בקשת הגשמים בארץ ישראל היא נושא שראוי לטיפול ולתשומת לב. כשאנו קוראים את הפסוקים בפרשת 'עקב' המדברים בשבחה של ארץ ישראל:

אנו שואלים - מהו שבחה המיוחד של הארץ שהפסוקים הללו רוצים ללמדנו?
רש"י מסביר:
אם כן זה הוא שבחה של ארץ ישראל הגשמים יורדים בכל המקומות ואין צורך להתאמץ כמו בארץ מצרים.

גשמים בארץ ישראל (18)

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

add_alert

2 - שלושה מפתחות

3 - ארץ מול שמים

4 - ברכת שמים

טען עוד

לעומת רש"י, מדגיש הרמב"ן את התלות של הגשמים בחסדי שמים ומוסיף, שירידת גשמים מותנית גם ברמה המוסרית שלנו ואלה דבריו:

בארץ ישראל, הברכה אינה זורמת בנהרות בצורה הטבעית, ואינה תלויה רק בעמלו של האדם - באיזו מידה יתאמץ לתעל את הארץ בתעלות מים מן הנהרות - אלא ישנה תלות בגשמים שישקו את האדמה. קיימת תלות במטר השמים, הבא מלמעלה, וזה מה שאמור בפרשה השנייה של 'קריאת שמע' (דברים יא, טז), המלמדת אותנו על התלות ההדדית בין השלימות הרוחנית-מוסרית: ה"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" - ובין ברכת הגשמים המובטחת: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ". בארץ, אתה צריך לדעת שה' א-לוהיך דורש אותה כי היא ארץ צמאה למטר, ואם תעברו על רצון ה' הוא לא יתן לכם גשמי רצון. אם כן, הארץ הזו כשלעצמה היא רעה מאוד, היא לא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב, אם אתם חוטאים.

ובהמשך דבריו אומר הרמב"ן:
החולה שיוצא ממסגרת ההגנה של הטבע צריך זכות להירפא, שיהיו לו פרקליטים שיגנו עליו, כמו: תשובה ומעשים טובים. על כן הוא זקוק לרחמי שמים, מאחר שהוא יצא ממסגרת השמירה הרגילה. מכאן אמרו חכמינו ש"שכינה נמצאת מעל מראשותיו של חולה", (שבת יב, ע"ב) כי הוא לא נמצא במהלך הטבעי, שהטבע יגן עליו, "ולעולם יבקש האדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר" (שבת לב, ע"א).

אם כן זהו הבסיס לשאלת הגשמים בארץ. אנחנו לא מקבלים את הברכה בצורה טבעית אנו צריכים להתעלות מבחינה רוחנית ומבחינה מוסרית להתפלל אל ה' כדי לזכות בברכת הגשמים. בין ארבעת הנימוקים המובאים במדרש, (בראשית רבה יג, ט) בעניין שינוי שיטת השקאת התבל בנהרות, להשקאתה בגשמים, מובא הנימוק: "כדי שיתלו הכל את עיניהם בשמים".

ואכן בתפילתו, תולה האדם את עיניו לשמים ומיישר אורחותיו בארץ על מנת שיוכל לזכות לגשמים. זו היא מעלתה של הארץ שהיא לא תשקה אתנו מהגשמיות הבהמית - שנהנה מהטוב בצורה הפשוטה - אלא תעורר בקרבנו את הכמיהה והציפייה בתפילה למתת שמים, וכך, חיי המעשה שלנו מתקדשים בקשר שבין שמים וארץ.

הערות מכת"י:
נזכיר כמה מאמרים תלמודיים על ירידת גשמים ועל עצירת גשמים, המבליטים תלות זו:
"אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עוונותיהם של ישראל" (תענית ז, ע"ב).
"אין הגשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה" (שם ח, ע"א).
"אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין" (שם ח, ע"ב).
"אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה... בעוון גזל... בשביל מספרי לשון הרע" (שם ז, ע"ב).
ועוד כמה עבירות שהזכירו חכמינו.
כל המימרות הללו מבליטות את הקשר ואת התלות ההדדית בין ירידת גשמים לבין שלימות מוסרית.