- שבת ומועדים
- שיחות ליום ירושלים
ירושלים של קודש
במלאות חמישים שנה לשחרור ירושלים, צרפנו במהדורה שניה זו את שירו של הרב נריה ״ירושלים של קודש״ (נדפס בספרו 'צניף מלוכה' עמ' 161 ולאחר מכן בחוברת "יום העצמאות ויום ירושלים מפי מו"ר הגר"ד ליאור שליט"א" מהדורת תשס"ט). השיר מופיע כאן בהסכמתה ובברכתה של בתו, הרבנית צִלה בר-אלי המספרת על הולדתו של השיר:
"לאחר שחרור ירושלים, היה עם ישראל כולו כינור לשירת "ירושלים של זהב", שכתבה והלחינה המשוררת נעמי שמר. גם השיר "ירושלים של ברזל" של הצנחן מאיר אריאל השלים עוד נדבך לסיפורה של ירושלים. אבא, שנפעם לשמע השיר, ביקש להעלותו בקודש, והוסיף את "ירושלים של קודש" (לפי הלחן המקורי). בתי השיר נצטרפו ליצירה פיוטית מקיפה הסוקרת את רבדיה המגוונים של עיר הנצח. בין יום כיפור להושענא רבה (תשכ"ח) הושלם הפיוט. הפזמון "ירושלים של קודש, תקוות דור ודור, שמך לנו תמיד שיר מזמור" התנגן בבית בימים אלה - ומלווה היה בתחושה של התרוממות רוח. לימים זכה השיר ללחן ולעיבוד משלו" (שנכתב על ידי יוסי קירש).
שִׁיר הַזָּהָב עָדִין נִיבוֹ
חָבִיב יָקָר מִפָּז.
הָפַךְ כִּינוֹר, נוֹגֵן זְהָבוֹ
- לָעִיר שֶׁכֻּלָהּ רָז.
וְכַבַּרְזֶל חָזָק מִצוּר
שִׁירוֹ שֶׁל הַלּוֹחֵם,
אַךְ עוֹד הַשִּׁיר אֵינוֹ גָמוּר
- בְּעֹמֶק-לֵב פּוֹעֵם.
כִּי קֹדֶשׁ-נֶצַח זֹאת הָעִיר
חֲזוֹן כָּל אַחֲרִית,
וּלְעֻמָתוֹ מַתְחִיל הַשִּׁיר
- מִ"סֵּפֵר בְּרֵאשִׁית".
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
עֵת בְּשָׁלֵם עָמְדָה סֻכָּה
יֵין מַלְכִּי-צֶדֶק מְשֻׁמָּר,
זָהַר הָאָב כַּאֲבוּקָה
- נוֹהֵר אֶל זֶה הָהָר.
עִם בֵּן יָחִיד מִנִּי חֶבְרוֹן
צָעַד בַּחֲרָדָה.
שָׂגִיב קָדוֹשׁ הַזִּכָּרוֹן
- שֶׁל קִדְמַת עֲקֵדָה.
עוֹמֵד הָאָב בְּדַחַל-אַהַב,
אֵיתָן בְּהַר-הַמּוֹר,
וּבְרוּחוֹ עוֹלֶה בְּלַהַב
- יִצְחָק לִקְרַאת הָאוֹר.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
מֻצָּב סֻלָּם בְּדוּמִיָה,
מַרְקִיעַ לַשְּׁחָקִים.
מַצֶּבֶת-אֶבֶן-שְׁתִיָּה
- יַעֲקֹב מֵקִים.
הָהָר הַטּוֹב מִשְׁכַּן-אָרוֹן
אֵלָיו מֹשֶׁה עָרַג,
בּוֹ יַעֲלֶה הָעָם בְּרוֹן
- בְּהִתְקַדֵּשׁ כָּל חָג!
בִּמְרוֹם צִיּוֹן, יְרוּשָׁלַיִם
- מִגְדָּלוֹ בָּנָה דָּוִד.
הָיִיתְ לָנוּ לְעֵינַיִם
נִכְסַפְנוּ לָךְ תָמִיד.
בַּחֲנֻכַּת הֵיכָל וּדְבִיר
שְׁעָרִים נָשְׂאוּ רֹאשָׁם
תְּפִלָּה נָשָׂא בְּהַלֵּל וָשִׁיר
- הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם.
מִירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה
שְׁכִינָה מֵרוּם-עוֹלָם
- יָרְדָה שָׂמָה מַאֲהָל-לָהּ
"עֵינַי וְלִבִּי שָׁם"!
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
קָרְנוּ בְּזֹהַר כֹּהֲנַיִךְ
- מִפָּז מְנוֹרָה, שֻׁלְחָן,
בָּקַע עָלָה קוֹל לְוִיַיִךְ
- נוֹגְנִים עַל הַדּוּכָן.
וְשִׁיר לְשִׁיר יַבִּיעַ אֹמֶר
קוֹל עוֹלֵי רְגָלִים,
מִבִּכּוּרִים, מִקְּצִיר הָעֹמֶר
- הֲמוֹן כַּהֲמוֹת גָּלִּים.
עִיר עָז-לָנוּ לְתִפְאֶרֶת
- מָשׂוֹשׂ לְכֹל עָרִים,
קִרְיַת מֶלֶךְ מְעֻטֶּרֶת
- לָהּ סָבִיב הָרִים.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ עַם עָמַד
מוּל עֶזְרַת-כֹּהֲנִים,
כֹּהֵן-גָדוֹל פָּסַע, צָעַד,
נִכְנַס לִפְנַי-לִפְנִים.
בְּהוֹד נִרְאָה, מֵאָז נִזְכֹּר:
שַׁעַר-מִזְרָח - נוֹצֵץ, נִצָּב,
דַּלְתוֹתָיו שֶׁל נִיקָנוֹר
נְחֹשֶׁת כַּזָּהָב.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
וְעֵת מִקֹּדֶשׁ שׁוֹמֵם וָרֵיק
- רָאָה יוֹצֵא שׁוּעָל.
רַבִּי עֲקִיבָא אָז שִׂחֵק,
הֶאֱמִין צָפָה אֶל-עָל.
כִּי עוֹד יַעֲלֶה, יָחֹג עַם-רָב,
בִּמְקוֹם שׁוּעָל וָתַן.
יְרוּשָׁלַיִם-שֶׁל-זָהָב
- לְרַעְיָתוֹ נָתַן.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
מֵאָז גָלִינוּ מִקִּנֵּנוּ
- "אֵיכָה יוּעַם זָהָב"
חַי חֲזוֹנֵךְ בְּקִינוֹתֵינוּ
- בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב.
בְּהִגָּדַע זְרוֹעַ עֻזֵּךְ
אֱמוּנִים נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ:
"יְרוּשָׁלַיִם אִם אֶשְׁכָּחֵךְ,
גַּם יְמִינִי תִּשְׁכַּח!"
עַם גּוֹלֶה אֲסִיר-תִּקְוָה
לְצִיּוֹן דָּרַשׁ
וּבְעֵת טֻלְטַל - תָּמִיד קָבַע
- זֵכֶר לַמִקְדָּשׁ.
וְכָל עוֹד זִכְרֵךְ בָּעַר-יָקַד
בְּעִמְקֵי לֵבָב
עַל נִצְחֵךְ הָעָם נֶעְקַד
שְׁמֵךְ לֹא-נָשָׂא-לַשָּׁוְא.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
עַתָּה בָּאנוּ שׁוּב אֵלַיִךְ,
חֻבַּרְנוּ לָךְ יַחְדָּו,
בְּעֹז הֶעְפַּלְנוּ מִגְדָּלַיִךְ
- בְּסַעֲרַת הַקְּרָב.
דַּם נְעוּרִים צָלוּל מִיָּיִן
זָרַם בִּפְרוֹץ כָּל קִיר
יְתוֹם וּשְׁכוֹל וְדִמְעוֹת עַיִן
- לְמַעֲנֵךְ הָעִיר.
צוֹנְחֵי צַהַ"ל - טוּבֵי בָּנַיִךְ,
הֶאְדִּירוּ שֵׁם בַּגִּבּוֹרִים.
