בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • יתרו
לחץ להקדשת שיעור זה

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה

undefined

הרב יוסף צבי רימון

שבט תשע"ח
2 דק' קריאה
בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן אנו קוראים שהיו קולות, ברקים ואש קודם מתן תורה. הכתוב מתאר לנו שהעם פחד: "רְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק".
מה היה הצורך באותם אש, קולות וברקים? האם לקב"ה היה מטרה להפחיד את עם ישראל?

לאחר תיאור הפחד של העם, מתוארת תשובתו של משה לעם: "לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ". מדבריו אלו של משה משתמע שאכן המטרה היתה יראה. אפשר להסביר את היראה הזו במספר דרכים:
1. יראה בצורה הפשוטה ביותר, כפי שאנו מבינים.
2. יראה במובן של "יראת שמים", כשמטרתה היתה שהעם ירגיש את גודל המאורע, ושיהיה מוכן להתגלות ה'.
3. ייתכן שהטבע איננו מסוגל "להישאר אדיש" מול הופעת ה' בעולם. כלומר, מתרחש שינוי בטבע, והקולות והאש מהוות חלק מהשינוי "הרים נמסו מלפני ה'...".
4. ננסה להסביר זאת בצורה אחרת. בדרך כלל אש מופיעה בתורה בהקשר של שריפה, למשל בפסוק הבא: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל את החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת". אמנם, האש גם הצילה את עם ישראל, על ידי עמוד האש שהאיר והגן עליהם ובאמצעות האש שירדה על הקרבנות.
בצורה אחרת, אנו מוצאים את האש בשיר השירים (ח', ו'-ז') כסמל לאהבה:
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה:

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ:

המלה "אש" היא המלה המנחה במעמד הר סיני בפרשת ואתחנן, כשהיא חוזרת בפסוקים אלו שבע פעמים. לפני מעמד הר סיני התחושה היתה שהאש שורפת, אולם, לאחר מעמד הר סיני, כשהאש לא פגעה בו, הבין העם שזו אש מחממת ומלטפת, אש של אהבה. ניתן לראות ביטוי לכך בדברי העם:

(כג) כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי:

בן אנוש אמור למות מאש שכזו, אך, עם ישראל, עמו של הקב"ה, מתחמם מאש זו. למעשה, כאן התבררה האהבה האדירה שבין כנסת ישראל לקב"ה, אהבה של אש, אהבה שגם מים רבים לא יוכלו לכבותה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il