- משפחה חברה ומדינה
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מצות השלטון בארץ (תשובה למכתב)
קבלנו מכתב וזו לשונו:
"כשאנו רואים את הנאמנות הגדולה לארץ-ישראל שמפגינים אנשי הציונות הדתית, אנו מבקשים לדעת את הגורם לזה. האם מפני שזו מצוה ממצוות הדת, או שזו לאומנות, דוגמת שטף הלאומנות השוטף את העולם, שדת רק מהווה מסווה לה. שמעתי את דבריכם בפינה "יש שואלים" בתשובה למאזין, אודות הצום שארגנתם. ותמהתי, אם ציונותכם היא מצוה ממצוות הדת, כהנחה הראשונה, מדוע אם כן לא ארגנתם יום צום על כריתת איברי הרוח מעמינו, חלקם, איברים ששקולים גם הם, כנגד כל התורה כולה. האם כל הדת מתמצת ביישוב ארץ-ישראל?!"
תשובה:
אם הממשלה תרצה חלילה לגזור על הציבור לבטל מצוה ממצוות התורה, לבטל חס ושלום את השבת, או את המילה, או מצוה אחרת, בודאי שכולנו חייבים להלחם נגד הגזירה, לצום, ולהתפלל לביטולה. וזה אמנם מה שנעשה בענין ארץ-ישראל. הממשלה רוצה לבטל את מצות יישוב-ארץ-ישראל מעם ישראל בחלקים יקרים מארץ-ישראל. יש בזה ביטול כללי של מצוה ושל קדושת ארץ-ישראל. אין לזה דוגמא בשאר עניני תורה. אמנם לא כולם שומרי תורה ומצוות, אבל הממשלה אינה כופה לבטל מצוות. כאן, הממשלה מדברת על ויתורים על חלקי ארץ-ישראל, שיש בזה גזירה של לעבור על הדת, ויש בזה גם סיכון חמור של נפשות. לסיכום, המאבק על ארץ-ישראל הוא מאבק תורני, ופלא הוא שיש אנשים דתיים בני תורה שאינם מצטרפים למאבק זה.
עוד הוסיף הכותב ושאל:
"האם נאמנותכם לארץ-ישראל השלמה נובעת מכח הדת? כיצד הסתייעת בדברי הרמב"ן אודות מצות יישוב הארץ, כאשר רק חצי אמת מוצגת בדבריך, החצי השני הוא שהרמב"ן לא דיבר על יישות מדינית; לדעתו, גם התיישבות טרם קום המדינה הינה מצוה, וגם התיישבות תחת שלטון ערבי!?"
תשובה:
כדי לברר את כוונת הרמב"ן (הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצות-עשה ד), נתבונן בלשונו: "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אָמרו להם: 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אֹתה. והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם' (במדבר לג, נג-נד)". וממשיך הרמב"ן ואומר: "וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצוה". משמעותם של דברי הרמב"ן הללו, היא שישנה מצוה לכבוש את הארץ, ושהארץ תהיה בידינו, ולא ביד אומה אחרת. ובלשונו - "אבל הארץ לא נניח אותה בידם". "בידם" - הכוונה ביד שבעת העממין, "ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות". בודאי הרמב"ן מדבר על שלטון של עם. הוא הרי חוזר כמה פעמים ואומר: "ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות". כלומר, המצוה היא לכבוש, ולשלוט על הארץ. ומוסיף הרמב"ן ואומר: "המצוה שחכמים מפליגים בה, והוא דירת ארץ-ישראל, - עד שאמרו (כתובות ק, ב): 'כל היוצא ממנה ודר בחוצה-לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה-זרה וכו'' - הכל הוא ממצות-עשה, הוא שנצטוינו לרשת הארץ לשבת בה". מדברי הרמב"ן האלו ברור, שהמצוה היא לכבוש ולשבת בארץ; המצוה היא לשלוט בארץ, ולא לתת לאחרים לשלוט בה. אמנם, גם הישיבה בארץ היא מצוה, אפילו בלא שלטון. אבל שלמות המצוה ועיקרה - דוקא בשלטון מלא על ארץ-ישראל!
"כשאנו רואים את הנאמנות הגדולה לארץ-ישראל שמפגינים אנשי הציונות הדתית, אנו מבקשים לדעת את הגורם לזה. האם מפני שזו מצוה ממצוות הדת, או שזו לאומנות, דוגמת שטף הלאומנות השוטף את העולם, שדת רק מהווה מסווה לה. שמעתי את דבריכם בפינה "יש שואלים" בתשובה למאזין, אודות הצום שארגנתם. ותמהתי, אם ציונותכם היא מצוה ממצוות הדת, כהנחה הראשונה, מדוע אם כן לא ארגנתם יום צום על כריתת איברי הרוח מעמינו, חלקם, איברים ששקולים גם הם, כנגד כל התורה כולה. האם כל הדת מתמצת ביישוב ארץ-ישראל?!"
תשובה:
