מספרים, שפעם ביקשו מבנו של ה'חפץ חיים' לספר על אביו סיפורי מופתים, שהרי וודאי בצדיק כמוהו התקיים המאמר – "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים".
השיב הבן: "על 'צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים', איני יודע לספר. אך אני יכול לספר סיפורים רבים על – 'הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מקיים'".
כידוע, רבי ישראל מאיר הכהן, בעל ה'חפץ חיים' וה'משנה ברורה', שיום ההילולא שלו יחול ב- כד' אלול, היה צדיק נשגב, וברכותיו פעלו ישועות גדולות. (ואף במשפחתנו מספרים על ברכתו שהתקיימה באחד מקרובי המשפחה). אדם גדול כמוהו, פוסק הלכה, המהווה גם מופת לדורות לקדושת הדיבור, וודאי דבריו שיצאו מפה קדוש ונקי - פעלו רבות.
דווקא בגלל זה, אמירתו החריפה של בנו, טומנת בחובה עומק גדול.
באמת, יש מקום לשאול – מדוע הקדוש ברוך הוא מקיים דבריו של צדיק? יתר על כן, שאלה זו אפשר לשאול על כל עניינה של התפילה בעולם, כולל תפילותינו שלנו – מדוע התפילה פועלת? וכי ה', שכל מעשיו צדק ומשפט, עושה 'פרוטקציות' למי שמתחנן בפניו?
עניין עמוק זה, עסקו בו גדולי ישראל רבים במהלך הדורות, ונתנו בו כמה וכמה כיווני חשיבה. נפרש כאן את הסיפור בו פתחנו, לפי אחד הכיוונים שאמרו רבותינו.
נמשול משל – כולנו מכירים כלי זכוכית. הזכוכית היא קשה, ולפיכך אם ירצה אדם לקחת כלי זכוכית ולשנות את עיצובו, הרי שאם ינסה למעוך אותו וכדומה, סופו שהכלי ישבר וניסיונו יכשל. אולם, יוצר כלי הזכוכית, לוקח את הזכוכית, ממיס אותה בחום גבוה, וכעת בכוחו לשחק בה ולעצבה כרצונו.
נמצאת למד, שלאחר היצירה – אי אפשר לשנות כלום, אך בשעת היצירה – בכוח היוצר לעצב את הדבר כרצונו.
עניין זה קיים גם בעולם. לאחר שהעולם קיים – אי אפשר לשנותו. אולם, בשעת יצירת העולם – אפשר לעצבו לכל מיני כיוונים. לפיכך, האדם לא יכול לשנות את המציאות, שהרי הוא אינו היוצר. לעומת זאת, הקדוש ברוך הוא, יוצר בכל עת את מעשה בראשית, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", וכיוצר הוא משנה כל העת את המציאות כרצונו. (כמובן, שאיננו יכולים להבין את ה', וממילא בכוחו לעשות הכל, אך המשל מסביר עניין מסויים כדלהלן).
באמת, צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים, בגלל שהקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מקיים. כלומר - אדם, שמבטל את עצמו לצו ה', הרי הוא צינור של ה'. אין לו שום מציאות וממשות, והוא עם ה'. ממילא, גם ה' איתו. וכשהוא מבקש משהו מה', הרי גם ה' עושה רצונו, שהרי הם ביחד, כביכול, והם מצויים בנקודת היצירה הראשונית – הנקודה בה אפשר לשנות.
וכבר אמר זאת רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא בפרקי אבות (ב, ד) – "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
וסמך לדבר, אפשר למצוא גם בפרשת כי תבוא – (דברים כו) – לאחר שהאדם מפריש מעשרותיו כהלכה, ואף נותנם לכל מי שצריך לקבלם, הוא מצווה להתוודות לפני ה' את ווידוי המעשר. בווידוי זה, אומר האדם – "עשיתי ככל אשר ציוויתני. השקיפה ממעון קודשך וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו...".
מפרש שם רש"י - "השקיפה ממעון קדשך - עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שעליך לעשות.. שאמרת: אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם". ללמדך שמי ששומע לצו ה', אף ה' שומע לתפילתו.
ויהי רצון, שנזכה כולנו להתבטל לדבר ה', ומכוח זה - ה' ישמע לתפילתנו, ונכתב ונחתם לשנה טובה ומתוקה!