אנו מתקרבים ליום ההודיה לקב"ה על הניצחון הגדול של מלחמת ששת הימים, ליום ההודיה על שובנו לירושלים עיר הקודש ולמרחבי ארץ ישראל. מלחמת ששת הימים הפכה את מדינת ישראל הקטנה והחלשה למדינה גדולה וחזקה, בבת אחת השתנה מעמדה של המדינה בעולם. כל העולם עמד משתאה לנוכח הניצחון המהיר והמוחץ. עם ישראל בכל העולם כולו זקף את קומתו.
המלחמה פרצה לא בגלל סיבות רוחניות-אידיאולוגיות. לא אנחנו יזמנו את המלחמה עם מצרים, וכל שכן לא עם ירדן. אך למפרע התברר שהמלחמה הייתה בעלת משמעות רוחנית עליונה עבורנו. התוצאות הרוחניות של המלחמה נמשכות והולכות ומתגברות. כיבוש ירושלים העתיקה, הר הבית והכותל, כיבוש חברון ומערת המכפלה, קבר רחל, שכם ויריחו, החזיר אותנו אל עברנו. המפגש החי עם מקומות הקודש האלו עשה מהפכה בלבבות. לא רק המפגש הראשון, אלא מאז ואילך, הביקורים במקומות קודש אלו ובעיקר בכותל המערבי, מעוררים זיק פנימי החבוי גם בלבבות הרחוקים ביותר. מכל רחבי העולם היהודי נמשכים ובאים יהודים אל הכותל. אין זה חזון נדיר לראות בן קיבוץ חילוני מניח תפילין ליד הכותל או בן למשפחה מתבוללת מזיל דמעה בין אבני הכותל וקורא קריאת שמע, אולי לראשונה בימי חייו. מאז מלחמת ששת הימים חל שינוי ממשי חיובי אל המסורת, אל האמונה.
מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים ומרחבי ארץ ישראל עוררו את יהודי הגולה מתרדמתם. אחרי המלחמה החלה עליה משמעותית מארצות המערב. הניצחון הגדול והמרשים של ישראל גרם להתעוררות יהודית ברוסיה ויהודים רבים דרשו לעלות לארץ ישראל. הלחץ גרם ששערי רוסיה נפתחו, עשרות אלפי יהודים עלו לארץ ישראל ויהודים רבים שלא קיבלו רשות לעלות, נאבקו בעוז למען עלייתם. כל ההתעוררות הזאת באה כתוצאה ממלחמת ששת הימים. ההתעוררות של אז הייתה ההכנה וההכשרה לקראת העלייה הגדולה שבאה שנים אחר כך. למלחמת ששת הימים הייתה השפעה עצומה על כל העם היהודי בכל הארצות. ההזדהות עם ישראל גברה, נהיה כבוד להיות יהודי. ההתבוללות נעצרה, התחזק הקשר לאמונה ולמסורת.
תוצאות רוחניות גדולות היו ויש גם היום לניצחון ולשחרור ירושלים ומרחבי יהודה ושומרון, עזה והגולן. אולם עצם העניין עולה על הכול, עצם החזרה שלנו הביתה לירושלים היא העיקר. שובנו למקומותינו אינו אמצעי לאיזה מטרה גשמית או רוחנית. שובנו לבית אבותינו, לארץ אלוקינו היא המטרה עצמה והיא עולה על כל התוצאות. גדולה ישיבת ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה. עצם השיבה היא העיקר, ומגודל העיקר הזה נמשכות מעלות רבות, גדולות ועצומות. היום, רואים אנו את גדולתה של מלחמת ששת הימים יותר מאשר אז. מתוך כך פורצת הודאה מכל הלב, הודאה להקב"ה המצליח דרכינו, ותודה וברכה לכל צבא ה' שלחם בעוז ובגבורה, והוקרה וזיכרון לכל שזכו במסירות נפשם להביא את הניצחון הגדול והמתמשך עד היום הזה ועד בכלל.