הָפְכוּ יְשׁוּעָה חוֹמוֹתַיִךְ
- תְּהִלָּה בַּשְּׁעָרִים.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
מֵאַחַר כָּתְלֵנוּ יוֹשֵׁב-תְּהִלּוֹת
- מֵעוֹלָם מִשָׁם לֹא זָז -
שׁוּב מַאֲזִין קוֹשֵׁב תְּפִלּוֹת
כְּבַמִּקְדָּשׁ מֵאָז.
וְלֵב-הַכֹּתֶל לַעֲגוּמִים
לְכֹל אוֹבֵד, נִדָּח.
שֶׁפַע עֹז וְנִחוּמִים
- כְּמַעְיָן יְפַךְ.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
וּמוּל דְּבִיר קֹדֶשׁ לִבְרִית-וָאוֹת
עַם תְּפִלִּין עוֹטֵר
וּלְעֻמָתוֹ מִטֹּטָפוֹת
קוֹל מְבַשֵׂר וְאוֹמֵר:
עוֹד יָקוּם לְתַלְפִּיּוֹת
בֵּית-תְּפִלָּה לְכָל עַמִּים,
כִּבְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת
מִקְדָּשׁ-כְּמוֹ-רָמִים.
וְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָחִיתָ
עַם הַסְּגֻלָּה
יַעֲלֶה יָבוֹא עַם-זוּ-קָנִיתָ
לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
תְּבִיאֵם וְתִטָּעֵם
בְּנַחֲלַת הָהָר
עוֹד תְּנַשְׂאֵם וְתַשְׁמִיעֵם
- בִּתְקֹעַ קוֹל שׁוֹפָר.
יָבוֹא גוֹאֵל לְשָׁבֵי-פֶשַׁע
בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה,
קוּמִי אוֹרִי בִּפְדוּת וָיֶשַׁע
צִיּוֹן - הַלְלִי-יָהּ!
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
"לאחר שחרור ירושלים, היה עם ישראל כולו כינור לשירת "ירושלים של זהב", שכתבה והלחינה המשוררת נעמי שמר. גם השיר "ירושלים של ברזל" של הצנחן מאיר אריאל השלים עוד נדבך לסיפורה של ירושלים. אבא, שנפעם לשמע השיר, ביקש להעלותו בקודש, והוסיף את "ירושלים של קודש" (לפי הלחן המקורי). בתי השיר נצטרפו ליצירה פיוטית מקיפה הסוקרת את רבדיה המגוונים של עיר הנצח. בין יום כיפור להושענא רבה (תשכ"ח) הושלם הפיוט. הפזמון "ירושלים של קודש, תקוות דור ודור, שמך לנו תמיד שיר מזמור" התנגן בבית בימים אלה - ומלווה היה בתחושה של התרוממות רוח. לימים זכה השיר ללחן ולעיבוד משלו" (שנכתב על ידי יוסי קירש).
שִׁיר הַזָּהָב עָדִין נִיבוֹ
חָבִיב יָקָר מִפָּז.
הָפַךְ כִּינוֹר, נוֹגֵן זְהָבוֹ
- לָעִיר שֶׁכֻּלָהּ רָז.
וְכַבַּרְזֶל חָזָק מִצוּר
שִׁירוֹ שֶׁל הַלּוֹחֵם,
אַךְ עוֹד הַשִּׁיר אֵינוֹ גָמוּר
- בְּעֹמֶק-לֵב פּוֹעֵם.
כִּי קֹדֶשׁ-נֶצַח זֹאת הָעִיר
חֲזוֹן כָּל אַחֲרִית,
וּלְעֻמָתוֹ מַתְחִיל הַשִּׁיר
- מִ"סֵּפֵר בְּרֵאשִׁית".
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
עֵת בְּשָׁלֵם עָמְדָה סֻכָּה
יֵין מַלְכִּי-צֶדֶק מְשֻׁמָּר,
זָהַר הָאָב כַּאֲבוּקָה
- נוֹהֵר אֶל זֶה הָהָר.
עִם בֵּן יָחִיד מִנִּי חֶבְרוֹן
צָעַד בַּחֲרָדָה.
שָׂגִיב קָדוֹשׁ הַזִּכָּרוֹן
- שֶׁל קִדְמַת עֲקֵדָה.
