בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • יום טוב
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

מקצת דיני יו"ט

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

אלול תשע"ז
3 דק' קריאה
ראוי לכל איש מישראל ובפרט בני תורה ללמוד בעצמם ולחזור על פרטי דיני יו"ט קודם החג. להלן מעט מעיקרי ראשי הדינים להזכיר נשכחות ולזרז למזורזין:

נהגו להתיר נדרים בער"ה אחר תפילת שחרית.

עירוב תבשילין
יש לעשות עירובי תבשילין בער"ה (יום רביעי), ע"מ להתיר לעשות ביום ב' של ר"ה (היינו ביום שישי, אך לא ביום חמישי- א' של ר"ה) מלאכות המותרות ביו"ט לצורך השבת. ובכלל זה להניח על הפלטה את התבשיל לשבת, הכנת הנרות, רחיצה לכבוד שבת וכו'.
לכתחילה יש לסיים את ההכנות והבישולים ביום שישי לכבוד שבת מבעוד יום, שיהיה ראוי להשתמש בו ביו"ט, ולכן אין להכין חמין שהולך ומתבשל במהלך השבת אלא א"כ יהיה מבושל כל צרכו עוד ביו"ט (משנב"ר תקכ"ז).

איסור הכנה מיו"ט לחבירו
אין להכין מיו"ט ראשון ליו"ט שני. ובכלל זה בישול, חימום האוכל, שטיפת כלים וכו', אלא רק לאחר צאת הכוכבים ועוד מעט תוספת זמן (שו"ע תק"ג, השנה תשע"ח בשעה 19:10). אבל מותר להוציא מן המקפיא אוכל ביו"ט ראשון ליו"ט שני ועדיף שיפשיר מוקדם ביו"ט ראשון, ע"מ שיהיה כבר ראוי לאכילה ביו"ט ראשון.
אם בישל בשוגג מיו"ט ראשון לשני האוכל מותר בדיעבד באכילה.

מלאכה ביום טוב
כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב, חוץ ממלאכת אוכל נפש. ואף על גב דהותרה מלאכת אוכל נפש מן התורה, מכל מקום התירו חז"ל בפת רק ממלאכת לישה ואילך, והנצרך לבישול סעודות יו"ט.

טחינה:השש"כ (פ"ז ב'-ג') מחלק בין סוגי האוכלים:

אוכלים שהם גידולי קרקע שיתקלקלו אם יטחנם מעיו"ט, כגון בננות, תפוח"ע ובצלים, מותר בלי שינוי.

אוכלים שהם גידולי קרקע שלא יתקלקלו אם יטחנם מעיו"ט, אבל טעמם יפוג אפילו במקצת, כגון קפה, חזרת ותבלין צריך שינוי, ובכל מקרה מותר אפילו בכלי המיוחד לכך.

אוכלים שהם גידולי קרקע שלא יתקלקלו וגם טעמם לא יפוג אם יטחנם מעיו"ט, כגון אגוזים ומלח, מן הדין צריך לטחון אותם קודם יו"ט, ורק בדיעבד יוכל לטוחנם ביו"ט, ואפילו בכלי המיוחד לכך, אבל צריך ע"י שינוי.

אוכלים שאינם גידולי קרקע, כגון ביצים בשר ודגים, מותר לכתחילה לטחון אותם במזלג ביו"ט בלי שינוי. ואם רגיל לטוחנם במטחנה ידנית, עדיף להכינם מבעו"י, אך אם לא עשה כן מותר בשינוי.

ובפניני הלכה כתב: מותר לרסק ירקות וגבינה במגרדת, מפני שהמגרדת מיועדת בד"כ לטחינת מאכלים לצורך אותו היום. אמנם כאשר נצרכים לרסק לצורך יו"ט מאכלים שלעיתים מרסקים לצורך כמה ימים, יש לשנות מעט, כגון שיהפוך את המגרדת, או שאם הוא רגיל לרסק ע"ג צלחת ירסק ע"ג מגש.

(הערה: הגר"מ אליהו זצ"ל החמיר ואסר לטחון או לרסק ביו"ט על ידי מטחנת יד או מגרדת אפילו בשינוי, ואפילו יפוג טעם המאכל אם יעשהו בעריו"ט. אבל לטחון בשינוי במכתשת או על ידי מזלג מותר).

קילוף:כתב השש"כ (פ"ד, י"א) קליפות שאינן ראויות למאכל (כגון תפוחי אדמה וכד'), מותר לקלף כדרכו בקולפן בלא שינוי, וכ"כ בפניני הלכה.

(הערה: הגר"מ אליהו זצ"ל החמיר לקולפם סמוך לבישול ולאכילה, ושלא יקלוף בקולפן אלא יקלוף בשינוי).

ברירה:ביו"ט להבדיל משבת דין ברירה אינו צריך להיות לאלתר אלא אפילו לבו ביום, ומותר לברור אורז או קטניות ביו"ט, וכשבורר ביו"ט, לא יברור כדרך שהוא בורר ביום חול במגש וכד' (שו"ע תק"י, ב', שש"כ פ"ד, ג').

בישול ביו"ט
לכתחילה מה שאפשר לבשל מעיו"ט יכין בעיו"ט לצורך יו"ט. אם לא הספיק לבשל, יבשל ע"י שינוי במקצת. היה אנוס, יבשל בלי שינוי. וע"י עירוב תבשילין יכול להכין כדרכו ביום שישי כל צרכי שבת (שש"כ פ"ג י"ב).

הכנת הנרות
הדבקת נרות - אסור להדביק נרות בשעוה בפמוטים שלהם ביו"ט, אך מותר לנקות הכלי ע"מ לשים נרות חדשים.

רחיצה ביום טוב
מי שרגיל בכל יום להתרחץ ומצטער, יכול להקל ולרחוץ במקלחת כל גופו ביו"ט שני, במים חמים שהוחמו מעצמם ע"י דוד שמש. ולספרדים הנוהגים ע"פ השו"ע גם ביו"ט ראשון מותר (שו"ע ורמ"א תקי"א, ב').
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il