1 בסוף פרשת וילך
מצווה ד' את משה ויהושע להתייצב באהל מועד ולהקשיב לתיאור עתידו של
העם אחרי הסתלקותו של משה . בעתיד הזה מתואר מצב קשה של הפרת העם את הברית
2 שנכרתה עם ד' , ובעקבותיה העונשים הקשים )'רעות רבות וצרות'
3 ) ו'הסתר הפנים'
כי 'פנה אל
4 אלוהים אחרים'.
באופן מאד דרמטי מסתיימים הדברים בצווי כדלקמן: "ועתה – כתבו לכם את השירה הזאת
...למען תהיה לעד בבני ישראל'.
5 רש"י
מסביר ומפרש כי 'השירה הזאת' היא הפרשה הבאה בספר התורה היינו מ'האזינו' עד
'וכיפר אדמתו עמו'. כלומר ייעודה של השירה היא בבחינת עדות של התראה 'על כל המוצאות
6 אותו )את העם(
, כסדר הפסוקים וענייניהם המפורטים בפרשת האזינו.
7 באחת משיחות הקודש
של מרן הרב זצ"ל ב'סעודה השלישית' נשאל הרב מדוע לא מצינו את
התואר 'שירה' שניתן לתורה בכל התורה כולה אלא רק כאן בפרשה זו ?!
מרן הרב זצ"ל השיב כי הואיל ופרשה זו נאמרה אחרי הברית שנכרתה בערבות מואב, ובה
8 נתחדשה 'הערבות' של כלל ישראל , ורק מאז נעשו 'כל ישראל ערבים זה לזה'
והתורה זוכה
ומתקיימת על ידי הכלל כולו , ורק אז מגיעה התורה לדרגה של שירה , כלשון המהר"ל מפראג
'כי השירה והרינה - מורה כאשר הדבר הוא בשלימות'
9
או במקום אחר : "כי השיר מורה על
10 שלימות , כי על שלימות דרך לזמר ולשורר"
ועוד יש להוסיף, כי היות ותורת הערבות ההדדית נכנסה לתוקפה רק אחרי שעבר עם ישראל את
- כך גם התורה עולה למדרגת 'שירה' ונכתבת על לוח ליבה של כנסת ישראל 11 הירדן ונכנס לארץ
- רק בארץ ישראל.

1
ספר דברים פרק לא, החל מפסוק יד
2
שם פסוק יז
3
שם פסוק יח
4
שם
5
שם , פסוק יט
6
שם פסוק כא רש"י ד"ה וענתה.
7
על פי הנמסר על ידי הרמ"צ נריה זצ"ל בספר 'בשדה הראי"ה'- בנתיבות המהר"ל עמ' 591
8
מסכת סוטה דף לז,ב
9
נצח ישראל למהר"ל פרק סג.
שם פרק יט 10
מסכת סנהדרין דף מג,ב 11