עוֹמֵד הָאָב בְּדַחַל-אַהַב,
אֵיתָן בְּהַר-הַמּוֹר,
וּבְרוּחוֹ עוֹלֶה בְּלַהַב
- יִצְחָק לִקְרַאת הָאוֹר.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
מֻצָּב סֻלָּם בְּדוּמִיָה,
מַרְקִיעַ לַשְּׁחָקִים.
מַצֶּבֶת-אֶבֶן-שְׁתִיָּה
- יַעֲקֹב מֵקִים.
הָהָר הַטּוֹב מִשְׁכַּן-אָרוֹן
אֵלָיו מֹשֶׁה עָרַג,
בּוֹ יַעֲלֶה הָעָם בְּרוֹן
- בְּהִתְקַדֵּשׁ כָּל חָג!
בִּמְרוֹם צִיּוֹן, יְרוּשָׁלַיִם
- מִגְדָּלוֹ בָּנָה דָּוִד.
הָיִיתְ לָנוּ לְעֵינַיִם
נִכְסַפְנוּ לָךְ תָמִיד.
בַּחֲנֻכַּת הֵיכָל וּדְבִיר
שְׁעָרִים נָשְׂאוּ רֹאשָׁם
תְּפִלָּה נָשָׂא בְּהַלֵּל וָשִׁיר
- הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם.
מִירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה
שְׁכִינָה מֵרוּם-עוֹלָם
- יָרְדָה שָׂמָה מַאֲהָל-לָהּ
"עֵינַי וְלִבִּי שָׁם"!
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
קָרְנוּ בְּזֹהַר כֹּהֲנַיִךְ
- מִפָּז מְנוֹרָה, שֻׁלְחָן,
בָּקַע עָלָה קוֹל לְוִיַיִךְ
- נוֹגְנִים עַל הַדּוּכָן.
וְשִׁיר לְשִׁיר יַבִּיעַ אֹמֶר
קוֹל עוֹלֵי רְגָלִים,
מִבִּכּוּרִים, מִקְּצִיר הָעֹמֶר
- הֲמוֹן כַּהֲמוֹת גָּלִּים.
עִיר עָז-לָנוּ לְתִפְאֶרֶת
- מָשׂוֹשׂ לְכֹל עָרִים,
קִרְיַת מֶלֶךְ מְעֻטֶּרֶת
- לָהּ סָבִיב הָרִים.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ עַם עָמַד
מוּל עֶזְרַת-כֹּהֲנִים,
כֹּהֵן-גָדוֹל פָּסַע, צָעַד,
נִכְנַס לִפְנַי-לִפְנִים.
בְּהוֹד נִרְאָה, מֵאָז נִזְכֹּר:
שַׁעַר-מִזְרָח - נוֹצֵץ, נִצָּב,
דַּלְתוֹתָיו שֶׁל נִיקָנוֹר
נְחֹשֶׁת כַּזָּהָב.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
וְעֵת מִקֹּדֶשׁ שׁוֹמֵם וָרֵיק
- רָאָה יוֹצֵא שׁוּעָל.
רַבִּי עֲקִיבָא אָז שִׂחֵק,
הֶאֱמִין צָפָה אֶל-עָל.
כִּי עוֹד יַעֲלֶה, יָחֹג עַם-רָב,
בִּמְקוֹם שׁוּעָל וָתַן.
יְרוּשָׁלַיִם-שֶׁל-זָהָב
- לְרַעְיָתוֹ נָתַן.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
מֵאָז גָלִינוּ מִקִּנֵּנוּ
- "אֵיכָה יוּעַם זָהָב"
חַי חֲזוֹנֵךְ בְּקִינוֹתֵינוּ
- בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב.
בְּהִגָּדַע זְרוֹעַ עֻזֵּךְ
אֱמוּנִים נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ:
"יְרוּשָׁלַיִם אִם אֶשְׁכָּחֵךְ,
גַּם יְמִינִי תִּשְׁכַּח!"
עַם גּוֹלֶה אֲסִיר-תִּקְוָה
לְצִיּוֹן דָּרַשׁ
וּבְעֵת טֻלְטַל - תָּמִיד קָבַע
- זֵכֶר לַמִקְדָּשׁ.
