- שבת ומועדים
- האבילות על החורבן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
ימי בין המצרים
מנהגי האבלות על החורבן אינם באים רק לעורר את הזיכרון והצער על חורבן הבית וגלות ישראל, אלא בעיקר לעורר את הרגשת החיסרון על-מנת שנבחן את מעשינו ונשפר אותם ונעשה ככל יכולתנו לקירובה של הגאולה.
הימים שבין י"ז בתמוז ובין תשעה באב נקראים ימי בין המצרים ונוהגים בהם מקצת דיני אבלות. בשולחן-ערוך נאמר: טוב להיזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי חדש או מלבוש. וצריך להיזהר מי"ז בתמוז ועד ט' באב שלא לילך יחידי מדי שעות עד ט' שעות ולא יכו התלמידים בימים ההם. ומנהג האשכנזים שאין נושאים נשים ולא מסתפרין ולא מתגלחין בימי בין המצרים. ומובא בשם האר"י ז"ל שיתאבל בימים אלו אחר חצי היום ויבכה כמו חצי שעה.
מנהגי אבלות אלו על החורבן אינם באים רק לעורר את הזיכרון והצער על חורבן הבית וגלות ישראל, אלא בעיקר לעורר את הרגשת החיסרון על-מנת שנבחן את מעשינו ונשפר אותם ונעשה ככל יכולתנו לקירובה של הגאולה. כי מפני חטאינו גלינו מארצנו וחרב בית מקדשנו, וכאשר נשוב בתשובה שלמה וגדולה - נגאל.
אמנם נחלקו חכמים אם הגאולה תלויה בתשובה או הגאולה אינה תלויה בתשובה. רבי אליעזר אומר: הגאולה תלויה בתשובה ורבי יהושע אומר: אין הגאולה תלויה בתשובה; הגאולה תהיה בין כך ובין כך וגם אם ישראל ח"ו לא ישובו בתשובה הגאולה תהיה. כפי מסקנת הגמרא בסנהדרין דף צח שתק רבי אליעזר והודה לרבי יהושע שאין הגאולה תלויה בתשובה.
על הפסוק בפרשת בהר "ויצא ביובל" אומר בעל אור-החיים כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו. אבל מכל מקום התשובה מקרבת את הגאולה ואם ישראל שבים בתשובה אזי הגאולה תבוא מהר יותר ובמידת הרחמים. כאמור "בעתה אחישנה": זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה.
זאת אומרת בשני דברים אנו יכולים לפעול בגאולה: האחד, שתהיה במהרה, והשני, שתהיה ברחמים.
על זה אנו מתפללים בכל יום: את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח. דהיינו הצמח יצמח בין כך, אלא שאנו מתפללים שזה יהיה במהרה. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.
אנו גם מתפללים שהגאולה תהיה ברחמים ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו בונה ברחמיו ירושלים אמן.
אור החיים אומר בפרשת בהר הנ"ל: "והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם: הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שולחן אביכם וכו'? ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ד' עלבון הבית העלוב". וזה עניינם של ימי בין המצרים, להתעורר לתשובה ולגאולה, להתחזק בתורה וביישוב ארץ-ישראל ובבנין ירושלים.
מבין המצרים נצא למרחביה, וממנה יושע, בקרוב, במהרה בימינו אמן.
מנהגי אבלות אלו על החורבן אינם באים רק לעורר את הזיכרון והצער על חורבן הבית וגלות ישראל, אלא בעיקר לעורר את הרגשת החיסרון על-מנת שנבחן את מעשינו ונשפר אותם ונעשה ככל יכולתנו לקירובה של הגאולה. כי מפני חטאינו גלינו מארצנו וחרב בית מקדשנו, וכאשר נשוב בתשובה שלמה וגדולה - נגאל.
אמנם נחלקו חכמים אם הגאולה תלויה בתשובה או הגאולה אינה תלויה בתשובה. רבי אליעזר אומר: הגאולה תלויה בתשובה ורבי יהושע אומר: אין הגאולה תלויה בתשובה; הגאולה תהיה בין כך ובין כך וגם אם ישראל ח"ו לא ישובו בתשובה הגאולה תהיה. כפי מסקנת הגמרא בסנהדרין דף צח שתק רבי אליעזר והודה לרבי יהושע שאין הגאולה תלויה בתשובה.
על הפסוק בפרשת בהר "ויצא ביובל" אומר בעל אור-החיים כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו. אבל מכל מקום התשובה מקרבת את הגאולה ואם ישראל שבים בתשובה אזי הגאולה תבוא מהר יותר ובמידת הרחמים. כאמור "בעתה אחישנה": זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה.
זאת אומרת בשני דברים אנו יכולים לפעול בגאולה: האחד, שתהיה במהרה, והשני, שתהיה ברחמים.
על זה אנו מתפללים בכל יום: את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח. דהיינו הצמח יצמח בין כך, אלא שאנו מתפללים שזה יהיה במהרה. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.
אנו גם מתפללים שהגאולה תהיה ברחמים ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו בונה ברחמיו ירושלים אמן.
אור החיים אומר בפרשת בהר הנ"ל: "והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם: הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שולחן אביכם וכו'? ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ד' עלבון הבית העלוב". וזה עניינם של ימי בין המצרים, להתעורר לתשובה ולגאולה, להתחזק בתורה וביישוב ארץ-ישראל ובבנין ירושלים.
מבין המצרים נצא למרחביה, וממנה יושע, בקרוב, במהרה בימינו אמן.
אחדות התורה בגאולה
הרב אליקים לבנון | י"ז בתמוז התשס"ה
רחצה בימי האבלות על החורבן
הרה"ג שלמה דיכובסקי | כ"ז תמוז תשע"ה

גן עדן מוצנע
הרב ישעיה שטיינברגר | אב תשע"ט
שאילת גשמים ועלייה לרגל לאחר החורבן
פרק לח
הרב יהודה זולדן | סיון תשס"ח
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
זמן הדלקת נרות חנוכה
מי צריך את הערבה?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה באנו לעולם הזה?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
