בס"ד
עיקרי ההלכות
א.עיקר התענית אינו ה'צום' מאכילה ושתייה, אלא ההתבוננות והחזרה בתשובה.
ב. אין צורך לחנך את הקטנים לצום בתענית צבור כלל, ויש אומרים שראוי לחנכם ל'תענית שעות'.
ג. למרות שהקטן לא מתענה, צריך להרגילו להשתתף בצער הצבור ולהרגיש אבלות על החרבן, לכן אין להאכילו בממתקים ומיני מגדים ביום התענית.

א. למה צמים בי"ז תמוז?
בי"ז תמוז אירעו חמש צרות לאבותינו: נשברו הלוחות בעקבות חטא העגל. בטל קרבן התמיד בבית המקדש הראשון. הובקעו חומות ירושלים בחורבן בית המקדש השני. שרף 'אפוסטמוס' (שר"י) את התורה והעמידו צלם של עבודה זרה בהיכל 1 .
בעקבות מאורעות אלו קבעו חז"ל יום זה ל'תענית צבור' על מנת לעורר את לבנו לתשובה. שע"י התענית אנו נזכרים שכשם שחטאי אבותינו גרמו צרות אלו כך עלולים חטאינו לגרום צרות רעות ורבות ועלינו להתחזק בתשובה 2 .
ממילא, עיקר התענית אינו ה'צום' מאכילה ושתייה, אלא הטבת המעשים והחזרה בתשובה. משכך לא ראוי לעסוק בדברים בטלים או לטייל וכדומה ביום זה 3 .

ב. מאיזה גיל צריך הקטן לצום?
אחת החובות המוטלות על הורה היא לחנך את ילדיו לתורה ומצוות. לכאורה על פי עיקרון זה יש להרגיל את הילד להתענות לפי גילו. ילד קטן כבן שבע או שמונה רק מספר שעות וככל שהילד גדל להרגילו יותר עד שבהגיעו למצוות יצום יום שלם כפי הדין.
אולם, למעשה כתבו הפוסקים שאין צורך לחנך את הקטנים לצום ואפילו לא 'תענית שעות' (מלבד ביום הכיפורים). ויש אומרים שצריך לחנכם לתענית שעות.
יש שנתנו טעם לדין זה, לפי שאנו מאמינים ש'מהרה יבנה המקדש' ויבוא המשיח וממילא לא נצטרך להתענות בתעניות אלו.
אמנם גם אם לא מחנכים להתענות, הרי שיש להרגילם להשתתף בצער הציבור ולכן ראוי לחנכם שלא יאכלו ממתקים ומיני מעדנים וכדומה ביום התענית ויש שכתבו להאכילם רק בלחם ומים או מאכלים פשוטים על מנת שירגישו גם הם את הצער על החורבן 4 .