מדורים
שו"ת "במראה הבזק"

היתר גילוח לאבל תוך ל' ביום חתונת בנו

309

רבנים שונים

טבת תשע"ח

2 דק' קריאה

ניו ג'רסי, ארה"ב New Jersey, USA
אדר תשס"א

היתר גילוח לאבל תוך ל' ביום חתונת בנו

שאלה

שו"ת "במראה הבזק" (483)

רבנים שונים

289 - היחס לעבודה זרה בימינו ויחס היהדות לאמנות

290 - היתר גילוח לאבל תוך ל' ביום חתונת בנו

291 - גשר העובר מעל לחומת העיר אם יוצר פרצה בעירוב

טען עוד

אבל בתוך שלושים משתתף בחתונת בנו, כמו שהובא ב"אגרות משה". האם מותר לו לגלח ביום החופה?

תשובה
באופן עקרוני 1 אסור לו לאבל לגלח זקנו בתוך שלושים יום, אף אם הגיע ל"שיעור גערה". דין זה נכון גם לנוהגים להתגלח (בדרך מותרת) כל יום.
לכן 2 הכריעו הפוסקים שגם לדעת ה"נודע ביהודה" אין להקל אף לצורך השתתפות בחתונת בנו. אמנם 3 ה"חתם סופר" הקל בשאלה דומה (לגבי הוצאה והכנסה של תינוק "קוואטר") בתוך השלושים להפחית במקצת את ריבוי שערותיו. על-כן יוכל לתקן, לסדר וליפות זקנו, אך אין להתיר גילוח גמור.

אף על פי כן פסק 4 "כל- בו אבלות" שגם בתוך שלושים "עם כל זאת המתירים יש להם על מי לסמוך", בצורך גדול מאוד. מכיון ש"כל-בו אבלות" מקובל כפוסק בארה"ב, אם האבל רוצה לסמוך עליו, יכול לעשות כן, ויקח בחשבון שחס וחלילה לא יתפרש הדבר כזלזול בכבוד אביו או אמו. ויש לדעת, כי מצוות כיבוד אב ואם נוהגת, מבחינות מסוימות, גם לאחר מותם 5 .

^ 1. מועד קטן כב ע"ב ושו"ע יורה דעה (סי' רצ סעיף א).
^ 2. בעל "נודע ביהודה" (קמא אורח חיים סי' יד) סובר שכיום, שמגלחים זקנם, הרי נמאסים מאוד כבר אחר שניים שלושה שבועות, ועל-כן נחשב להגיע ל"ראוי לגערה", אלא שגם ב"ראוי לגערה" לא התירו אלא לאחר ל' יום, וזה מודגש בגוף התשובה שם. "חתם סופר" (יורה דעה סי' שמז) סמך על דברי "נודע ביהודה" באבל תוך שלושים יום כך כאשר תכפה עליו אבלות רבים מי"ז תמוז.
^ 3. בהגהות לשו"ע אורח חיים (סי' תקנא) מובא שמכיוון שגידול שערות הזקן נחשב בזמן הזה לניוול גדול מאוד, יש לדונו כמי שתכפהו אבלו (שדינו מבואר ביורה דעה (סי' רצ סעיף ג) שמקל שערו בתער אך לא במספריים) ואם יש לצרף לזה שום קולא, כגון להכניס ולהוציא תינוק - יש מקום להקל שיפחית קצת מריבוי שערותיו.
^ 4. פרק חמישי עמ' 352.
^ 5. עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"ד תשו' קלז ובהערות שם).

שו"ת "במראה הבזק"