בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • הכיסופים והבית השלישי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

הצפייה לגאולה - אין דבר שיכול לעצור את גאולתם של ישראל

פסגת השאיפות של עם ישראל לשוב אל בית המקדש; הצפייה לבנין בית המקדש ממלאה את כל חדרי ליבינו; זיכרון בית המקדש לא מש מאתנו; נשבענו ביד ימיננו שלא נשכח את ירושלים, וירושלים זה בית המקדש.

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

אב תשס"ה
2 דק' קריאה
פסגת השאיפות של עם ישראל לשוב אל בית המקדש. הצפייה לבנין בית המקדש ממלאה את כל חדרי ליבינו. זיכרון בית המקדש לא מש מאתנו. נשבענו ביד ימיננו שלא נשכח את ירושלים, וירושלים זה בית המקדש. נשבענו אם אשכח ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. והננו נאמנים לשבועתנו זאת, ומזכירים בכל יום ויום את ירושלים בתפילה ובברכת המזון.

היום וכאן בארץ-ישראל הננו קרובים יותר מאי פעם למילוי הציפיות הארוכות שנמשכו קרוב לאלפיים שנים מאז חורבן בית שני.

אם נדייק יותר, הציפיות הללו נמשכות מאז חורבן בית ראשון, כי בית שני כבר לא היה באותה הגדולה כמו בית ראשון. בבית שני חסרו ארון כפורת וכרובים, אש, ושכינה ורוח קודש ואורים ותומים. ואלו הם הדברים העיקריים שבבית המקדש. והם לא היו בבית שני. כלומר, הגלות התחילה בחורבן בית ראשון, ובבית שני לא נגאלו ישראל גאולה שלמה ולא מעטים עלו והיו תחת שלטון מלך פרס. וימי האבל על החורבן י' בטבת, י"ז בתמוז הם ימי האבל על חורבן בית ראשון. נמצא שהננו מצפים לגאולה כאלפיים וארבע מאות שנים.

וכאן בארץ-ישראל, ועכשיו, הננו קרובים יותר ויותר למימוש הציפיות הארוכות. אין דבר שיכול לעצור את גאולתם של ישראל. ואוי לו למי שמנסה לעשות זאת.

על דברי בלעם "וישא משלו ויאמר: אוי מי יחיה משמו אל" - אמר רבי יוחנן: אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו. מפרש רש"י:
אוי לה לאומה שתהיה באותם ימים שיעלה על דעתה לעכב ישראל. מי מטיל כסותו בין לביא ולביאה בשעה שנזקקין זה עם זה. מסוכן הוא.

מפרש רש"י מי הוא שיכול לעכב את ישראל והקב"ה מכניסם.

ואולם מי יודע אם לא מתעכבת הגאולה רק מפני שאנו עדיין לא מסוגלים לקבל אותה. כי כשמכניסים לתוך כלי יותר מיכולת קיבולו הרי הכלי מתפוצץ. והרי בבנין בית-המקדש יאיר אור גדול עליון על ישראל, תתגלה השכינה בישראל, ומי שלא יהיה מוכן לקליטת האור הגדול העליון הוא בסכנה.

על כן הצפיה לאורה של הגאולה מחייבת להרחיב את יכולת הקיבול הרוחנית שלנו, להגדיל את הכוחות, להרחיב ולהעמיק את הלבבות בגודל של אמונה ומעשים, על מנת להיות מוכנים לשפע הגדול של אורה של גאולה. ומי שלא יהיה מוכן יכלה ויאבד מחמת האור בעצמו.

וכך הם דברי הנביא מלאכי המנבא על הגאולה:
"הנה יום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא אמר ד' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף. וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק".

אותה השמש שתהיה מרפא לצדיקים תשרוף באותו החום את עושי רשעה. הצדיקים יהיו מוכנים לקבלת האור והשפע והתגדלו מהאור, ולעומתם עושי רשעה יכלו.

אלו הן באמת דברי ריש-לקיש בנדרים ח:, שאמר:
"אין גיהנום לעולם הבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאים בה ורשעים נדונים בה, שנאמר: 'זרחה לכם יראי שמי שמש וגו'', והרשעים נדונים בה, שנאמר: 'הנה יום בא בוער כתנור'".

כלומר הקב"ה לא יעניש את הרשעים אלא כיון שהם לא יהיו מסוגלים לקבל את האור והטוב הגדול, הוא ייהפך להם לרועץ. זאת עלינו לשים אל לבבינו בימי הגאולה הקרבים ובאים.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il