- מדורים
- הראי"ה בפרשה
גליון 283
'למקרא העדה ולמסע את המחנות'
עם ישראל יוצא לדרכו הארוכה כשהוא שוכן לשבטיו, ואף נוסע 'מהכא להתם' לפי סדר המחנות המדויק לפרטי
פרטים. חלוקה זו והדיוק הזה זוכים להערכה עצומה גם מגדול אויביו של ישראל : בלעם הרשע: ודבריו היו "וירא
1 את ישראל שוכן לשבטיו... מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל!".
וחז"ל במדרש מרחיבים וקובעים כי
"מכאן למדנו שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל"
2
. חלוקה זו שימשה עד גלות וחורבן בית ראשון, אך התמוססה
לחלוטין בגלות בית שני.
לביטול החלוקה הזו לשבטים ישנן השלכות הלכתיות עצומות במיוחד לעניין שמיטין ויובלות, ועוד.
אם כן, עובדה זו הלוא היא הפסד גדול ועצוב לנו, ולכאורה ללא תקנה.
והנה מצאנו בדברי הרב זצ"ל נחמה ואורות מאופל, והם לפנינו בשתי פנים :
3 במאמרו החשוב "מסע המחנות"
קובל הרב על השימוש הנרחב בחלוקה המגזרית: 'דתיים וחילונים'. הציבור הוא
אחד, אמנם בעל מגוון רמות ואיכויות, אך מחובר. ואילו הפלגנות - הינה לדעתו, תופעה מלאכותית, הקורעת את
אחדות העם, ומאפשרת 'לברוח' מאחריות לתיקון ותשובה עצמית. שהרי קל כך לתלות כל אשם ב"הם",
שמתנגד ל"אנחנו". ולכן הוא מסיק בתוקף כי - "אין לנו עצה אחרת,כי אם להסיר את שמות הבעלים הללו מעל
מחנותינו... והננו צריכים להחליט, כי כוח כמוסלטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה... נתוודע איש אל אחיו
בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי".
נמצא ששם ישראל הכללי מאפשר להביט על הטוב שבכל ענפיוהפרטיים. אך הלוא עדיין קשה, שכל זה מאד
בדיעבד , ומדוע נגזר עלינו לאבד את הטוב שבשבטיות?
4 ועוד : בספר ה'אורות' מעמיק הרב להסביר: "שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה"
הכיצד? משום שאילו המשיכה החלוקה גם לתוך הגלות, היינו מתפרדים חלילה ללא תקנה. אמנם, כאמור, יש
בטשטוש הפסדים גדולים לחלק ממעלותינו כעם - "אמנם כל זה מסבב רק צרה ויגון ארעיים, אבל בפנימיות
החיים חיה היא הנשמה הכללית,שנתעוררה הרבה ע"י מחיית הקוים הפרטיים... ומתוך האחדות הבלולה,
המלאה ערבוב וחסרון סדור, יצא לאור תוכן חיים מתוקן ומסודר, שיגלה ויראה בהופעת אור חיים של גאולה
5 וישועה, וישראל ישוב על מכונו,וכח שבטיו ישוב אליובאחדות הרמונית".
הנשמה הכללית שלנו התעוררה
בפנימיותה דווקא בזכות העמעום החיצוני, וכך תוכל בבוא העת לשוב ולהנביע מתוכה גם את כל מעלות החלוקה
לשבטים, ללא הנזקים שבה, במהרה בימינו.
1
ספר במדבר פרק כד ב-ה
2
במדבר רבה , פרשה ב , ד
3
מאמרי הראי"העמוד 76
4
אורות, ישראל ותחייתו, פרק כז
5
שם
הערה : לאחרונה פורסם ספרו של ה' עוז בולמן הי"ו 'שבטים' וראוי לעיין בו ובתכניו.
פרטים. חלוקה זו והדיוק הזה זוכים להערכה עצומה גם מגדול אויביו של ישראל : בלעם הרשע: ודבריו היו "וירא
1 את ישראל שוכן לשבטיו... מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל!".
וחז"ל במדרש מרחיבים וקובעים כי
"מכאן למדנו שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל"
2
