- משפחה חברה ומדינה
- חבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
יבוא ולא אראנו
חכמינו זכרונם לברכה ידעו, כי בזמן הגאולה יהיו צרות גדולות, עד כדי כך שהיו חכמים שאמרו, שהם אינם רוצים להיות באותו הזמן. כך אמרו עולא ורבה: ייתי ולא איחמיניה" (סנהדרין צח, ב), כלומר יבוא המשיח ולא אראנו. שאל אותו אביי: מפני מה אתה חושש? והרי שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? - יעסוק בתורה ובגמילות-חסדים! ובך הרי יש גם תורה וגם גמילות-חסדים! השיבוֹ רבה: אמנם בודאי תורה וגמילות-חסדים מצילים הרבה, אך בזמן בואו של המשיח יהיה כל-כך קשה, ומי זכאי שאין בו חטא? ושמא יגרום החטא? על-כן אני מעדיף שיבוא ולא אראנו.
גם רבי יוחנן אמר כך: "ייתי ולא איחמיניה" - יבוא ולא אראנו. אמר לו ריש-לקיש: מדוע? אם מפני הצרות הגדולות שיהיו באותו הזמן, וכי עכשיו אין צרות כאלה? מה נאמר על אותו הזמן? שיהיו צרות רודפות זו את זו, כמו שנאמר (עמוס ה, יט): "כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש", הרי גם כעת יש צרות כאלה: אדם יוצא לשדה, מפקיעים ממנו את שדהו ודומה כמי שפגעו ארי, ובעל חוב - פוגש אותו גובה המסים ומרוששו, הרי הוא דומה כמי שפגעו הדב. בא הביתה ומוצא את בניו ובנותיו גוֹועים ברעב, ודומה כמי שנשכו נחש.
אלא אותו זמן יהיה בו קושי מיוחד, כפי שמרומז בפסוק (ירמיהו ל, ו): "שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון". הכוונה במילים "כל גבר" היא כלפי הקב"ה - "מי שכל גבורה שלו", שכביכול יש לו קושי להביא את הגאולה לישראל, שהוא אומר הכל מעשי ידי. הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי. גם הגויים מעשה ידי, גם ישראל, ואיך אאבד אלו מפני אלו. ואז גם המלאכים, שהם פמליא של מעלה, וגם ישראל, שהם פמליא של מטה, בצער, "ונהפכו כל פנים לירקון" - של פמליא של מעלה ושל פמליא של מטה. על זה אמר רב פפא: זהו מה שאומרים אנשים, שכשהשור רץ ונופל, מעמידים במקומו סוס באבוס, אף-על-פי שהשור חביב יותר ומלכתחילה זה היה מקומו של השור, אבל כשנפל ונפצע, מעמידים במקומו סוס. וכאשר מתרפא השור ממכתו, קשה להוציא הסוס מפני השור, לאחר שכבר הוא שם. כך הקב"ה: כיון שראה מפלתן של ישראל, נותן גדולה לגויים, וכשחוזרים ישראל בתשובה ונגאלים, קשה לו לאבד גויים מפני ישראל.
אלו הם הקשיים שלנו כפי שהם מתוארים בגמרא במסכת סנהדרין. "ומפני חטאינו גלינו מארצנו" ולארצנו באו זרים, וכעת קשה, כביכול, לקב"ה לאבדם, ולהחזיר את הארץ לישראל. זהו מהלך קשה. זהו מחיר הגאולה. אבל מובטחים אנו, שמהקושי הזה נצא לגאולה שלמה והקב"ה יחזיר את בניו ואת ביתו.
גם רבי יוחנן אמר כך: "ייתי ולא איחמיניה" - יבוא ולא אראנו. אמר לו ריש-לקיש: מדוע? אם מפני הצרות הגדולות שיהיו באותו הזמן, וכי עכשיו אין צרות כאלה? מה נאמר על אותו הזמן? שיהיו צרות רודפות זו את זו, כמו שנאמר (עמוס ה, יט): "כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש", הרי גם כעת יש צרות כאלה: אדם יוצא לשדה, מפקיעים ממנו את שדהו ודומה כמי שפגעו ארי, ובעל חוב - פוגש אותו גובה המסים ומרוששו, הרי הוא דומה כמי שפגעו הדב. בא הביתה ומוצא את בניו ובנותיו גוֹועים ברעב, ודומה כמי שנשכו נחש.
אלא אותו זמן יהיה בו קושי מיוחד, כפי שמרומז בפסוק (ירמיהו ל, ו): "שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון". הכוונה במילים "כל גבר" היא כלפי הקב"ה - "מי שכל גבורה שלו", שכביכול יש לו קושי להביא את הגאולה לישראל, שהוא אומר הכל מעשי ידי. הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי. גם הגויים מעשה ידי, גם ישראל, ואיך אאבד אלו מפני אלו. ואז גם המלאכים, שהם פמליא של מעלה, וגם ישראל, שהם פמליא של מטה, בצער, "ונהפכו כל פנים לירקון" - של פמליא של מעלה ושל פמליא של מטה. על זה אמר רב פפא: זהו מה שאומרים אנשים, שכשהשור רץ ונופל, מעמידים במקומו סוס באבוס, אף-על-פי שהשור חביב יותר ומלכתחילה זה היה מקומו של השור, אבל כשנפל ונפצע, מעמידים במקומו סוס. וכאשר מתרפא השור ממכתו, קשה להוציא הסוס מפני השור, לאחר שכבר הוא שם. כך הקב"ה: כיון שראה מפלתן של ישראל, נותן גדולה לגויים, וכשחוזרים ישראל בתשובה ונגאלים, קשה לו לאבד גויים מפני ישראל.
אלו הם הקשיים שלנו כפי שהם מתוארים בגמרא במסכת סנהדרין. "ומפני חטאינו גלינו מארצנו" ולארצנו באו זרים, וכעת קשה, כביכול, לקב"ה לאבדם, ולהחזיר את הארץ לישראל. זהו מהלך קשה. זהו מחיר הגאולה. אבל מובטחים אנו, שמהקושי הזה נצא לגאולה שלמה והקב"ה יחזיר את בניו ואת ביתו.
מתאחדים בחזרה לארץ
לנתיבות ישראל ח"א, מאמר כ"ד -ממעמקים (2)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד שבט תשע"ב
ממעמקים
לנתיבות ישראל ח"א, מאמר כ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז שבט תשע"ב

