בקונפליקט על טהרת המחנה ועל עוד הרבה ערכים בחברה הישראלית שהם לא ערכים דתיים אלא גם ערכים שנגזרים מהתרבות היהודית והמסורתית שאיתנו לאורך דורות, ובכלל זה גם ערך המשפחה. להגיד שלכן אני אלחם רק על זה או רק על זה, זה להפסיד את העיקר.