בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • ארבעה בנים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

"אפילו כולנו חכמים...מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים"

"כנגד ארבעה בנים דיברה התורה..." – היכן הבן הצדיק? מדוע בחרו דווקא בבנים אלו? מה ההבדל בין התם לבין זה שאינו יודע לשאול?

undefined

ניסן תשס"ה
3 דק' קריאה
הפסיקתא קובעת "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול" (פסיקתא זוטרתא שמות פרק יג ד"ה והגדת לבנך).

דברים אלה, מציבים אתגר בפני מפרשי ומאיירי ההגדה. נציין כמה מן הקשיים שיש לפתור אותם.
א. מדוע לכאורה רוב הבנים (75%) אינם "מוצלחים"?
ב. על פי איזה עקרון הם מסודרים?
ג. מדוע נפקד מקומו של הבן הצדיק? (והרי הוא אמור להיות חלומה האולטימטיבי של כל אם יהודיה).
ד. מה ההבדל בין התם (=טיפש לפי הירושלמי) לבין זה שאינו יודע (אפילו) לשאול?
יתכן וצריך להציע את הפתרון הבא המבוסס על הביטוי "דברה תורה". על פי הפרשיה בה מופיע הבן בתורה, ננסה לזהות את מהותו. סדר הבנים עולה, בתחתית הרשימה נמצא הרשע ובקצה העליון זה שאינו שואל שאלות. הרשע מקשה את קושיתו: "מה העבודה הזאת לכם" על הציווי להקריב קרבן פסח (שמות י"ב כו). הקרבת קרבן הפסח הייתה מבחן אמונה בקב"ה כבר לדור יוצאי מצרים והיא שמשה כמבחן מדי שנה לכל יהודי. מי שנמנע ולא הקריב נתחייב כרת ונגדע מכלל ישראל. יש הקבלה ברורה בין מצוות ברית המילה החד פעמית בחייו של היהודי לבין מצוות הקרבת קרבן הפסח המתחדשת בכל שנה בשנה. שתיהן ניתנו לפני היציאה ממצרים ובשתיהן אי קיומן בשב ואל תעשה גורר אחריו את העונש הכבד יוצא הדופן של כרת. לכן נראה לומר ששתיהן מבטאות את הרעיון של כריתת ברית עם הקב"ה שנקבעת בבשרנו בגיל שמונת ימים ומתחדשת בכל שנה ושנה בי"ד בניסן. עקרון זה מוכח גם מכך שהתנ"ך מספר לנו על הקרבת קרבן הפסח לאורך ההיסטוריה של העם דווקא בנקודות זמן בהן היה צורך מיוחד בחידוש הברית. ניתן כמה דוגמאות:
א. לקראת היציאה ממצרים ב. עם הכניסה לארץ ישראל ג. לאחר הפרת הברית על ידי אחז
ד. לאחר הפרת הברית בידי מנשה ואמון ה. עם הכניסה לארץ ישראל, מחדש, בימי עזרא.

לפי זה, הרשע הינו הכופר שאיננו רוצה לכרות ברית עם הקב"ה ואיננו מעוניין להישאר בתוך כלל ישראל. מדרגה אחת בלבד מעליו נמצא החכם. שאלתו של החכם המופיעה בספר דברים (ו' כ-כה) היא שאלתו של האינטלקטואל. הוא יודע להבחין בין חוקים למשפטים ובין שניהם לעדות, אבל בקרירותו מסייג הוא את אמונתו "אשר ציוה ... אתכם". כל עוד איננו מקבל תשובה הוא עדיין, עם רגל אחת בחוץ. עוד קומה מעליו נמצא התם. תם בלשון תורה משמעותו: שלם, מושלם, מאמין, כמחמאה או כהדרכה ולכן מצאנו - "התהלך לפני והיה תמים", "תמים תהיה עם ד' אלקיך". שאלתו של התם "מה זאת" (שמות י"ג יא-טז) מתייחסת למצוות "פטר חמור". גם צדיק זה, איננו מבין פשרה של מצווה זו ומהותה. קדושה וחמור הילכו יחדיו? תמה הוא. הבן המובחר מבין הבנים, הצדיק העליון, הוא זה שאיננו שואל שאלות. שאלתו של בן זה איננה מופיעה בתורה כיוון שלא שאל אותה ולא בגלל שלא ידע מה לשאול. צדיק זה עובד את אלקיו בשתיקה רועמת כמו שהגדיר ה"רבה" מקוצק "אין דבר יותר שלם מלב שבור ואין רועם יותר מן השתיקה". הראי"ה זצ"ל תיאר את מהותו בדרך נפלאה "כשבעל המחשבה הדוממת עוסק בדממתו הנשגבה, עולמות רבים הולכים ונבנים..." (אורות הקודש, דרך הקודש ע' רעד). צדיק עליון זה נמצא בתורה צמוד למצות אכילת מצה=לחם עוני=לחם שעונים עליו דברים הרבה. בליל הסדר, גם הבן הזה, חייב במצוות סיפור יציאת מצרים,לכן אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.

הבה נתפלל כי בזכות קיום מצוות סיפור יציאת מצרים נזכה לגאולה שלמה.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il