בין יסורי השואה לחבלי משיח
הרב ש. יוסף וייצן | יום הזיכרון תשס"ב
בעקבתא דמשיחא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אב תשס"ז
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
לאור תשובת הדור
לנתיבות ישראל - מאמר שביעי
ב' חשוון תשפ"ב
חזקת תשמישין - מה משמעות מחילה?
בבא בתרא דף ו' עמוד א'
י"ט כסלו תשפ"ב
ממצרים לקריעת ים סוף
שיחה לפרשת בשלח תשע"ג
ט"ז שבט התשע"ג
הגאווה הלאומית של עם ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת וישלח תשפ"ג
ט"ז כסלו תשפ"ג
זמן הדלקת נרות חנוכה
למטר השמיים
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
סוכת עראי דיגיטלית
דיני קדימה בברכות
האם מותר להתקלח ביום טוב?
מה מברכים על ברקים ורעמים?

תענית יחיד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

תענית יחיד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט
העמק דבר פרשת בשלח חלק א'
הרב חיים כץ | י' שבט תשפ"ג
מתי באמת יצאנו ממצרים?
הרב מאיר גולדויכט | שבט תשפ"ג
הניסיונות והאמונה בקריעת ים סוף
הרב חיים בן שושן | י' שבט תשפ"ג