וְכָל עוֹד זִכְרֵךְ בָּעַר-יָקַד
בְּעִמְקֵי לֵבָב
עַל נִצְחֵךְ הָעָם נֶעְקַד
שְׁמֵךְ לֹא-נָשָׂא-לַשָּׁוְא.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
עַתָּה בָּאנוּ שׁוּב אֵלַיִךְ,
חֻבַּרְנוּ לָךְ יַחְדָּו,
בְּעֹז הֶעְפַּלְנוּ מִגְדָּלַיִךְ
- בְּסַעֲרַת הַקְּרָב.
דַּם נְעוּרִים צָלוּל מִיָּיִן
זָרַם בִּפְרוֹץ כָּל קִיר
יְתוֹם וּשְׁכוֹל וְדִמְעוֹת עַיִן
- לְמַעֲנֵךְ הָעִיר.
צוֹנְחֵי צַהַ"ל - טוּבֵי בָּנַיִךְ,
הֶאְדִּירוּ שֵׁם בַּגִּבּוֹרִים.
הָפְכוּ יְשׁוּעָה חוֹמוֹתַיִךְ
- תְּהִלָּה בַּשְּׁעָרִים.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
מֵאַחַר כָּתְלֵנוּ יוֹשֵׁב-תְּהִלּוֹת
- מֵעוֹלָם מִשָׁם לֹא זָז -
שׁוּב מַאֲזִין קוֹשֵׁב תְּפִלּוֹת
כְּבַמִּקְדָּשׁ מֵאָז.
וְלֵב-הַכֹּתֶל לַעֲגוּמִים
לְכֹל אוֹבֵד, נִדָּח.
שֶׁפַע עֹז וְנִחוּמִים
- כְּמַעְיָן יְפַךְ.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
וּמוּל דְּבִיר קֹדֶשׁ לִבְרִית-וָאוֹת
עַם תְּפִלִּין עוֹטֵר
וּלְעֻמָתוֹ מִטֹּטָפוֹת
קוֹל מְבַשֵׂר וְאוֹמֵר:
עוֹד יָקוּם לְתַלְפִּיּוֹת
בֵּית-תְּפִלָּה לְכָל עַמִּים,
כִּבְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת
מִקְדָּשׁ-כְּמוֹ-רָמִים.
וְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָחִיתָ
עַם הַסְּגֻלָּה
יַעֲלֶה יָבוֹא עַם-זוּ-קָנִיתָ
לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה.
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.
תְּבִיאֵם וְתִטָּעֵם
בְּנַחֲלַת הָהָר
עוֹד תְּנַשְׂאֵם וְתַשְׁמִיעֵם
- בִּתְקֹעַ קוֹל שׁוֹפָר.
יָבוֹא גוֹאֵל לְשָׁבֵי-פֶשַׁע
בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה,
קוּמִי אוֹרִי בִּפְדוּת וָיֶשַׁע
צִיּוֹן - הַלְלִי-יָהּ!
פזמון: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ.
תִּקְוַת דּוֹר וָדוֹר
שְׁמֵךְ לָנוּ תָּמִיד -
שִׁיר מִזְמוֹר.

לך ירושלים
העיר שחוברה לה יחדיו ועושה כל ישראל חברים!
הרב שמעון כהן | אייר תשפא

מה הטריד את הקאדים במשלחת בקפריסין?
הרב יוסף צבי רימון | איר תשע"ח
סבוני כדבורים
הרב יעקב כהן | כח' אייר תשס"ח
הופעת קדושת ירושלים תלוייה בהנהגה
מתוך עצרת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב התשע"ד
הרב יעקב שפירא | כ"ח אייר התשע"ד

הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל
ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה.

ירושלים של קודש
איר תשע"ז
הרב נריה מספר על מפעל חייו
ערב השקה למהדורה החדשה של 'משנת הרב'
כ"ב אדר א תשנ"ב

יום הולדתה של ישיבת בנ''ע כפר הרא''ה
אור לי' חשוון תשמ''ז
דיני פרשת זכור
האם מותר לפנות למקובלים?
סינון פסולת בשבת
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
דיני קדימה בברכות
דיני פלסטר בשבת
נס חנוכה בעולם שכלי ?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
מה המשמעות הנחת תפילין?

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
כללי הלכות הגעלת כלים
פרק י
הרב אליעזר מלמד | תשפ