אם הממשלה תרצה חלילה לגזור על הציבור לבטל מצוה ממצוות התורה, לבטל חס ושלום את השבת, או את המילה, או מצוה אחרת, בודאי שכולנו חייבים להלחם נגד הגזירה, לצום, ולהתפלל לביטולה. וזה אמנם מה שנעשה בענין ארץ-ישראל. הממשלה רוצה לבטל את מצות יישוב-ארץ-ישראל מעם ישראל בחלקים יקרים מארץ-ישראל. יש בזה ביטול כללי של מצוה ושל קדושת ארץ-ישראל. אין לזה דוגמא בשאר עניני תורה. אמנם לא כולם שומרי תורה ומצוות, אבל הממשלה אינה כופה לבטל מצוות. כאן, הממשלה מדברת על ויתורים על חלקי ארץ-ישראל, שיש בזה גזירה של לעבור על הדת, ויש בזה גם סיכון חמור של נפשות. לסיכום, המאבק על ארץ-ישראל הוא מאבק תורני, ופלא הוא שיש אנשים דתיים בני תורה שאינם מצטרפים למאבק זה.
עוד הוסיף הכותב ושאל:
"האם נאמנותכם לארץ-ישראל השלמה נובעת מכח הדת? כיצד הסתייעת בדברי הרמב"ן אודות מצות יישוב הארץ, כאשר רק חצי אמת מוצגת בדבריך, החצי השני הוא שהרמב"ן לא דיבר על יישות מדינית; לדעתו, גם התיישבות טרם קום המדינה הינה מצוה, וגם התיישבות תחת שלטון ערבי!?"
תשובה:
כדי לברר את כוונת הרמב"ן (הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצות-עשה ד), נתבונן בלשונו: "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אָמרו להם: 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אֹתה. והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם' (במדבר לג, נג-נד)". וממשיך הרמב"ן ואומר: "וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצוה". משמעותם של דברי הרמב"ן הללו, היא שישנה מצוה לכבוש את הארץ, ושהארץ תהיה בידינו, ולא ביד אומה אחרת. ובלשונו - "אבל הארץ לא נניח אותה בידם". "בידם" - הכוונה ביד שבעת העממין, "ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות". בודאי הרמב"ן מדבר על שלטון של עם. הוא הרי חוזר כמה פעמים ואומר: "ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות". כלומר, המצוה היא לכבוש, ולשלוט על הארץ. ומוסיף הרמב"ן ואומר: "המצוה שחכמים מפליגים בה, והוא דירת ארץ-ישראל, - עד שאמרו (כתובות ק, ב): 'כל היוצא ממנה ודר בחוצה-לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה-זרה וכו'' - הכל הוא ממצות-עשה, הוא שנצטוינו לרשת הארץ לשבת בה". מדברי הרמב"ן האלו ברור, שהמצוה היא לכבוש ולשבת בארץ; המצוה היא לשלוט בארץ, ולא לתת לאחרים לשלוט בה. אמנם, גם הישיבה בארץ היא מצוה, אפילו בלא שלטון. אבל שלמות המצוה ועיקרה - דוקא בשלטון מלא על ארץ-ישראל!
מצוות יישוב הארץ
שיחה בישיבת בני צבי
הרה"ג דוב ליאור | י"ט תמוז תשע"א
מצוות ישוב הארץ ב'
הרב אליעזר מלמד | תשס"א

ישוב הארץ
הרב דוד חי הכהן | תש"ע

התנופה הציונית נקברה בחולות ימית
הרה"ג יעקב אריאל | ניסן תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
"תנאי היו דברינו"
ה' אדר התשע"ב
תורה שבע"פ - השתלשלותה ודרכי לימודה
סדרת דרכי לימוד גמרא (1)
כ"א שבט תשע"ב
עקרונות הנהגת ישראל
לנתיבות ישראל - מאמר "לעמדתנו ועקרונותיה"
ח' אדר תשע"ב
שירת הנשמה
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ג
י"ג שבט תשפ"ג
קילוף פירות וירקות בשבת
חכמת התורה ומדעים
למה תמיד יש מחלוקת??
הכל מתחיל בפנים
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
האם מותר לפנות למקובלים?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
סינון פסולת בשבת
למה ללמוד גמרא?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
הלכות קבלת שבת מוקדמת

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם"
הרב אביחי קצין | ז שבט תשס"ח

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח

מסכת עירובין פרק ג משנה ה-ו
רבנים שונים | יד שבט תשפ"ג

האם חיות מחמד הם מוקצים?
הרב בצלאל דניאל | יד שבט תשפ"ג