. חלוקה זו שימשה עד גלות וחורבן בית ראשון, אך התמוססה
לחלוטין בגלות בית שני.
לביטול החלוקה הזו לשבטים ישנן השלכות הלכתיות עצומות במיוחד לעניין שמיטין ויובלות, ועוד.
אם כן, עובדה זו הלוא היא הפסד גדול ועצוב לנו, ולכאורה ללא תקנה.
והנה מצאנו בדברי הרב זצ"ל נחמה ואורות מאופל, והם לפנינו בשתי פנים :
3 במאמרו החשוב "מסע המחנות"
קובל הרב על השימוש הנרחב בחלוקה המגזרית: 'דתיים וחילונים'. הציבור הוא
אחד, אמנם בעל מגוון רמות ואיכויות, אך מחובר. ואילו הפלגנות - הינה לדעתו, תופעה מלאכותית, הקורעת את
אחדות העם, ומאפשרת 'לברוח' מאחריות לתיקון ותשובה עצמית. שהרי קל כך לתלות כל אשם ב"הם",
שמתנגד ל"אנחנו". ולכן הוא מסיק בתוקף כי - "אין לנו עצה אחרת,כי אם להסיר את שמות הבעלים הללו מעל
מחנותינו... והננו צריכים להחליט, כי כוח כמוסלטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה... נתוודע איש אל אחיו
בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי".
נמצא ששם ישראל הכללי מאפשר להביט על הטוב שבכל ענפיוהפרטיים. אך הלוא עדיין קשה, שכל זה מאד
בדיעבד , ומדוע נגזר עלינו לאבד את הטוב שבשבטיות?
4 ועוד : בספר ה'אורות' מעמיק הרב להסביר: "שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה"
הכיצד? משום שאילו המשיכה החלוקה גם לתוך הגלות, היינו מתפרדים חלילה ללא תקנה. אמנם, כאמור, יש
בטשטוש הפסדים גדולים לחלק ממעלותינו כעם - "אמנם כל זה מסבב רק צרה ויגון ארעיים, אבל בפנימיות
החיים חיה היא הנשמה הכללית,שנתעוררה הרבה ע"י מחיית הקוים הפרטיים... ומתוך האחדות הבלולה,
המלאה ערבוב וחסרון סדור, יצא לאור תוכן חיים מתוקן ומסודר, שיגלה ויראה בהופעת אור חיים של גאולה
5 וישועה, וישראל ישוב על מכונו,וכח שבטיו ישוב אליובאחדות הרמונית".
הנשמה הכללית שלנו התעוררה
בפנימיותה דווקא בזכות העמעום החיצוני, וכך תוכל בבוא העת לשוב ולהנביע מתוכה גם את כל מעלות החלוקה
לשבטים, ללא הנזקים שבה, במהרה בימינו.
1
ספר במדבר פרק כד ב-ה
2
במדבר רבה , פרשה ב , ד
3
מאמרי הראי"העמוד 76
4
אורות, ישראל ותחייתו, פרק כז
5
שם
הערה : לאחרונה פורסם ספרו של ה' עוז בולמן הי"ו 'שבטים' וראוי לעיין בו ובתכניו.

הפיכת הקללה לברכה
גליון מס 347
הרב עומר דוידוביץ | אלול תשע"ח

כשהוא גם 'כל כך גדול' וגם 'כל כך קטן'
גליון 376
הרב נתנאל רוזן | אדר ב תשע"ט

שילוח השעיר לעזאזל - יניקת כוחות הרע מהטוב
גליון 380
הרב אמציה ברקוביץ | ניסן תשע"ט

מהי השירה בשבת שירה?
הרב יהונתן לנגה | שבט תשע"ט

הרב אמיר דומן
הישיבה הגבוהה "מעלה אליהו

ויעקב איש תם יושב אהלים
גליון 255
כסלו תשע"ז

'למקרא העדה ולמסע את המחנות'
גליון 283
סיון תשע"ז

"אל הכהן ואל השופט"
אלול תשע"ו

הציצית והמרגלים
גליון 231
סיוון תשע"ו
דיני פרשת זכור
נס חנוכה בעולם שכלי ?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
קילוף פירות וירקות בשבת
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

ברכות השחר - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
כללי הלכות הגעלת כלים
פרק י
הרב אליעזר מלמד | תשפ
